בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתנתקים מאחריות

החוק השולל פיצויים מפלשתינאים הוא נפשע ופוגע גם במערכת המשפט

תגובות

כמעט ללא הד תקשורתי העבירה הכנסת ביום הדיונים האחרון שלה, בשבוע שעבר, את אחד החוקים הנפשעים ביותר בספר החוקים הישראלי. למרות שמו התמים - "חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תיקון מספר 7" - שולל חוק זה באופן גורף מכל התושבים הפלשתינאים הגרים באזורים, המוגדרים על ידי שר הביטחון כאזורי עימות, את הזכות לפיצויים, להוציא חריגים מעטים.

כך, למשל, עובר אורח פלשתינאי שהתעוור בשל ירי רשלני (למשל פליטת כדור) של כוחות צה"ל (שלא במסגרת פעילות מבצעית) ואשר איבד כתוצאה מן האירוע את מקור פרנסתו, לא יזכה לכל פיצוי. אפילו אם הוכח כי המדובר בירי בזדון או בביזה, לא יזכה הקורבן לפיצוי, אלא אם כן נמצא העבריין והורשע, מקרה שהמציאות מלמדת כי הוא נדיר ביותר. כמו כן יש חשש, כי הסדר זה ייתן תמריץ נוסף למדינה להימנע מהגשת תביעות פליליות נגד חיילים במקרים של פגיעה מכוונת, כדי להימנע מלהיחשף לאפשרות של תביעה נזיקית מצדו של קורבן העבירה.

זאת ועוד, לא רק שהזכות לתבוע פיצויים תישלל מקורבנות עתידיים של מעשה רשלני או זדוני; גם אם פלשתינאי הגיש בעבר תביעה, שבשל עומס היתר בבתי המשפט טרם החלה להתברר, תישלל זכותו להמשך הבירור של תביעתו. זאת, משום שבניגוד לכל עקרונות שלטון החוק שולל התיקון לחוק גם באופן רטרואקטיווי את הזכות לפיצוי מקורבנות שנפגעו מספטמבר 2000 ואילך (אלא אם כן החל בית המשפט בשמיעת הראיות).

את מרבית האפשרויות לתבוע פיצויים מהמדינה כבר חסמה הכנסת בתיקון זה, אלא שגם מהחריגים המעטים שהושארו היא חששה (או שאולי חשש אוצר המדינה) ועל כן קבעה כי גם חריגים אלה יהיו נתונים לשרירות לבו של שר הביטחון, שרשאי לצמצם אותם בצו.

חוק זה פוגע לא רק בקורבנותיו הישירים - פלשתינאים שלא היו מעורבים בפעילות עוינת ואשר איתרע מזלם והם נפגעו בגופם או ברכושם מירי רשלני או מכוון. הוא גם פוגע פגיעה אנושה במערכת המשפט בישראל ומבטא חוסר אמון בהגינותה ובתבונתה לאזן בין סכנות סבירות, הנגזרות מצרכים מבצעיים של הצבא, לבין פעילות רשלנית או זדונית. חברי הכנסת שהרימו את ידם ותמכו בחוק חייבים לזכור, כי חוסר האמון במערכת המשפטית הישראלית ידחוק את הקורבנות למצוא סעד במערכות משפטיות בינלאומיות. בהעדר כל סעד משפטי עלולים טריבונלים בינלאומיים לאמץ את גישתו של המחוקק הישראלי - דהיינו לאבד את האמון שלהם במערכת המשפט הישראלית - ולהבטיח את זכויות הקורבנות במסגרות בינלאומיות.

קרוב לוודאי שהחוק יעבור עתה לבחינה משפטית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מקנה לבתי המשפט את הסמכות לפסול חקיקה הפוגעת בחייו, בגופו או בכבודו של אדם. חוק יסוד זה מגן גם על זכות הקניין. תיקון מספר 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) פוגע בכל אחד ואחד מן העקרונות המוגנים בחוק היסוד, ויש לצפות לפיכך להתערבות של בית המשפט כדי להשיב את הצדק על כנו. יש אולי נחמה פורתא בכך שחוק זה התקבל ביום הדיונים האחרון של הכנסת לפני פגרת הקיץ, ועל כן, ככל הנראה, תימנע הכנסת במשך כמה חודשים מחקיקה פוגענית נוספת.

פרופ' הראל הוא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו