בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להט ההתנגדות אבד בגוש קטיף, עכשיו עוברים לצפון השומרון

הכוחות המפנים

תגובות

האיש ממושב קטיף, מזוקן, חובש כיפה חומה, אוחז בידו פעוט כבן שלוש, נראה מוכר. גם הטקסט שלו. "עוד 20 שנה, אנחנו נהיה הרוב כאן", הטיח באלוף הפיקוד ובמפקד המחוז המשטרתי. "הילד הזה, שאתה רואה מולך, הוא ינצח אתכם, ירמוס אתכם כמו שאתם רמסתם אותנו. כל שנה, בט' באב, נספר לו על החורבן שהשארתם כאן. הילדים שלנו כבר יעשו לכם כפייה דתית, הם יכניסו אתכם למחנות חינוך מחדש". עברה דקה או שתיים עד שהנוכחים נזכרו: הרי ביום חמישי נתקלו בו בשירת הים, אוחז תינוקת בת חצי שנה בחום הלוהט. וגם ביום רביעי, במורג, כמעט משליך תינוק לזרועות המח"ט וכשהאחרון תופס את התינוק, נוזף בו: "בגללך הוא בוכה". יישוב אחר יישוב, פינוי אחר פינוי - והוא שם עם ילדיו, משמיע אותם איומים: המתנחל המדלג הראשון, "זליג" של ההתנתקות.

הרבה מלהט ההתנגדות אבד אתמול בגוש קטיף. עצמונה, שליו וקטיף - ההתנחלויות האחרונות שלא פונו מתושביהן עד סוף השבוע - המתינו אתמול לתורן. טון הסיסמאות שצוירו על הקירות ("תיכף נשוב", "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה") נותר לוחמני; המאבק עצמו הרבה פחות. דומה שאצל כל הצדדים - מפונים, מפנים והעיתונאים המסקרים אותם - לא נשארה סבלנות רבה לריטואלים של השבוע החולף. תושבי שליו הסכימו להתפנות לבד, בתנאי שהתקשורת תורחק מיישובם. בעצמונה ובקטיף סוכם שהתושבים יתכנסו בבית הכנסת ומשם יעזבו במרוכז. בקטיף היו עימותים מינימליים, בעצמונה אפילו לא זה. כמה נשים עברו בין החיילים והשוטרים וחילקו מים לשתייה. על הדשא מול בית הכנסת התערבבו זה בזה קצינים ומתנחלים ושוחחו בנינוחות. הפינוי, עצוב ושקט, הותיר רושם עמוק בהרבה מההיסטריה ההמונית בנוה דקלים.

במורג, ההתנחלות הראשונה שפונתה בכוח עוד ביום רביעי שעבר, עבדו אתמול במרץ צוותי האריזה. אנשי משרד הביטחון פירקו, בורג אחר בורג, את כל הציוד ותשמישי הקדושה מבית הכנסת ששימש זירת המאבק בשבוע שעבר. במקום האידיאולוגיה הנרגשת, באה הפרקטיקה: מה ואיך אפשר להכניס לתוך מכולה. הבתים כבר כמעט ריקים. כמה חיילים נאבקו להכניס דוד מים גדול לתוך משאית צבאית, אפילו מבלי להסיר ממנו שלט גדול, שבישר - "הגירוש הוא פשע". צה"ל עדיין בשירות המתנחלים, כמו תמיד.

בהמתנה על הדשא בעצמונה, עקבו הכל אחר הדיווחים משא-נור. התקשורת כבר נושאת את עיניה לשומרון, אולי משם יבואו תמונות חזקות יותר מאלו שהתיישנו כבר מהגג בכפר דרום. היום צפוי פינוי רב-סמליות מנצרים, אבל את מירב העניין מרכזות חומש ושא-נור, על 2,000 הקנאים שהתרכזו בהן. ביום שישי בא לחומש אלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה, לנסות לגבש מול התושבים את כללי המאבק. כשיצא, גילה ששניים מצמיגי הג'יפ שלו נוקבו. הקולגות בדרום היו משועשעים מעט. גם בפיקוד המרכז עוד ילמדו שאסור להחנות רכב בתוך היישוב ושאם כבר עושים את זה חייבים להציב שומר על כל גלגל.

כמו בכפר דרום ובנוה דקלים, לצוות המו"מ המטכ"לי צפויה עבודה רבה בשומרון. בדרכם צפונה, הספיקו חברים בצוות להתפעל מהמהירות שבה מכבסת המלים החלה לעבוד: מהתיאורים החלביים בחלק מכלי התקשורת על האלימות המועטת כביכול שהפעילו המתנחלים; מההפרדה המוגזמת בין תושבים ל"מתגברים", כאילו לא אירחו חלק מהמתנחלים מרצונם, בבתיהם, את המתפרעים שאחר כך ניקבו צמיגים ותקפו שוטרים. הקצינים שבעו ממתווכים מטעם עצמם, שמלתם אינה מלה. הם כעסו על חלק מאנשי הציבור - ח"כ אורי אריאל, למשל, שהכשיל (פיסית) חיילים בכפר דרום וזעק אליהם עלבונות ברמקולים.

היום יעלו לשומרון השוטרים והחיילים של אוגדה 36, שעסקה בפינוי הגוש, לקראת הפינוי שיחל כנראה מחר. מפקדם, תא"ל גרשון הכהן, יישאר מאחור אך ייעץ מאחורי הקלעים למפקד האוגדה המפנה בשומרון, תא"ל טל רוסו. רוסו יצטרך לתמרן בין מודל הפינוי שהפעיל הכהן בנוה דקלים לבין זה שנכפה עליו בכפר דרום. בנוה דקלים היה די זמן לייצר אווירת מו"מ, לפרק בסבלנות מוקשים נקודתיים, גם במחיר המכות שספג הכהן בישיבה של הרב טל. בכפר דרום, לאחר שהצעירים התפרעו וחסמו את כביש כיסופים ביום רביעי, הוחלט לפעול מהר ובמלוא הכוח - והתוצאה הבלתי-נמנעת היתה הקרב על הגג. כפי שהדברים נראים כעת, העימות בשומרון ייראה יותר כמו כפר דרום ואולי גרוע מכך.

ניצב-משנה עמוס יעקב, מפקדם של השוטרים בסרבלים השחורים מחטיבת "עמק", נערך גם הוא לקראת שא-נור. הפעם, הוא אומר, ינסה לחסוך מאנשיו את חווית הטיפוס בסולמות, בעודם חשופים. יעקב גם חושש מירי המתנגדים, למרות ההערכה שאין מדובר בהסתברות גבוהה. אבל יש לו גם דאגה אחרת. מח"ט "עמק" שוקד כעת על כתיבת מכתב לראש הממשלה. "פעלנו בשיא הזהירות, כדי לא להשאיר צלקות גדולות מדי. עכשיו מישהו אחר צריך לדאוג שהצלקות יתאחו - שאנשים יקבלו דיור הוגן ומקום עבודה, שלא ירגישו כמו פליטים. צריך להושיט להם יד ושרון יודע איך לעשות את זה. שיתחיל לדפוק שוב על שולחנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו