בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עד הרכס האחרון

ירושלים שוב מנסה לפתור את מצוקותיה באמצעות כיבוש עוד ועוד שטחים לבנייה על קרקע מריבה והקמת מיזמים מגלומניים, בשעה שהעיר שמאחור גוועת. אישור תוכניות הבנייה ברכס ארמון הנציב על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עלול להיות בכייה לדורות

תגובות

המאבק הציבורי בתוכניות הבנייה ברכס ארמון הנציב במזרח ירושלים מגיע היום לשיאו. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אמורה להתכנס הבוקר בירושלים לדיון מכריע בשני מיזמי ענק באזור, "מתחם מלונות הרכס" ומגדל התצפית "סלע", השנויים במחלוקת ומעוררים התנגדות עזה מצד גורמי תכנון והגופים הירוקים בעיר. אישורן של התוכניות על ידי המועצה עלול להיות בכייה לדורות.

המיזמים מיועדים להיבנות במדרונות הצפוניים של הרכס, החולשים על ה"אגן החזותי" של העיר העתיקה בירושלים. זה אחד האתרים הרגישים ביותר בירושלים, ואולי בעולם כולו, מבחינה היסטורית, נופית ופוליטית. בחברה להגנת הטבע בירושלים קובעים כי המיזמים שבתכנון בנייה יהיו "פגיעה בנוף האגן החזותי של העיר העתיקה וקן הרכס הסובב אותה, בשל אופי הבנייה, המבנה והנפחים".

האגן החזותי הוא האזור הסובב את העיר העתיקה ותוחם אותה. תחומיו נקבעו בתוכנית מתאר ע"מ 9 שהוכנה אחרי כיבוש מזרח ירושלים במלחמת ששת הימים ונועדה לשמר את אופיו ההיסטורי של האזור ושל נופיו, שהוגדרו "מקראיים". מאז אושרה התוכנית ב-1976, ברכס ארמון הנציב נשמרו פחות או יותר עקרונות התוכנית ונבנו המדרונות הדרומיים בלבד, שאינם נצפים מאגן העיר העתיקה.

בחברה להגנת הטבע, המובילה את המאבק, מציינים כי בתוכנית האב החדשה של ירושלים, ההגדרות לבנייה באגן החזותי מעומעמות ומתירות פתח רחב לשינויים בתוכנית ע"מ 9. בעשור האחרון צצו יוזמות בנייה, באגן החזותי או בצמוד לו, המאיימות על הנוף ההיסטורי. התוכניות שיידונו היום הן רק חלק משלל מיזמים מתוכננים, ובחברה מצביעים על הפגיעה המצטברת,

המשך בעמ' ד6

החורגת מפרויקט נקודתי זה או אחר.

מבט לחומת ההפרדה

מתחם רכס ארמון הנציב, שהיה לבור ללא תחתית של מיזמי בנייה, משתרע לאורך טיילת ארמון הנציב מדרך חברון ועד שכונת תלפיות מזרח. זה הרכס הפנוי האחרון הצופה אל העיר העתיקה, מציינים בחברה להגנת הטבע. משום כך מייעדים אותו עיריית ירושלים ומינהל מקרקעי ישראל לשימושים תיירותיים. המתחם אמור להיהפך לאתר המלונאות והתיירות הגדול והאינטנסיווי בעיר.

תוכנית המתחם כוללת תשעה בתי מלון ובהם 3,500 חדרים ואטרקציות תיירות בשטח כולל של כחצי מיליון מ"ר. שלב ראשון בפרויקט (תב"ע 4711) שיידון היום במועצה הארצית כולל ארבעה בתי מלון ויוצר חזית רציפה באורך 350 מטרים ובגובה שבע עד עשר קומות לאורך הטיילת, ובעורפו מגדל בגובה של 22 קומות. בחברה להגנת הטבע מסכימים לעצם הבנייה למלונאות באזור, אולם מתנגדים לאופי התכנון היוצר "חומת מבנים בצורה על הרכס".

מיזם אחר שיידון במועצה הארצית היום הוא מגדל "סלע" (תב"ע 6178), שיתנשא לגובה של 160 מטרים (כולל אנטנה), ובראשו מרפסות תצפית, בית כנסת ומסעדה. זה קומפלקס ענק בשטח כולל של כ-20 אלף מ"ר הכולל בנוסף למגדל חניונים, מערכות תנועה, מרכז מבקרים ומבנה מסחרי. הפרויקט שעורר התנגדות ציבורית עזה - הוגשו לו כ-4,000 התנגדויות - נדחה בשל ערר שהגישה החברה להגנת הטבע, אך באחרונה הוא מגלה שוב סימני חיים.

פרויקטים נוספים למלונאות ותיירות באזור נמצאים בשלבים שונים של תכנון ואישור. בראשם תוכנית (תב"ע 5125) להקמת רכבל לאורך 1,700 מטרים של טיילת ארמון הנציב. על פי היזמים, הרכבל יאפשר מבט לעיר העתיקה ולרחבת הכותל. נראה שהם לא הביאו בחשבון שדווקא חומת ההפרדה היא זו שאותה יראו הכי טוב. הרכבל יחבר בין שכונת אבו תור, ההתנחלות היהודית בשכונת ג'בל מוכבר ומתחם מלונאות ומגורים "נופי ציון", המיועד לקום בקצה המזרחי של טיילת גולדמן החדשה. לאורך המסלול מתוכננות שלוש תחנות מסחר.

בחברה להגנת הטבע מתנגדים למיזם הרכבל, שבאופן אירוני יפגע באותם נופים שעליהם הוא מבקש להשקיף. הרכבל יביא להפרטת הנוף, ל"זילותו" ול"ציעצועו", יפגע ביער השלום, יגרום מפגעי רעש וזיהום בשכונות המגורים ויפגע באיכות חייהם של תושבי שכונת ג'בל מוכבר בעוברו מעל בתיהם. ראש העיר הקודם, אהוד אולמרט, הבטיח לתורם להקמת טיילת גולדמן שהרכבל לא ייבנה, והפרויקט נדחה, אך באחרונה שוב התעורר.

בין ארץ לשמים

רכס ארמון הנציב הוא בור ללא תחתית של פנטסיות יזמיות. נראה כי ירושלים שוב מנסה להציל את עצמה ולפתור את מצוקותיה באמצעות כיבוש עוד ועוד שטחים לבנייה על קרקע מריבה, והקמת עוד ועוד מיזמים מגלומניים בשעה שהעיר מאחור גוועת. מאחורי המיזמים מסתתרות לא רק כוונות רווח ומסחור הנוף (תוך כדי הריסתו השיטתית), כפי שקובעים המתנגדים לתוכניות, אלא גם כוונות להעמקת השליטה במרחב ו"ייהודו" מאופק עד אופק.

אתר האינטרנט של מגדל התצפית הוא מסמך לאומני-מיסטי מאלף בעניין הזה. התצפית ממרומי המגדל, כך נכתב, חופפת במדויק את גבולות מטרופולין ירושלים, המשתרע מרמאללה ועד בית לחם וממעלה אדומים עד הר אדר "ובמרכזו בירת ישראל". ההתלכדות של צירי המגדל "עם הכיוונים הגיאוגרפיים של כדור הארץ" מאפשרת "יצירת זהות וקשר בלתי אמצעי וחד משמעי עם ארבע רוחות השמים, צפונה ונגבה, ימה וקדמה, וכך מהווה המגדל חוליית קשר פיסית ורוחנית בין הארץ והשמים".

לדיון במועצה הארצית היום הוזמנו, נוסף על המתנגדים לתוכניות, גם נציגי משרדי ממשלה, גורמי תכנון, ארגוני אדריכלים ומוסדות חינוך לאדריכלות. בחברה להגנת הטבע מקווים שהדיון יוביל להקפאת תוכניות הבנייה הנקודתיות ולגיבוש מדיניות תכנון מרחבית כוללת לאזור. עד כה נדחו רוב ההתנגדויות לתוכניות הבנייה ברכס בוועדות התכנון. התקווה היא שהם יתקבלו בערכאת התכנון העליונה, שיש לצפות שתרגיע את סינדרום ירושלים ותחזיר לה מעט שפיות.



תוכניות הבנייה ברכס ארמון הנציב במזרח ירושלים, הדמיה. בור ללא תחתית של פנטסיות יזמיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו