בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצת השבוע

"נרדפי החוק" וסרטים נוספים של ג'ים ג'ארמוש בערוץ יס 3
האיש המתכווץ המופלא יס 2, ד', 15:14; ה', 10:01 ,81 דקות

תגובות

הבית האמריקאי, שהיה בשנות ה-50 סמל החלום האמריקאי הבורגני בצביונו השלם והמושלם ביותר, נהפך לזירה של סיוט ב"האיש המתכווץ המופלא", סרטו של ג'ק ארנולד מ-1957, שהוא אחד המבריקים ביותר שהופקו בארצות הברית באותן שנים. לכאורה משתייך הסרט לסדרה ארוכה של פנטסיות מדע בדיוניות, שהופקו בשנות ה-50, והביעו את חרדתה של אמריקה מפני המדע והטכנולוגיה והחורבן שהם עשויים לגרום; אבל הוא הרבה יותר מזה; בגלל פשטותו וישירותו של הסרט, הוא אחת היצירות הסוריאליסטיות הגדולות ביותר שהופקו בתולדות הקולנוע.

הסרט, שאת תסריטו כתב ריצ'רד מאתסון - על פי ספר שלו - מביא את סיפורו של גבר נשוי (גרנט ויליאמס), נציג טיפוסי למה שכונה בשנות ה-50 "הגבר בחליפת הפלאנל האפורה", שבעקבות חשיפתו לגל של חומר רדיואקטיווי מתחיל להתכווץ. עיקר העלילה מתאר את חרדתו ממה שעובר עליו, את יחסיו המתערערים עם אשתו, ובעיקר, את ניסיונות ההישרדות שלו במציאות ביתית מוכרת, שנהפכה פתאום לזרה ומאיימת.

חלק ניכר מההצלחה של הסרט נובע מהעיצוב השנון שלו, שמצליח לשנות בהדרגה את הפרופורציות המוכרות בין האדם לבין האביזרים, הרהיטים, חיות המחמד ושאר בני האדם שמרכיבים את הסביבה הביתית שלו; ככל שגופו ודמותו של גיבור הסרט הולכים ונעשים מזעריים יותר, כך ניסיונות ההישרדות שלו נעשים קשים יותר, ומהסרט זכורות בעיקר סצינות המאבק שלו בחתול בית, שגודלו כשל מפלצת, בעכביש ואף בטיפת מים דולפת, שמאיימת להטביע אותו סמוך לסוף הסרט. הסרט נמנע מאמירות קלות או מנחמות; זהו סרט מטריד במלוא מובן המלה שמתרגם את כל חרדות אמריקה ליצירה בעלת נפח של פיוט אפל ביותר. ב-1981 יצר ג'ואל שומאכר גרסה ששמה "האשה המתכווצת המופלאה", בכיכובה של לילי טומלין, שביקשה לתרגם את סרטו של ארנולד למושגים קומיים פמיניסטיים. התוצאה היתה משעשעת למדי, אבל רחוקה מההישג שטמון ביצירת המופת של ארנולד ומאתסון (שמלווה במוסיקה המרשימה והמצמררת כאחד של ג'וזף גרשנסון).

בכל ערב, במשך כל השבוע הבא, משדר ערוץ יס 3 את סרטיו של הבמאי האמריקאי ג'ים ג'ארמוש (לרגל צאתו לאקרנים בישראל בשבוע הבא של סרטו החדש "פרחים שבורים"). המבחר כולל את סרטו הקצר של ג'ארמוש "חופשה נצחית" (א', 22:00; ב', 14:57), שהוא ביים ב-1982; את "זרים" (ב', 22:00; ג', 90 ,13:51 דקות), סרטו העלילתי הארוך הראשון מ-1984, שזיכה אותו באותה שנה בפרס "מצלמת הזהב" בפסטיבל קאן, המוענק לסרט ביכורים; את "נרדפי החוק" (ו', 107 ,22:00 דקות) המשעשע והמקסים מ-1986, שזכה בזמנו להצלחה קופתית ניכרת בישראל; את "רכבת המסתורין" (שבת, 113 ,22:00 דקות) מ-1989, שמורכב משלושה סיפורים שמתרחשים בבית מלון מוזנח בממפיס; "מונית לילה" (ה', 125 ,22:00 דקות) מ-1991, אף הוא סרט אפיזודות שמתרחשות באותו הזמן בחמש ערים שונות בעולם; "איש מת" (120 דקות), מערבונו של ג'ארמוש מ-1995 בכיכובו של ג'וני דפ; ו"גוסט דוג: דרכו של הסמוראי" מ-1999 (ד', 22:00; ה', 116 ,15:23 דקות). כמו כן ישודר "טיגגרו" (שבת, 23:52; א', 75 ,13:33 דקות), סרטו התיעודי של הבמאי מיקה קאוריסמקי מ-1994, שמתאר את מסעם המשותף של ג'ים ג'ארמוש והבמאי הנערץ עליו סמיואל פולר לכפר אינדיאני בג'ונגל של האמזונס בברזיל, שבו 40 שנים קודם לכן תכנן פולר לצלם סרט שלא יצא לפועל.

רמת סרטיו של ג'ארמוש אינה אחידה; הם סובלים לפעמים מאקצנטריות יתר, שהופכת אותם למעט עלומים ומנוכרים. אבל הם תמיד מעניינים לצפייה ומעידים על היותו יוצר ייחודי, שהולך ללא פשרות בדרכו הוא, גם אם הדרך הזאת מובילה אותו לפעמים למבוי מעט סתום. יותר מכל יוצר קולנועי אחר שהתגלה בעשורים האחרונים נצמד ג'ארמוש בעקשנות לחזונו שלו, שיש בו משהו שמזכיר את עבודתם של גדולי מוסיקת הרוקנרול דווקא. הוא אמן אמריקאי אותנטי, ומבחר סרטיו שישודרו השבוע, וגם סרטו החדש שעולה לאקרנים, מזכירים זאת פעם נוספת.



רוברטו בניני. "נרדפי החוק"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו