${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגזוזטרה של דוד המלך (או שלא)

שרידיו של מבנה גדול ממדים שנחשפו בעיר דוד מלבים את הוויכוח על אמינותו של התנ"ך. הארכיאולוגית אילת מזר סבורה שזהו ארמונו של המלך דוד. הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין: "זו התפרצות משיחית"

תגובות

העונה האחרונה בחפירות הארכיאולוגיות בראש המדרון של עיר דוד היתה מלווה בהתרגשות גדולה. עם כל יום שעבר נחשפו עוד ועוד חלקים מבניין אדיר ממדים שלדעת הד"ר אילת מזר, הארכיאולוגית האחראית על החפירה, ייתכן שהיה הארמון שבנה המלך דוד לאחר שכבש את ירושלים מהיבוסים. התגלית מטבע הדברים מעוררת את הוויכוח הקיים בין ארכיאולוגים אם האירועים המתוארים בתנ"ך אכן התרחשו במציאות, ובהקשר הזה, את הוויכוח על מידת חשיבותו וגדולתו של דוד.

הוויכוח חורג מהשאלות האקדמיות: הוא נוגע לשורשי הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל, ובמיוחד לירושלים, ועלול לשמש נשק בכל דיון על עתיד העיר. החפירה בוצעה על ידי מרכז שלם, בחסות אקדמית של האוניברסיטה העברית ובשיתוף עמותת אלע"ד, שהיא בעלת הקרקע במרכז המבקרים בעיר דוד.

החפירה התנהלה בשטח מלבני שרוחבו עשרה מטרים ואורכו שלושים מטרים. המבנה שנחשף תופס את כל השטח ומשתרע אף מעבר לגבולותיו. הוא בנוי אבני ענק, ששימשו מסד לארמון. האבנים הונחו על מילוי אדמה שבו נמצאו מאות שברים של כלי חרס, בעיקר כלי בישול. לדברי מזר, עמיתה בכירה במרכז שלם וחוקרת באוניברסיטה העברית, החרסים מתוארכים למאה ה-12 וה-11 לפני הספירה, כלומר לתקופה היבוסית שקדמה לימי דוד.

המבנה הגדול יכול להיות ארמון, מקדש או מצודה, אומרת מזר. ניתוח הממצאים שבידה הביא אותה למסקנה שמדובר בארמון. "כבר שנים יש כאלה שטוענים שלא נמצאה כל עדות לבנייה ציבורית בירושלים במאה העשירית לפני הספירה", אומרת מזר. "על זה הם מבססים את הטענה שדוד ושלמה לא היו שליטים חשובים כפי שכתוב בתנ"ך. עכשיו יש עדות לבנייה כזאת והממעיטים מחשיבותם של דוד ושלמה צריכים להתמודד עם העובדות. הרי ביישוב נידח ולא חשוב לא היה נבנה מבנה כזה, שהקמתו דרשה משאבים רבים ויכולת אדירה של תכנון וביצוע".

פרופ' האני נור אל-דין, ארכיאולוג פלשתינאי מאוניברסיטת אל-קודס, אמר באחרונה לעיתון "ניו יורק טיימס" כי הוא ועמיתיו רואים בארכיאולוגיה המקראית מאמץ שעושים ישראלים להתאים את העדות ההיסטורית להקשר המקראי. "הקשר בין הממצאים ההיסטוריים לסיפור המקראי, שנכתב זמן רב אחרי האירועים המתוארים בו, חסר ברובו", טען אל-דין. "יש מין פיקציה סביב המאה העשירית לפני הספירה. הם מנסים לקשר כל מה שנמצא לסיפור המקראי. יש להם כפתור והם רוצים לתפור ממנו חליפה".

גם פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מראשי מחנה הארכיאולוגים הישראלים המפקפקים בגדולתו של דוד, אינו שותף להתרגשות של מזר, שאותה הוא מכנה התפרצות משיחית. "אחת לכמה שנים מוצאים בירושלים משהו שנראה כאילו הוא מאשש את התיאור המקראי על גדולתה של הממלכה בימי דוד. כעבור זמן מתברר שאין הרבה ממש בממצאים וההתרגשות שוככת, עד להתפרצות הבאה", הוא אומר.

בסיוע בנאים פניקים

בשטח שנחפר לא נמצאו עדויות לפולחן, והמסורת המוכרת מייחסת קדושה להר המוריה הסמוך ולא לשטח הזה. לכן, האפשרות שמדובר במקדש נראית קלושה. "על פי התנ"ך (שמואל ב', פרק ה') דוד כבש מצודה ואחר כך בנה ארמון מחוץ לגבולות העיר היבוסית", אומרת מזר. כלומר, הארמון לא הוקם על חורבות בניין אחר אלא היה הבניין הראשון במקום. "בכל שטח החפירה אין סימן לקיר שנבנה לפני המאה העשירית לפני הספירה", היא אומרת. "הבנייה שמצאנו היתה מבצע הנדסי מסובך ומורכב, שדרש משאבים עצומים. זה מהלך שמתאים לשליט חדש שרוצה להפוך את העיר שכבש למשכן הקבע שלו, ויש לו חזון בלתי רגיל לפיתוחה העתידי".

לפי המקרא, הסתייע דוד בבניית הארמון בחירם מלך צור, השליט הפיניקי בן תקופתו. "הפיניקים ידעו לבנות", אומרת מזר. "גם בירושלים הם בנו את המבנים הגדולים ביותר, כמו ארמון שלמה, החומה והמקדש. לכן סביר מאוד שהם אחראים גם לבנייה המונומנטלית שמצאנו".

המבנה שנמצא אכן מונומנטלי, מסכים הד"ר גבי ברקאי מאוניברסיטת בר אילן, חתן פרס ירושלים

המשך בעמ' ב4

לארכיאולוגיה. הוא נבנה על רצפה מהמאה ה-11 לפני הספירה ומעליו נחשפו שכבות חורבן המתוארכות לסוף ימי בית ראשון. על סמך נתונים אלה, סביר מאוד להניח שמדובר במבנה מהמאה העשירית או התשיעית לפני הספירה. "זה בניין ציבורי ללא ספק. לא כל כך משנה אם מדובר בארמון או במצודה, העובדה היא שבירושלים עוד לא נמצא מבנה כזה מהתקופה הזאת, ולכן הממצאים הם בהחלט סנסציה", אומר ברקאי.

גם הפרופ' סיימור גיטין, ראש מכון אולברייט לארכיאולוגיה בירושלים, התרשם עמוקות מממדי הבניין, אך יש לו ספקות בנוגע לתקופה שבה הוקם. "לפי החרסים, המבנה נבנה אחרי המאה ה-11 לפני הספירה", הוא אומר. "ייתכן שזה היה במאה העשירית, כלומר בתקופתו של דוד. אבל צריך להתייחס להשערה הזאת בזהירות".

מזר מודה שלפי הממצאים שבידיה קשה מאוד לקבוע מתי בדיוק נבנה הארמון, במאה העשירית או התשיעית לפני הספירה, אך עם זאת, לדבריה, הבנייה המונומנטלית היא חיזוק משמעותי לגישה שלפיה ירושלים באותה תקופה היתה עיר בירה של ממלכה ולא רק יישוב קטן וחסר חשיבות, כפי שטוענים פינקלשטיין ושותפיו לדעה.

מקסימום מאה תשיעית

פינקלשטיין ביקר בחפירה בעיר דוד, ולדבריו התרשם משני קירות הבנויים מאבנים גדולות, אלא שקשה מאוד לתארך אותם במדויק בגלל פעולות בנייה שהיו באזור במשך השנים. "מה שאפשר להגיד בביטחון הוא שהקירות האלה נבנו לפני התקופה הרומית (שראשיתה בסוף המאה הראשונה לפני הספירה). מכאן ועד המסקנה שאלה קירות מסד של ארמון מתקופת דוד המלך, המרחק די גדול", מוסיף פינקלשטיין.

את החרסים הרבים שנמצאו בעפר המילוי שעליו נבנו הקירות, טוען פינקלשטיין, יש לתארך, את המאוחרים שבהם, למאה התשיעית לפני הספירה או לתקופה מאוחרת יותר - ולא למאה ה-12 או ה-11 כפי שטוענת מזר. הוא קושר את החרסים למבנה שנחשף בשטח ג'י, לא הרחק מהאזור שבו חפרה מזר. מבנה זה, שמכונה המבנה המדורג, הוא קיר תמיכה שנבנה כדי למנוע את התמוטטות המדרון. לדברי פינקלשטיין, גם במבנה המדורג נמצאו חרסים מהמאה התשיעית ואולי אפילו מראשית המאה השמינית לפני הספירה.

"על סמך הממצאים האלה אפשר אולי להגיע למסקנה שהקירות בחפירה של מזר הם מהמאה התשיעית או מראשית המאה השמינית לפני הספירה", הוא טוען. "זה ממצא חשוב, כי הוא מתאר שלב ביניים בהתפתחותה של ירושלים מכפר קטן ודי דל, כפי שהיתה במאה העשירית לפני הספירה, לעיר מחוז חשובה, גדולה ומבוצרת. אבל היא הגיעה למעמד הזה לא במאה העשירית לפני הספירה, אלא במאה השמינית לפני הספירה, כ-250 שנה אחרי ימי דוד".

פרופ' עמיחי מזר מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית אינו משוכנע שהמבנה שהתגלה בעיר דוד הוא ארמונו של המלך. עם זאת, הוא סבור שאפשר לקשור אותו לתיאור התנ"כי. לדעתו המבנה המדורג היה קיר תומך למצודה שדוד כבש מידי היבוסים. "אם רואים בתנ"ך מייצג של ריאליה מסוימת, כפי שאני חושב, נראה לי סביר שהמבנה שנמצא עכשיו הוא המצודה שדוד כבש".

רן שפירא



אתר החפירות. מבנה הבנוי מאבני ענק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#