בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השליט חמק מהכס דרך פתח צדדי

שרידי הארמון המפואר שנחשף בתל כברי ליד נהריה מעידים על עוצמת הממלכה ששלטה באזור לפני 3,500 שנה, ועל קשריה עם התרבות המינואית

תגובות

הפתעה מרנינה ציפתה לחוקרים בתחילת השבוע הרביעי של עונת החפירות בתל כברי סמוך לנהריה, בסוף יולי. באזור הדרומי של הארמון שנחשף במקום, בין שברי חרסים לאפר מפוחם המעידים על שריפה שהחריבה ככל הנראה את המבנה, נמצא סהרון זהב. ממדיו קטנים - אורכו כארבעה סנטימטרים ורוחבו מגיע לכחצי סנטימטר - אבל הימצאותו במקום מספקת עדות נוספת לעושרם של בעלי הארמון ולטעמם האמנותי המעודן.

עדויות מרשימות יותר לטעם זה נמצאו כבר בתקופת החפירות הקודמת בתל, שנוהלה על ידי הפרופ' אהרן קמפינסקי המנוח והפרופ' וולף דיטריך נימאייר. בחפירות ההן, שהחלו ב-1986 ונקטעו ב-1993 בגלל מחלתו של הפרופ' קמפינסקי, נחשפה בארמון רצפה מטויחת מעוטרת בעיטורי פרסקו.

בתקופה שבה נבנה הארמון, תקופת הברונזה התיכונה 2ב' (בין 1750 ל-1550 לפני הספירה) היתה טכניקה זו מוכרת רק בכרתים ובאיי הים האגאי. העיטורים שנחשפו בתל כברי מציגים פרחים כמו חבצלות ואיריסים, סירות ובתים - דגמים המוכרים מאזור הים האגאי ומשויכים לתרבות ששיגשגה בו אז, התרבות המינואית.

הארמון בכברי הוא היחיד בארץ ישראל שבו נמצאו עיטורי פרסקו. זהו גם הארמון הגדול ביותר שהתגלה מאותה תקופה. יתרונו של האתר הוא בנגישותו הרבה: שרידי הארמון שוכנים ממש מתחת לפני השטח, ואינם מכוסים על ידי שכבות נוספות מתקופות מאוחרות יותר.

לדברי הד"ר אסף יסעור-לנדאו מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המנהל את החפירות המתחדשות בתל כברי בשיתוף עם הפרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' ואשינגטון, עיטורי הפרסקו והרצפה המטויחת הם דוגמה ייחודית לטכניקות אמנותיות שמקורן במערב הים התיכון ושהגיעו אל חלקו המזרחי. ממצאים אלה סותרים את הסברה המקובלת, המסתמכת על ממצאים ועדויות רבות, שלפיה בתקופת הברונזה נוצרו טכניקות אמנותיות ודגמי תרבות במזרח והתפשטו מאוחר יותר במערב.

השימוש בטכניקה מעיד על קשרי המסחר והתרבות בין השליטים שישבו בכברי לפני כ-3,500 שנה לעמיתיהם בים האגאי. התל הנחפר עתה היה המרכז השלטוני של ממלכת כברי, שעל פי ההשערה פרשה את שלטונה על כל הגליל המערבי. הפרופ' קמפינסקי שיער כי העיר המבוצרת והמשגשגת שחשף בתל, שבמרכזה עמד ארמון השליט, השתרעה על שטח של 2,000 מטרים רבועים. אבל בדיקה גיאו-פיסית שבוצעה לפני תחילת עונת החפירות הנוכחית גילתה כי שטחה היה כפול מזה.

הד"ר יסעור-לנדאו ושותפיו חופרים בשלושה אזורים שונים של הארמון, במאמץ לאתר את קירותיו החיצוניים. בשטח הדרומי, שקמפינסקי שיער כי שימש בעיקר לפולחן, נחשפה בעונה הנוכחית רחבה גדולה. לדעת החוקרים, זוהי רחבת הכניסה לארמון. חיזוק להשערה זו הם מוצאים בפינה של קיר עבה שנחשפה ליד הרחבה. לדעתם זהו חלק ממבנה מבוצר גדול, ככל הנראה שער הכניסה הראשי לארמון.

בפינה המערבית נמצא חדר לא גדול, המחובר ישירות לאולם המרכזי של הארמון, שנחשף על ידי קמפינסקי ועמיתיו. לדעת יסעור-לנדאו, החדר שהתגלה עתה היה חדר הכס של השליט. הוא יכול היה לצפות ממנו על הנעשה באולם המרכזי, לנהל אסיפות וטקסים וגם לבוא אליו ולצאת ממנו דרך פתח צדדי. החופרים מקווים למצוא באזור המערבי את הקיר החיצוני של הארמון, ממצא שיעזור לקבוע את ממדיו.

עד כה נחשפו קירות חיצוניים שעוביים, כארבעה מטרים, יכול גם הוא להעיד על ממדי המבנה. קירות כאלה, אומר יסעור-לנדאו, יכולים לשאת מבנה המתנשא לגובה של שתי קומות, אולי אפילו שלוש. הקירות עצמם נבנו מלבני בוץ וטויחו בטיח לבן בוהק. ייתכן שחלקם היו מטויחים בטיח צבעוני. גם רצפת הארמון היתה מטויחת בטיח עבה, שמכסה ברצף את כל שטח הארמון.

חפצי כסף שנמצאו בארמון, תכשיט זהב כמו הסהרון שנחשף זה עתה, חרסים מיובאים מקפריסין והרצפה הייחודית עם עיטורי הפרסקו, מצטרפים לתמונה של מבנה גדול ומרשים, שתושביו היו בעלי השפעה וממון וידעו לקשור קשרי תרבות עם המרחב הסובב אותם.



שער הכניסה המשוער לארמון. הממלכה פרשה את שלטונה על כל הגליל המערבי


סהרון זהב מתל כברי. אומנות מעודנת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו