בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפי הפסיכומטרי, היא בכלל לא היתה מתקבלת

בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב למדו השנה עשרה סטודנטים מיישובים עניים, שהתקבלו על סמך ציוני הבגרות בלבד. התוצאות שהשיגו היו מצוינות וכעת תורחב התוכנית לפקולטות נוספות ולאוניברסיטת בר אילן

תגובות

לפני ימים אחדים קיבל פרופ' אריאל פורת, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, את ציוניהם של עשרה סטודנטים יוצאי דופן שלמדו בשנה האחרונה בפקולטה. מדובר בבוגרי בתי ספר תיכון בעיירות פיתוח, בבאר שבע ובשכונות מצוקה באזור המרכז, שהתקבלו לפקולטה היוקרתית על סמך ציוני הבגרות בלבד, ותוך התעלמות מציון הפסיכומטרי שלהם. "היו לי ציפיות גבוהות אבל התוצאות עברו אפילו אותן", אומר פורת. אחת התלמידות במסלול קיבלה ציונים כה גבוהים, עד שהיא עשויה להיבחר השנה ל"מצטיינת הרקטור" - אחת משני התלמידים בעלי הציונים הגבוהים ביותר מבין 1,500 הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בפקולטה.

העניין הוא, אומר פורת, שלפי כללי הקבלה הרגילים של האוניברסיטה, המשקללים את הציון הפסיכומטרי עם ציון מבחן הבגרות, היא כלל לא היתה מתקבלת ללימודי משפטים - אפילו לא במסלול של העדפה מתקנת. מבין עשרת התלמידים רק לשניים ציונים נמוכים. השאר השיגו ציונים הנחשבים למצוינים או טובים מאוד.

הסטודנטים קיבלו מלגה של 10,000 דולר כל אחד, כשכל המלגות גויסו מתרומות פרטיות. אחרי תשלום שכר לימוד, נשארו לכל סטודנט כ-3,500 שקלים בחודש להוצאות מחיה (ראו עוד על עלות הפרויקט בתיבה נפרדת).

עשרת הסטודנטים האלה הם קבוצה ראשונה בתוכנית ייחודית שיזם פורת, אשר מספקת לתלמידים מן הפריפריה הזדמנות להגיע לפקולטה, שבה שיטת הקבלה הנוכחית היתה מונעת מהם להתחיל ללמוד בה. בשנת הלימודים שתיפתח בעוד כחודשיים, תיושם שיטת הקבלה החדשה גם במקומות נוספים. בתל אביב היא תפעל בפקולטות למדעי הטבע, להנדסה ולמדעי החברה, ואף באוניברסיטת בר אילן החליטו להחילה בכל הפקולטות.

אצל חלק מהסטודנטים מן הפריפריה שלמדו השנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב היה הציון הפסיכומטרי, המכריע בקבלה לפקולטה, נמוך מדי; לחלקם כלל לא היה ציון פסיכומטרי. אלא שהשנה החליט פורת, בתמיכת הנהלת האוניברסיטה, להתעלם מהציון הפסיכומטרי ולהחליט אם לקבלם ללימודים לפי ציוני בחינות הבגרות. המועמדים לקבלה היו התלמידים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר במחזור בבית ספרם. "אנחנו רוצים להשוות את ההישגים שלהם לקבוצה שבה למדו, לא לתלמיד מצפון תל אביב שנעזר במורים פרטיים כבר מהגן", הסביר פורת באוקטובר, עם תחילת שנת הלימודים. ההצלחה הגדולה של התלמידים גרמה לפורת לתהות לגבי נכונות השיטה הפסיכומטרית, שמחקרים שנעשו בעבר העידו על היותה מוטה תרבותית.

באוניברסיטאות אומרים שהרחבת התוכנית המיוחדת משקפת את נכונותן להגביר את הנגישות לתלמידים, שבדרך כלל לא מצליחים להיכנס בשעריהן. בעקיפין, הדבר אולי מצביע גם על הכרה בכך שהפרופיל הדמוגרפי של הסטודנטים באוניברסיטאות בעייתי, ובכך שלצעירים מהפריפריה, גם אם היו תלמידים מצטיינים בתיכון, יש סיכויים פחותים להתקבל ללימודים גבוהים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים האחרונות התחילו ללמוד באוניברסיטאות פחות מ-16% ממסיימי התיכון ממשפחות ממוצא מזרחי, וכ-9%-16% מהתלמידים הגרים ביישובים שמדורגים בארבעת המקומות הנמוכים ביותר ברשימת היישובים העניים.

במשרד החינוך התלהבו

התוכנית התחילה ביוזמה של פורת, שפנה לפני שנתיים למשרד החינוך עם הרעיון. הוא זכה לתגובה נלהבת. "הרציונל שעמד מאחורי היוזמה היה שבאופן טבעי לא מגיעים לפקולטה למשפטים סטודנטים מהפריפריה, וכמעט שלא מהמגזר הערבי", אומרת מנהלת האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך, יפה פס. "מוסכם על כולנו שהמבחן הפסיכומטרי לא תמיד משקף את כשרונו ויכולתו של התלמיד, בין היתר משום היותו תלוי תרבות. לא כל מי שלא מצליח בפסיכומטרי הוא לא מוצלח או לא אינטליגנטי".

הקריטריונים לקבלת תלמידים שגיבשה הנהלת הפקולטה למשפטים בתל אביב, בשיתוף משרד החינוך, נקבעו קודם כל עבור בתי הספר שמהם מגיעים הסטודנטים הפוטנציאליים. הפרויקט יועד לשכבת בתי הספר הענייה ביותר, כלומר לבתי ספר שמדד הטיפוח שלהם הוא 7 או יותר (בסולם מ-1 עד 10, שבו 10 הוא בית הספר הזקוק ביותר לסיוע).

שתי הגבלות עיקריות נקבעו: תלמידי בתי ספר שבהם התגלתה הפרה של טוהר בחינות הבגרות ושיותר מ-2% ממחברות הבחינה נפסלו בו, לא יזכו להתקבל לתוכנית. כמו כן נפסלה השתתפותם בתוכנית של תלמידי בתי ספר שבהם היו בעיות בשקלול ציונים דיפרנציאלי - קרי בתי ספר שבהם היה פער של יותר מ-20 נקודות בין ציון המגן לציון הבגרות, ביותר מ-2% מהמבחנים.

בשנה הראשונה לפרויקט נמצאו 47 בתי ספר שענו על כל הקריטריונים. בשנתו השנייה, שתתחיל באוקטובר, יש כבר 54 כאלה. לדברי פס, בתי הספר הללו פזורים בכל המגזרים וסוגי היישובים - כולל ערבים, בדווים ודרוזים, מערי פריפריה ועד לשכונות מצוקה באזור המרכז. הודעות על

המשך בעמ' ב4

האפשרות להתקבל לתוכנית נשלחו לחמשת התלמידים המצטיינים מכל בית ספר, בחמש השנים האחרונות.

"אנחנו מאוד שמחים לראות שבתהליך העבודה על התוכנית נוצרה מערכת אמון שלא היתה קודם בין האקדמיה למשרד החינוך", אומרת פס, "המשרד שידר מסר של 'תפסיקו כבר עם הפסיכומטרי, תנו אמון במערכת החינוך', ואנחנו שמחים שהפעם היוזמה לכך באה מהאוניברסיטה". לדעתה, רוב התלמידים שהתקבלו לתוכנית לא היו מצליחים להגיע לאוניברסיטה בעצמם, "ואם היו מגיעים, בוודאי לא לפקולטות היוקרתיות כמו משפטים או הנדסה".

המכתבים נשלחו באיחור

משרד החינוך מתקשה לקבוע לכמה מועמדים שנמצאו מתאימים לתוכנית באמת הגיעו המכתבים - למשל כאלה שנמצאים בטיול בחו"ל או שעברו לגור בכתובת אחרת. בשנת הלימודים שהסתיימה, שבה החלה לפעול התוכנית, למדו לבסוף עשרה תלמידים בלבד, מתוך מכסה של 30 שהקצתה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לדברי פורת, בעיקר בגלל שהמכתבים נשלחו באיחור. לדבריו, בשנה הקרובה יצטרפו לעשרה שלומדים בפקולטה עוד 25 תלמידים, בהם גם סטודנטים ערבים. השנה התקבל תלמיד ערבי אחד, אך הוא החליט לבטל את הרשמתו, אומר פורת.

בפקולטה להנדסה הקצו בשנת הלימודים הקרובה 12 מקומות, בפקולטה למדעי הטבע כעשרה מקומות, ומספר דומה של מקומות הוקצה גם בפקולטה למדעי החברה.

לדברי פרופ' טוביה מילוא, דיקן הפקולטה להנדסה, כיום "יש לנו סטודנטים שבאמת רובם מאזור המרכז". בפקולטה להנדסה לא יסתפקו בציוני התלמידים וכפי הנראה יזמינו אותם לראיון אישי, "כדי לבדוק אותם". הם גם יצטרכו לכתוב טקסט המסביר מדוע הם צריכים להתקבל במסלול זה. ועדת קבלה תדון בבקשות. "אם זה יצליח", אומר פרופ' מילוא, "בשנה הבאה נעלה את המכסות בכל מגמות הלימוד".

פרופ' יואל קלוג, דיקן הפקולטה למדעי הטבע, אומר שאולי לא תתמלא המכסה של עשרה מקומות שהקצו השנה לפרויקט. בינתיים נרשמו שלושה סטודנטים. "קצת איחרנו", אומר קלוג. "חשבתי שאי אפשר ליישם את זה בלי הבטחת מלגות, כי הילדים באים מהפריפריה. איך הם ישלמו שכר לימוד ויגורו בעיר הזאת? בעצמי ניסיתי להשיג תרומה לעניין ולא כל כך הצלחתי. אז נאלצתי לחכות".

לפני כחודש וחצי הודיע לו נשיא האוניברסיטה שהשיג תרומה למלגות. בנוסף למלגה יעמידו לרשותם שני מורים מלווים, פרופסורים מהפקולטה. הם ייעצו את התלמידים להתחיל במסלול של לימודי ביולוגיה, ולפי רצונם לעבור למסלול דו-חוגי, שנחשב קשה יותר, בתום השנה הראשונה. "אבל אם מישהו יתעקש אז כמובן שניתן לו להתחיל במסלול דו-חוגי", אומר קלוג.

פרופ' זמירה מברך, סגנית הרקטור באוניברסיטת בר אילן, אומרת שבבר אילן המסלול המיוחד יאפשר לחמשת התלמידים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר בכל בית ספר, הנמצא ברשימה שהכין משרד החינוך, להתקבל לאוניברסיטה.

מדוע תלמידים אלה לא מצליחים להתקבל לאוניברסיטה במסלול הרגיל? לדברי מברך, "רבים מהם מוותרים כבר מראש, בין השאר בשל המבחן הפסיכומטרי והעלויות הגבוהות הכרוכות בתשלום עבור קורס ההכנה. אנחנו יודעים שהבחינה הפסיכומטרית, גם בגלל הצורך להשקיע בה כסף כדי להתכונן, יכולה לצמצם את האפשרות של תלמידים מפריפריה סוציו-אקונומית להגיע לאוניברסיטה".

בגלל מיעוט המקומות, הקבלה לפקולטות היותר מבוקשות באוניברסיטה קשה מאוד ועשויה להיקבע על חודן של נקודות בודדות במבחן הפסיכומטרי. בפקולטה להנדסה התחרו כ-3,500 אנשים על כ-500 מקומות. בלימודים הדו-חוגיים בפקולטה למדעי הטבע - כמו ביולוגיה ופסיכולוגיה קוגניטיווית - על כל שמונה מועמדים מתקבל אחד. ללימודי ביולוגיה כמקצוע לימוד יחיד - על כל ארבעה מועמדים מתקבל אחד.

הדיקן ביקש: בלי סיכומים

הסטודנטים שהשתתפו בפרויקט משבחים אותו כמובן. "במלה אחת, מדהים", מסכמת איריס בדולי, בת 21 מבאר שבע, את השנה. "המזכירות והדיקן היו ממש מדהימים. אנחנו לא מקבלים יחס מיוחד, אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו. זה לא נראה לעין, אבל ידעת שהם תמיד שם, בודקים ומוודאים שהכל בסדר. לאט לאט כל כך התאהבתי במשפטים, שהיום אני לא רואה את עצמי עושה שום דבר אחר. היה קשה מאוד בהתחלה, אבל התאהבתי במקצוע ואין לי מלים להודות לדיקן על הפרויקט הזה".

סימה גולין, בת 22, גם היא מבאר שבע, אומרת שהשנה היתה "מעולה. אני מאוד מאמינה בפרויקט הזה, כי הוא מעשי. אפשר סתם להגיד, זה כמו החלום האמריקאי, כל מי שרוצה יכול. אבל כשאדם לא רואה לפניו את האמצעים הממשיים, כשהלימודים כרוכים בלהיות הרחק מהמשפחה, אז הוא יבטל אותם, הוא לא יחשוב על היכולות שלו. מהבחינה הזאת, הפרויקט הזה, עם האמצעים והמלגות שהעמידו לרשותנו, הוא מעולה". בסוף השנה שלחה גולין אימייל לדיקן, שמביע את הערכתה. לדבריה, סגל הפקולטה לא נתן להם הרגשה שהם "מיוחדים. לא היתה שום התנשאות, שום דבר מצדם לא נתן לי להרגיש שאני פה בחסד".

ואולם כמה סטודנטים אחרים בפקולטה דאגו לתת הרגשה רעה. "בהתחלת השנה היה לי קשה מאוד, הרגשתי לא שייכת", אומרת בדולי, "נכנסתי פעם לשירותים ובמקרה שמעתי את הבנות מדברות, כאילו אני שם בחסד, מתוך רחמים, ולא בזכות. כאילו אני אמצעי ולא מטרה. הבת הדרומית מהפריפריה שהגיעה למקום לא לה". לדבריה, התקרית עודדה אותה להשקיע יותר בלימודים. "אמא שלי אמרה לי להפסיק לחוב על עצמי ולחשוב על החברים ועל כך שזה יכול להרגיל אנשים לראות שגם אנחנו יכולים".

א', בת 23, עלתה לארץ מרוסיה וגרה בבאר שבע. היא למדה בבית ספר תיכון מקיף בעיר. בצבא שירתה בחיל האוויר. אחרי שהשתחררה התחילה ללמוד כימיה באוניברסיטת בן-גוריון. "הלימודים היו קשים באופן אובייקטיווי. רוב התלמידים לא הצטיינו, מדעים מדויקים זה לא הדבר שאני הכי טובה בו", אומרת א'. "חשבתי שהעיקר לסיים איכשהו, גם אם לא בממוצע הכי טוב. ואז, בסוף השנה השנייה, קיבלתי את ההזמנה ללימודי משפטים מתל אביב".

לדברי א', הפרויקט חשוב לא רק לתלמידים מהפריפריה, אלא גם לפקולטה - להגדלת המגוון שבה, "שלא כולם יגיעו מאותו מקום. בתחילת השנה נפגשנו עם הדיקן והוא אמר לנו להשקיע בלימודים, ושנקרא הכל במקור ולא סיכומים, ושבגלל זה נותנים לנו את המלגה. בגלל שהשתדלתי לקרוא הכל במקור ולא לעשות קיצורי דרך היה הרבה עומס, במיוחד בהתחלה".

בפגישה בתחילת השנה שאל אחד הסטודנטים את פורת במה מסייע הפרויקט לפריפריה, מכיוון שהוא בעצם מושך אנשים למרכז. ואכן, עבור רוב התלמידים בפריפריה הפרויקט, מטבעו, אינו רלוונטי. בדולי וגולין טוענות שהפרויקט "נותן מוטיווציה להצטיין". "יש פה אמירה חברתית של תיקון עוול", אומרת גולין.

פורת, הדיקן, מספר שבתחילת השנה ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטה אמרה לו ש"זאת יחצ"נות של הפקולטה. התלמידים האלה היו מתקבלים גם ככה. אבל מתוך העשרה רק אחד היה מתקבל בדרך הרגילה. אם התוכנית הזאת היתה נשארת תוכנית ייחודית של הפקולטה למשפטים, ההשפעה שלה היתה קטנה. התקווה שלנו שעוד פקולטות נוספות יישמו אותה ושמהר מאוד זה יהפוך לחלק משיטת הקבלה בכל האוניברסיטה. אם זו תהיה השיטה, אז ודאי שתהיה לה השפעה משמעותית על הפריפריה.

"האם הם יחזרו אחר כך לפריפריה או לא, אני לא יודע. יכול להיות שהם יהיו עורכי דין ויישארו במרכז. על זה כבר אין לנו שליטה".

בשנת הלימודים 2004-2005 זכה כל אחד סטודנט שלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת תוכנית הקבלה המיוחדת במלגה של 10,000 דולר (כ-45 אלף שקל). אחרי תשלום שכר לימוד נשארו לו כ-3,500 שקלים בחודש להוצאות מחיה. המלגות לעשרת הסטודנטים שהשתתפו בתוכנית מומנו כולן מתרומות פרטיות.

בשנת הלימודים הקרובה הוקצו באוניברסיטת תל אביב מקומות לכ-60 סטודנטים בתוכנית המיוחדת בפקולטות למשפטים, להנדסה, למדעי הטבע ולמדעי החברה. באוניברסיטת בר אילן אמורה התוכנית לאפשר לחמשת התלמידים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר בכל בית ספר הנמצא ברשימה שהכין משרד החינוך, להתקבל לאוניברסיטה. ברשימה של משרד החינוך יש כ-50 בתי ספר.

כלומר, כדי לממן את לימודיהם של כמה מאות סטודנטים יידרשו מיליוני דולרים בשנה. כעת נשאלת השאלה האם יוכלו האוניברסיטאות לגייס סכומים כאלה מתורמים פרטיים, או שמא תיחלץ הממשלה לטובת התוכנית, לפחות באופן חלקי.

דיקני הפקולטות מכירים בעובדה כי אין טעם לפתוח מסלולי קבלה מיוחדים למצטיינים מהפריפריה, אם הסטודנטים הללו ייאלצו להיאבק לפרנסתם ולמימון שכר הלימוד.

בפקולטה למשפטים בתל אביב מבטיחים גם השנה מלגות, ואולם הן יהיו קטנות יותר. לדברי דיקן הפקולטה, פרופ' אריאל פורת, "המלגות יהיו סבירות ואולי סבירות מאוד, תלוי בתוצאות המאמצים לגיוס תרומות". מהסכום שגויס עד כה מובטחים כ-4,000 דולר לסטודנט ופורת מקווה להגיע ל-7,000 דולר.



הסטודנטית סימה גולין. "יש פה אמירה חברתית של תיקון עוול"


הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הפרופיל הדמוגרפי הנוכחי בעייתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו