בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערב ט' באב, ראש המכינה הקדם-צבאית "בית ישראל" חושש ממלחמת אחים

תגובות

הושע פרידמן בן-שלום מודאג. פרידמן, סגן-אלוף במילואים שעומד בראש המכינה הקדם-צבאית "בית ישראל" בירושלים, עוקב בדאגה אחרי הדיווחים מגוש קטיף ופעילות הימין הקיצוני לסיכול ההתנתקות. אין לו, הוא אומר, ספקות באשר לתלמידיו החיילים: כולם ימלאו פקודה, וגם בקרב בני מכינות אחרות לא צפוי סירוב ממשי. המצב בישיבות ההסדר מורכב יותר, אך פרידמן אינו מעריך שיהיה סירוב המוני. החשש העיקרי שלו נוגע להשלכות הרטוריקה המתלהמת של השבועות האחרונים ולהשפעת המאבק על ההתנתקות על יחסי דתיים וחילונים והקשר בין הציבור הדתי לצה"ל. ייתכן, הוא צופה, שהשבר שיוליד הפינוי, יפחית מהמוטיווציה של חיילים דתיים להתנדב לקצונה וליחידות קרביות. "האם לא יכול לקרות להם מה שקרה אצל בני הקיבוצים אחרי מלחמת לבנון?" הוא שואל

הסיפור האישי של פרידמן משתקף בפעילותו, על קו התפר בין דתיים וחילונים. הוא בן 46, חובש כיפה. הוריו, חסידים בני שושלת רבנים מפוארת, היו דווקא ממקימי קיבוץ רשפים של השומר הצעיר. כשהיה ילד עברו לקיבוץ הדתי סעד בנגב. בצבא היה לוחם בסיירת גולני וקצין בגדודי החטיבה. כשהשתחרר הצטרף לקיבוץ העירוני "ראשית", שפעל בשכונת הבוכרים בירושלים ואחיו היה ממקימיו.

פרידמן חזר לגולני לפקד על הפלוגה הראשונה של פרויקט חדש שהקים, "פרויקט גולני" - מסלול שגיבש קבוצות של קיבוצניקים ובני שכונות, לשירות משותף בחטיבה. בסוף השנה יציין הפרויקט 20 שנים לקיומו. בין בוגריו נמנים 15 סא"לים (מהם שני מפקדי גדודים בסדיר) ו-45 מ"פים, בעבר ובהווה. שבעה מהבוגרים נהרגו במהלך שירותם. פרידמן עצמו הוא סמח"ט במילואים. כיום הוא חבר בקיבוץ עירוני אחר, בשכונת גילה בירושלים. "בית ישראל", המכינה שהקים אחרי רצח רבין, משלבת דתיים וחילונים, בנים ובנות. הבוגרים משתלבים בגולני, אך גם ביחידות נוספות. רבות מהבנות, גם הדתיות, משרתות כמורות חיילות. חלקן ישתתפו בהתנתקות.

החוויה המעצבת שלו היא שירותו כקצין בסדיר בגדוד בגולני. שם, הוא אומר, עבר "חשיפה לא קלה לישראל האמיתית. התברר שיש קושי למי שגדל כמוני, בקיבוץ ובסיירת, להצליח להנהיג באופן צבאי מחלקה שהחיילים שלה באו מרקע אחר לגמרי. כל כלי המנהיגות שהיכרתי, לא עבדו שם. גיליתי שם אנשים מדהימים, בחוד החנית של העשייה הצבאית, שלחלוטין לא הצליחו להשתלב באזרחות, כי הגיעו אליה בלי השכלה ובלי תעודת בגרות". מכאן נולדה מעורבותו במה שהוא מכנה "עשייה חלוצית-חברתית".

בתחילת השנה, כשהחלו קריאות ראשונות לסרבנות, יזם פרידמן פרסום מכתב משותף של כל ראשי המכינות בגנות הסירוב. לדבריו, ידוע לו שכל ראשי המכינות הדתיות מבהירים לתלמידיהם בצבא שאין לסרב פקודה. אבל מעטים מהם (שלא לדבר על רבני ההסדר), מעזים לצאת באמירה פומבית בעניין כיום. "יש סוג של שתיקת כבשים. אין לי מושג מה מעכב אותם מהצהרה פומבית". סרבנות, הוא אומר, היא "קו אדום מובהק שאין לעבור אותו. זו היסחפות לדינמיקה הרסנית של המחלוקת. יהיה קשה לשלוט בתוצאותיה".

בהתנתקות ובמה שיבוא בעקבותיה רואה פרידמן "מבחן לא פחות גדול ממלחמת יום כיפור. יש כאן משבר משפחתי קשה. ריב על גודל הבית, שמסמן שצריך להתחיל לעבוד על הזוגיות אצלנו. בריב הזה אנחנו עלולים לאבד את המשפחה. אלה החומרים שמהם בנויות אגדות החורבן. אי אפשר לקרוע את העם", הוא מזהיר. "זה עלול להיות קרע בלתי הפיך. אנחנו עלולים להחריב את ביתנו במו ידינו. מלחמת אחים היא לא פטנט שהצליח וזה דבר שצריך לזכור ערב תשעה באב. לפני אלפיים שנה הרומאים הקיפו את חומות ירושלים ואבותינו ישבו בעיר ורבו אחד עם השני".

לקראת הפינוי, הוא מבקש לשרטט את גבולות המאבק: בלי אלימות, בלי סירוב. "אפשר למחות, לכאוב, אבל אסור לעשות מהלכים שיטרפדו את התוכנית. זה יהיה אסון". המשבר עלול להוביל את הציבור הדתי להתכנסות פנימה, להקצנה דתית ולהתרחקות מהחילונים. אבל פרידמן מדבר על תהליך הפוך, של התחברות. "נצטרך להתחיל לעבוד יותר לעומק על הידברות, על בנייה משותפת - כמו במכינה, אבל בהקשר רחב יותר. זה יצריך לא פחות מסירות נפש מזו שמפגינה המתנחלת שנוסעת בלילה בשומרון, בכביש ריק ומסוכן".



הושע פרידמן בן שלום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו