בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמימות מחושבת

ג'ודי דנץ', בת 70 ובעיצומם של צילומים מתישים לסרט חדש, מאמינה שמשחק הוא חקירה של הדמות אבל בו בזמן שחקן צריך להשתמש גם ברגשותיו, רק במידה

תגובות

בגיל 70, ג'ודי דנץ' הגיעה למעמד המפוקפק של אוצר לאומי. מאז ששיחקה שתי מלכות בסרטים "הוד מלכותה גברת בראון" ו"שייקספיר מאוהב" (שעליו זכתה באוסקר), האמריקאים, יותר מאחרים, מתייחסים אליה ביראת כבוד, כאילו היא כבר חלק ממשפחת המלוכה.

מהו הסוד של דנץ'? מהו הדבר שמייחד אותה מהגברות הגדולות האחרות של התיאטרון הבריטי? כאשר היתה שחקנית צעירה בתיאטרון אולד ויק בסוף שנות ה-50, אביו של השחקן אלק מקואן הצמיד לה את הכינוי "האטום האדיר" - כינוי הולם שמתאר במדויק את האנרגיה הגרעינית המרשימה שלה. "העניין עם דנץ'", אומרת שחקנית אחת, "הוא שהיא אף פעם לא מפסיקה לעבוד". אפילו עכשיו, כשהיתה יכולה לפרוש, היא בעיצומם של שמונה שבועות מתישים של צילומים לסרטו של ריצ'רד אייר לפי ספרה של זואי הלר, "מה היא חשבה לעצמה?" היא צריכה לקום בחמש בכל בוקר ולצאת לאתרי הצילומים בלונדון. "חיי הזוהר", צוחקת דנץ'.

בסרט מגלמת דנץ' מורה עוקצנית שמכריחה מורה אחרת להפוך לחברתה, באיום שתחשוף את הסוד שהיא מסתירה. האם לא קשה לגלם אשה כל כך לא נעימה? "זה בדיוק אותו תהליך", היא אומרת, "בין שהדמות נחמדה ובין שלא. צריך להבין למה אנשים מתנהגים בצורה הזאת. אם את משחקת את ליידי מקבת, את לא רוצה להציג אותה כמפלצת איומה שמגיחה מהחשיכה. ועם הדמות הזאת, ברברה, אני מנסה לרמוז שהבדידות הופכת אותה למה שהיא. אני מכירה כמה נשים כמותה, שמסיבה כלשהי מעולם לא הצליחו ליצור מערכת יחסים ומגיעות למצב של בדידות מחרידה. פשוט השתמשתי באינסטינקטים שלי כדי לנסות להבין אותה".

אבל אולי מה שהצופים מגיבים אליו הוא איכות מסוימת של השחקן עצמו? "פעם לא האמנתי בזה", אומרת דנץ'. "מייקל שלי (בעלה המנוח מייקל ויליאמס) אמר לי פעם, 'את אף פעם לא יכולה להיות יותר ממי שאת כאדם'. הוא חשב שהרגשות שהשחקן מציג - כעס, שנאה, תשוקה וכדומה - באים מתוכו. אז התנגדתי לכך בתוקף, אבל שיניתי את דעתי. אני חושבת שאדם משתמש ברגשות שלו ומעצים אותם ככל האפשר. בו-בזמן, משחק הוא חקירה של הדמות ולא סתם השלכה של העצמי עליה.

"הייתי בניו יורק עם מגי סמית לאחרונה, עשינו יחסי ציבור לסרט, ונשאלנו על אסכולת המשחק של סנפורד מייזנר, המבוססת על חקירה עצמית חסרת רחמים. מגי, בדרך המיוחדת לה, אמרה, 'אה, גם לנו באנגליה יש משהו כזה. אנחנו קוראים לזה אוננות'".

נדמה שהדבר שבאמת הופך את דנץ' לשחקנית גדולה הוא תמימות מחושבת: יכולת להתייחס גם לתפקידים הקלאסיים הדגולים כאילו נכתבו אתמול. ידוע שבמקרים רבים היא מגיעה לחזרה הראשונה לפני שקראה את המחזה כולו. היא נזכרת שאמרה לטרבור נאן, שביים אותה כאשר גילמה את ליידי מקבת בתיאטרון סטרטפורד: "אנחנו חייבים לזכור שלהצגה יגיעו גם הרבה תלמידים, והם לא יידעו שהולכים להרוג את דנקן". לכן ליידי מקבת שלה לא היתה מכשפה זקנה וצמאת דם, אלא צעירה שספגה זעזוע ובעקבותיו פיתחה מודעות עצמית.

ניכר שדנץ' חיה חיים מלאים וגדושים. זה ברור גם מהספר החדש שהוציאה, "סצינות מחיי", שבו מופיעים תצלומים משפחתיים מקסימים שלה עם בתה פינטי ונכדה סמי. אמנם בספר היא נזכרת בכאב בבעלה האהוב מייקל, אבל עדיין עולה ממנו תחושה של שלווה ביתית. לא משנה מה קורה בחייה הפרטיים, דנץ' מונעת מאוד על ידי המצפון האנגלי הפוריטני שלה ורעב שאינו יודע שובע למשחק.

כשהיא נשאלת אם אי פעם חשבה על פרישה, היא קוראת בקול: "אלוהים אדירים, לא. אני פשוט רוצה להמשיך לשחק. אני מתארת לעצמי שתמיד יהיה אפשר לגלגל אותי לבמה בכיסא גלגלים, אם יהיה צורך. מה שנפלא במשחק זה שהוא אף פעם לא מסתיים. תמיד יש מכשול כלשהו במחזה או בתפקיד, וצריך להתגבר עליו. יש לי מזל גדול ש'הוד מלכותה גברת בראון' העניק לי קריירה בקולנוע שלא היתה לי קודם. ועדיין יש כל כך הרבה ללמוד. בעבודה עם קייט בלנשט על 'מה היא חשבה לעצמה?' אני כל הזמן מתבוננת בה ומרגישה שהיא מבינה שפחות הוא יותר, ואני עושה הרבה יותר מדי".

כשמסכמים את כל האיכויות בדמותה המורכבת של דנץ', זה אולי הסוד: ענווה אמיתית שבזכותה היא מבינה כי משחק אינו סתם עניין של מיומנות וטכניקה, אלא מסתורין שאי אפשר לפענח - כמו החיים עצמם.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו