בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גמיש ומלחש כמו נחש המשתרשר סביב קבר

פרחי הרע

תגובות

שארל בודלר. הלחנה וביצוע: מאור כהן תירגם מצרפתית: דורי מנור. הפקה מוסיקלית: פיטר רוט. דיסק בהוצאת נענע, 75.99 שקלים

בסוף המאה הקודמת ראיתי את דמותו של מאיר ויזלטיר מתנוססת על לוחות המודעות - הפוסטרים הודיעו על ערב עם המשורר באולם ירון ירושלמי שבמרכז סוזן דלל. הגעתי במועד וראיתי אותו יושב על הבמה בחברת בקבוק הפלאסק הקטן, שכנראה הכיל וודקה. בתשובה לשאלה על מי המשוררים שהשפיעו עליו הוא מנה את מלארמה, ואת בודלר, ובאותה נשימה הכריז - אין בודלר בעברית, אמנם היו כמה ניסיונות פה ושם אבל, בסופו של דבר, אין תרגום ראוי לשירת בודלר בעברית.

זמן מה לפני אותו ערב פרסם דורי מנור את תרגומו ל"פרחי הרע". רצתי אז לחנות הקרובה, קניתי את הספר ואהבתי אותו. בשבילי, ההדיוט שקורא רק עברית, תרגומו של מנור היה הדרך היחידה להתחבר לטקסט הבודלרי, למונמרטר ובולבר קלישי של המאה ה-19 ל"שירת המקוללים".

בודלר דיבר אלי דרך תרגומו של מנור ויחד עם התוכן והצורה המרתקים מצאתי בתרגום הברקות רבות ושימוש לא שגרתי בעברית. לדוגמה: "הבוקר העפור", "בחול הרטבובי", "פוערת את בשתה", ועוד ועוד ועוד.

ישבתי באולם מול ויזלטיר וחשבתי - או שהוא עדיין לא הספיק להעיף מבט, ולו באחד מתרגומיו של מנור, או שהוא מזלזל בו זלזול מוחלט, ואם הוא מזלזל, שיבושם לו. באותו אולם בדיוק, חמש שנים מאוחר יותר, ראיתי את מנור עורך ערב השקה לכתב העת "הו", ערב שבו קראו אנה הרמן, סיוון בסקין, מאיה ערד ואחרים. האולם היה מלא מפה לפה והיתה הרגשה ברורה שהדור הצעיר כבר כאן.

מנור חי בפאריס ומצליח להתעמק בעברית דווקא כשהוא רחוק מהשפה הישראלית. הוא מזכיר לי שהעברית היא שפה עשירה, שיש לה רובדי רבדים, שיש צירופים ומלים שאינני מכיר, שיכול להיות דקדנס בעברית, שיכולה להיות רומנטיקה.

בשנים האחרונות כמעט לא נעשו פרויקטים מוסיקאליים העוסקים בשירה, וחבל. שהרי פרויקטים כאלו יכולים להיות ראשי גשר בין צעירים ישראלים לבין שירה כתובה. קרדיט מיוחד מגיע לניצן זעירא, העומד מאחורי רוב הפרויקטים המוסיקאליים העוסקים בשירה (לדוגמה, "יהודה הלוי פינת אבן גבירול", פרויקט הלחנת שירת יהדות ספרד), ולאחותו הדס ירושלמי שעיצבה את העטיפה. האלבום מהודר, ובימים שבהם רוב המוסיקה עוברת און-ליין, את הדיסק הזה כדאי לרכוש, ולו בגלל החוברת הפנימית הכוללת הקדמה והערות שכתב דורי מנור, שבלעדיהן החוויה אינה ממצה.

מנור חד המוח פוגש את מאור חפץ החיים ומתעוררות השאלות - האם דורי מנור ומאור כהן ישבו ועבדו יחד על החומר שעות, ימים וחודשים? האם מנור ניסה לקרב את העברית ממרומי הכרכובים הבארוקיים אל שפתו של מאור, או שהטקסט היה עובדה שאין לשנותה? מדוע מאור כהן שר מלים וצירופים שלעולם לא היו עולים על דעתו? ומדוע שלא ישיר כך? הרי הוא מבוגר, הרי הוא מגוון...

עם השירים הלך מאור כהן אל חבריו - פיטר רוט, אלדד גואטה, טל שגב. למרות הטקסט מהמאה ה-19 הוא כיוון את האלבום אל הדרך שבה הוא מעבד את שיריו שלו בשנים האחרונות. אבל השירים היותר טובים שבאלבום חורגים מהדרך הזאת. מנגינת הנושא המנוגנת בסוף האלבום בידי תזמורת פילהרמונית מרומניה מרגשת ומסכמת יפה. ובכל פעם שהתזמורת הזאת משולבת בעיבוד - השירים מרוויחים. הלחן הסווינגי לשיר "דמדומי הערב" והביצוע המעט ג'אזי הולמים את החיבור בין מאור כהן לבודלר. על השיר "התכנסות" שורה אווירת כאב המשכנעת בעדינותה.

בשנים האחרונות מתנהלים קרבות ספרותיים בין דורי מנור לבין אושיות ספרות מהדור הקודם. למאור כהן אין סכסוך עם אף אחד. להיפך, אופי שירתו באלבום הזה מזכיר את ביצועיו של אריק לביא לשירי משוררים, ולעתים לחניו מזכירים עבודות של שם טוב לוי ויוני רכטר מסוף שנות השבעים. מצד אחד נראה שזו החלטה בוגרת ונכונה, מאור כהן מתחבר אל מהלך שנקטע וממשיך אותו. אך מהצד השני עולה השאלה - להוציא מקרה נושאי המגבעת, מדוע אין מרד הדורות במוסיקה הישראלית?

כהן גמיש ומלחש כמו נחש המשתרשר סביב קבר, כדברי אחד השירים. כמה מוכשר הבחור הזה, וכמה מגוונת עבודתו. וב"פרחי הרע" הוא מבטא בטבעיות עברית גבוהה ומעביר את הטקסט עם המרחק האירוני הנכון. ובכל זאת, מי הוא מאור כהן האמיתי? ולמה תוך כדי האזנה לחלק מהשירים בא לי לצעוק לו - יאללה מאור, תבעט, תבעט... ומנגד - כיף לשמוע אותו שר טקסטים המורכבים מדימויים מרהיבים באפלוליותם.

איזו השפעה תהיה לאלבום הזה על השירים שיכתוב בעתיד? כי בסופו של יום, כמלחין וכותב, הוא אמור להתיך את החומרים האלה אל חומריו שלו וכך להתפתח. בודלר הוא כמו חיוך רע בסוף לילה שטוף זימה, שכרות וסמים, חיוך של לעג לחיים. מאור כהן מכיר את העיר, את הלילה. אבל הבוקר מאיר אותו כבחור אירוני ומחויך במידה, ומזה המורבידיות של בודלר קצת סובלת. אני מחפש את הספלין העפור בדיסק הזה, ולא מוצא. אבל יופי יש כאן ולאחר כמה האזנות מתאהב וממליץ בחום.

עירן צור הוא מוסיקאי



מאור כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו