בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם לא בג"ץ אז בריטניה

חקירה ראויה של פשעי מלחמה בישראל יכולה לחסוך את התביעות בחו"ל

תגובות

הפארסה של בריחתו של האלוף דורון אלמוג מלונדון השבוע, בטרם ייעצר לחקירה על ביצוע פשעי מלחמה, אינה צריכה להפתיע איש. כל המעורה בתחום ומכיר את דרכיו של המשפט הפלילי הבינלאומי, יודע ששכיחות המחזה של קצין צה"ל הנס ממדינה אירופית בטרם ייעצר תלך ותגבר בעתיד הקרוב. בישראל הוחלט שלא לחקור פשעי מלחמה, נמנעו מלשפוט פושעי מלחמה, הוחלט לא לשאול מה מותר ומה אסור בשטח כבוש, ואכן, ביצענו הרבה מאוד פשעי מלחמה. ואת כל זה יכלה והיתה צריכה למנוע המערכת השלטונית היחידה שאינה נבחרת ואיננה כפופה ללחץ ציבורי (לפחות לא אמורה להיות) - מערכת המשפט. בבריחתה מאחריות, העבירה מערכת המשפט הישראלית את החובה לפעול למערכות המשפט הזרות. בחששה מהכרעה בסוגיית חוקיות הפעילות של צה"ל בשטחים, הפקירה מערכת המשפט את קציניו וחייליו למשפט הפלילי הבינלאומי.

כך בג"ץ דן בשבוע שעבר בעתירה שהגישו תנועת "יש גבול" וחמישה סופרים ומשוררים, שבה ביקשו להורות על חקירת המבצע לחיסול סלאח שחאדה - אחת הפרשות שבהן נחשד האלוף אלמוג בלונדון. כזכור, כדי לחסל את שחאדה, שיגר חיל האוויר פצצה במשקל טונה לשכונת אל-דארג' בעזה, הרג 15 בני-אדם ופצע יותר מ-150. על המבצע הזה אמר מפקד חיל האוויר אז, הרמטכ"ל דן חלוץ, שהוא ישן טוב בלילה. העתירה שכבה במזכירות בית המשפט כמעט שנתיים עד שבית המשפט הגבוה לצדק ניאות לדון בה.

והנה, כשסוף סוף הצליחו העותרים להשיג דיון, החליט ההרכב בראשותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, שלא לקיים דיון ולצרף את התיק לעתירה של הוועד הציבורי נגד עינויים, שהוגשה בינואר 2002 כנגד מדיניות החיסולים. אלא שגם בעתירה הזאת לא מגיע בית המשפט להכרעות. העתירה נגד מדיניות החיסולים הוקפאה בפברואר השנה, שלוש שנים וחצי לאחר הגשתה.

אז מה היה לנו? שתי עתירות: האחת מבקשת להכריז כי מדיניות של הוצאה להורג ללא משפט המבוצעת באופן רשמי על ידי המדינה אינה חוקית, והשנייה מבקשת חקירה של אירוע של הרג המוני מפצצה שנורתה ממטוס חיל האוויר על אזור מגורים צפוף. בשני המקרים נמנע בית המשפט מהכרעה כבר שנים.

וזה לא הכל. הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, האלוף מנחם פינקלשטיין, החליט עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה על מדיניות שלפיה מצ"ח לא יחקור הרג של אזרחים פלשתינאים, אלא במקרים יוצאי דופן. מחליפו אימץ את קו האי-חקירה ובג"ץ נמנע כבר יותר משנתיים מלהכריע האם מדיניות זו חוקית. לא חוקרים, לא שופטים ולא מכריעים אם כל זה חוקי.

בניגוד לפשעים רגילים, פשעי מלחמה הם פשעים בינלאומיים. משמעות הדבר היא שכאשר רשויות אכיפת החוק במדינת הלאום של החשוד מוכיחות כי הן אינן מסוגלות או אינן מעוניינות לחקור ולשפוט את האחראים, המשפט הבינלאומי מחייב את כל מדינות העולם בחקירתם ובהעמדתם לדין אם יש די ראיות. אם לא ישראל, אז אנגליה. אם לא בג"ץ אז בית הלורדים.

כל עוד הפרקליט הצבאי הראשי ושופטי ישראל לא יבינו שחקירות ראויות באירועים שבהם עולה החשד כי בוצעו פשעי מלחמה, ומיצוי הדין עם האחראים, הם לא רק הדבר המוסרי שיש לעשותו אלא גם המעשה הנכון מבחינה פטריוטית, ייאלצו יותר ויותר קציני צה"ל לבלות את חופשותיהם בנחל הזוויתן ובאילת.

עו"ד ספרד הוא מומחה במשפט בינלאומי של זכויות האדם ומייצג את העותרים בשתי העתירות הראשונות שהוזכרו במאמר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו