בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פח זבל עם נוף לים של עזה

תגובות

ביום שני השבוע עמדו בכניסה להתנחלות המפונה גני טל כלי משחית שחיכו להוראה להיכנס פנימה. בקטיף הסמוכה כמעט הסתיימה מלאכת ההריסה באותו יום, ובשטח נותרו ערימות ענק של פסולת בניין, מונחות בגבולות המגרש שהבתים עמדו עליהם.

ההתנחלויות תוכננו על פי דגם פרוורי אמריקאי-ישראלי של "שכונה מסוגרת" ובה בתים צמודי קרקע וגגות רעפים (תקנה של מוסדות התכנון הישראליים) משופעים. אחרי הפינוי היו הבתים האלה יכולים לשמש תשתית ראשונית ליישובים שהרשות הפלשתינית תתכנן לצרכיה היא. במקום זה, הם נהפכו לגראונד זירו של עזה.

נוה דקלים נראתה באותו יום כמו פח זבל גדול. על המדרכות, בכיכרות, ברחבות, בבנייני הציבור, וגם בבתים פרטיים שהתרוקנו "פתאום" - בכל מקום נערמו כמויות אדירות של שאריות מזון שהותירו אחריהם המתנדבים המסייעים למשפחות בפירוק ואריזה ועובדי חברות ההובלה. ארגזי מצרכים כמעט מלאים, לחמניות נגוסות, קרטוני חלב, מגשי עוגיות, בקבוקי שתייה פתוחים שהחלו לתסוס בשמש, אריזות וקילומטרים של קרעי ניילונים. מלמעלה חגו זבובים טורדניים ובאוויר עמדה צחנה קלה. המראות, אגב, אינם זרים. כך, פחות או יותר, נראים גם אתרי פיקניקים, צדי הכבישים או חופי ים ברחבי מדינת ישראל.

הבתים בנוה דקלים עדיין עומדים על תלם, ומבני הדת שהתרוקנו ממתינים להחלטת בג"ץ בעתירה שלא להרסם. ישיבת ימית היא מבנה הדת הבולט בהתנחלות ובגוש קטיף כולו. המבנה המרכזי בישיבה, המעוצב בצורת ציור דו ממדי של מגן דוד, הוא פיסת ביזאריה אדריכלית שלא מן השורה. מקומו היה שמור באלבום הקוריוזים, אלמלא תימצת במחי פלקט רטורי אדריכלי אחד את גוש קטיף, חיבור של משיחיות ומיסטיקה שתורגמה ללאומנות ולכיבוש.

"אני לא מאלה שמתביישים במגן דוד", אומר מתכנן הישיבה האדריכל גרשון שבח, חילוני בעצמו, בשיחה אתו השבוע. "לדעתי, אין פסול להשתמש בסמל של קבוצה, יהודים או מוסלמים או נוצרים. עשיתי מגן דוד מבטון חזק, כי אני מאמין שהיהדות צריכה להשתחרר מהתסביך הגלותי, ולא להתבייש ולהצטנע. רציתי להראות שאנחנו לא מפחדים".

על רקע קיר הישיבה המופנה לכיוון ירושלים עדיין ניצב ארון הקודש, קוריוז בזכות עצמו העשוי מפרספקס שקוף ומוקף "להבות" פלסטיק לוהטות. שבח עיצב אותו יחד עם האמן ציצי גרא, כ"חלק מאותה פילוסופיה", הוא אומר, "ומהרעיון של לא להתבייש בספרי התורה. אני חושב שזה ארון הקודש השקוף היחיד בעולם".

שבח היה מעורב בתכנון בהתנחלויות ברצועת עזה עוד מימי יגאל אלון ותוכנית "חמש האצבעות" לביתור הרצועה על ידי התיישבות יהודית. בנוה דקלים תיכנן כמה שכונות ובנוסף לישיבה גם את בתי הכנסת. רק שניים, מתוך קומפלקס של שלושה שתיכנן, הוקמו. "כחייל בצה"ל וכארכיטקט, שנותן העבודה העיקרי שלו הוא מדינת ישראל, אני אומר בכנות שהתייחסתי לתכנון יישובים כמו למעוזים צבאיים", הוא אומר. "כך עשתה הציונות תמיד".

את הפילוסופיה שמאחורי שותפותו לתכנון בשטחים הוא גיבש, כדבריו, בסוף שנות ה-70 בעבודתו בקמרון באפריקה. "תיכננתי שם מחנה צבא", הוא מספר, "ובתוכו שני בתי תפילה צמודים, מוסלמי ונוצרי, שיתאימו לאוכלוסיית היעד, בלי קשר אם מוצא חן בעיני מה הם עושים או לא. את העבודה עשיתי בשביל נשיא קמרון, דיקטטור עריץ, ובשביל צבא שנלחם בבני עמו ורוצח אותם. מאז פיתחתי שיטה, לא להתייחס לשאלה למי אני מתכנן".

ארכיטקטים, אומר שבח, "תמיד עושים מה שהממסד השולט באותו זמן רוצה שהם יעשו. ואלה לא תמיד המשטרים הכי נאורים ורחמנים. גם גאודי ידע שהכנסייה הנוצרית היא אכזרית, ובכל זאת הוא תיכנן לה. אם יאסר ערפאת היה פונה אלי לתכנן לו את הלשכה שלו במוקטעה, הייתי מסכים. ואם הייתי הארכיטקט של היטלר והייתי צריך לתכנן תחנת משטרה לצבא הגרמני, הייתי עושה את זה. מחנה ריכוז לא הייתי מתכנן, אם הייתי יודע למה זה ישמש".

הישיבה עברה לנוה דקלים מימית אחרי פינוי העיר, ושבח הוזמן לתכנן את משכנה החדש, "כי הם ידעו שאני מתכנן בניינים שקופצים לשמים". ראשי הישיבה, הוא אומר, "היו בטראומה של ההרס בימית וביקשו בניין שבולדוזר לא יוכל להרוס ויהודי לא יעז להרוס. אני חושב שבתת מודע הם ידעו שיפנו אותם גם מכאן. הישיבה באמת קופצת לעיניים ואנשים בכו כשראו לראשונה את הבניין. זה אומר שקלעתי למטרה והמגן דוד הביע בצורה הטובה ביותר את משאלות הלב של הקבוצה".

כשנודע לו על הכוונה להרוס את הישיבה, שבח התחלחל וחשב ליזום מפגש עם נציגי הרשות הפלשתינית ולהציע להם "להשאיר את הבניין כדי להנציח את מה שהיה, ולהקים לידה מסגד וכנסייה ומוזיאון לשלום, שימחיש כי הדתות הן מקור כל המלחמות בהיסטוריה".



הרס בקטיף, השבוע. גראונד זירו של עזה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו