בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקומה אנטישמית עולה

תגובות

במאמרו על שאלת האנטישמיות של תומאס מאן ("תרבות וספרות", 19.8) מציין חנן אלשטיין "כמה דמויות יהודים סטריאוטיפיות בראשית דרכו". במאמרי (ר' "מאזנים", כרך ע"א גיליון מס' 9, תמוז תשנ"ז, עמ' 58-64) הראיתי כי מדובר בדמויות יהודיות שליליות המופיעות ביצירתו של מאן מראשית דרכו ועד סופה.

"בית בודנברוק" הוא, כידוע, סאגה משפחתית המבוססת על תולדות משפחת מאן, ומתארת את שקיעת המשפחה. משפחת האגנשטרום, שדם יהודי זורם בעורקיה, מזרזת את השקיעה, ובסוף הרומאן רוכשים בניה את בית המידות של משפחת בודנברוק. כעבור כרבע מאה, ב"הר הקסמים" (1924), מופיעה דמות יהודית נוספת ביצירתו של מאן, נאפטא. הגיבור הראשי של "הר הקסמים", הנס קסטורפ, סובל כזכור מ"אהדה למוות", נטייה שהוא מקווה להירפא ממנה ב"הר הקסמים". בדרכו נקרה נאפטא, המרשים בלמדנותו ובחדות שכלו, אבל הצעיר הגרמני אינו מודע לכך שנאפטא נתון לחסותו של "כוח המכוון כנגד הציביליזציה האנושית, כנגד הקידמה, העבודה והחיים" ("הר הקסמים", ב, עמ' 72).

גם ברומאן "דוקטור פאוסטוס", אשר התפרסם כשנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כמעט בסוף דרכו של הסופר, מופיעות שתי דמויות שליליות של יהודים: ד"ר חיים ברייזאכר וסאול פיטלברג. לכאורה "דוקטור פאוסטוס" אינו אלא ביוגרפיה בדיונית, "חיי המלחין הגרמני אדריאן לוורקין מפי ידידו", כלשון כותרת המשנה. אבל המחבר עצמו הודה ב"לידתו של 'דוקטור פאוסטוס'" כי כוונתו היתה לכתוב "רומאן תקופתי, לא פחות מזה", ואת יהדות התקופה מייצגים שני היהודים האלה. מה טיבו של אותו ד"ר חיים ברייזאכר? אנו פוגשים אותו בטרקלינו של ד"ר סיקסטוס קרידוויס, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, בהרצותו על חזון "הברבריזציה-מחדש במתכוון": "אין ספק שגם את הפקרתם של חולים לגורלם, בקנה מידה נרחב, את ההמתה של נטולי כושר חיות ושל מפגרים בשכלם, אם יוחלט על כך יום אחד, יתרצו בטעמים של היגיינת העם והגזע" ("דוקטור פאוסטוס", עמ' 346). ד"ר ברייזאכר אינו מסתייג מהחזון הזה, ומאמין כי הקיץ הקץ על העידן הבורגני, על הרכרוכיות ההומניטרית שלו. מחבר הרומאן עצמו הגדיר את ברייזאכר בספרו "לידתו של דוקטור פאוסטוס" כ"סולל דרכה של הרעה" ההולכת וצומחת בתוך החברה הגרמנית.

הדמות השנייה, האמרגן סאול פיטלברג, מופיע במקום מפלטו של המלחין המיוסר כדי לפתותו להופיע בפאריס לפני קהל הצמא לסנסציות. מטרתו של פיטלברג ברורה: להפוך את ייסורי האמן למטבעות זהב.

עינינו הרואות: אין זו אלא מגמה קבועה ביצירתו של הסופר. אפשר אפילו לומר כי עקומת האנטישמיות, בין "בית בודנברוק" ל"דוקטור פאוסטוס", דמויות יהודיות, היא עקומה עולה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו