בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"על ההלכה לאתר היבטים חיוביים בתפיסות המודרניות של יחסי איש ואישה"

ויקרא את שמם אדם
זוגיות ומשפחה ממבט יהודי חדש

תגובות

עורך: זהר מאור הוצאת מכון "בינה לעתים" שעל יד ישיבת שיח יצחק באפרתה, 315 עמ', לא צוין מחיר

"נקודת המוצא של הספר שלפנינו היא תחושה של משבר עמוק שבו שרויים זוגות צעירים דתיים רבים (ואולי יותר מכך צעירים וצעירות שעדיין לא באו בברית הנישואין) בכל הנוגע לשאלות של נישואין, חיי אישות ומוסד המשפחה" (עמ' 11). גישה מציאותית זו של הרב דרייפוס, במבוא לספר, מעוררת הערכה רבה. לא פעם אנו טוענים לניתוק בין הרבנים והלמדנים לציבור עצמו, ובעיקר הדור הצעיר שבקרבו. השינויים בסדר היום אינם ממתינים להנחיות חיצוניות, וצעירים רבים, המזהים את עצמם עם "הציונות הדתית", חיים במתח חריף בין עולם הלימוד והאמונה שלהם לבין חיי התרבות והזוגיות שסביבם ובתוכם.

מטרתו של הספר, אם כן, איננה פשוטה, ועם זאת נאמרת בדרך ברורה וגלויה. ההתמודדות עם הסוגיה הקשה נעשית כאן ברבדים שונים של למדנות, דברי הגות, ניתוחים הלכתיים, וגם בעזרת קטעים בעלי אופי חסידי ופיוטי. יש לשער שקוראים שונים ימצאו קרבה נפשית רבה יותר דווקא לחלק מהגישות, אך לכל אורך הספר נשמרת הקפדה על רמת דיון גבוהה ועל התמודדות ריאלית עם ההתלבטויות בנושא הזוגיות והמשפחה בציבור הדתי "המודרני". החשיבות של הישג זה גדלה לאור העובדה, שהספר אמור להיות ראשון בסדרה של "תורה וחיים מודרניים", אשר תדון בסוגיות אקטואליות נוספות. ישיבת "שיח יצחק" באפרתה, שבה רואה הסדרה אור, נקראת על שמו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, אשר בעצמו ביטא את השילוב המורכב בין נאמנות מוחלטת להלכה לבין התרבות המערבית.

לספר שלושה שערים. הראשון, "פרו ורבו", כולל מאמרים של זהר מאור ושל הרב הראל גורדין. השער השני, "צניעות, קדושה וחיוניות", כולל מאמרים של ניל מנוסי, הרב יאיר דרייפוס, אבישר הר-שפי והרב שג"ר. השער האחרון, "זוגיות בציבור הדתי בין קדושה למודרניות", כולל דיונים של הרב איתי מור-יוסף, איתמר ברנר ודב שמחון.

בהקדמתו לספר אכן מגלה הרב דרייפוס פתיחות רבה אשר מאתגרת את כל המאמרים הבאים בעקבותיו, גם אלה הבוחרים בלשון זהירה יותר. הוא אמנם מדגיש את מטרתו לחזק את הצד המסורתי של המשפחה היהודית, אבל מקבל את הצורך להתייחס ברצינות לקולות החידוש. לשיטתו, הסכנה למסורת היא דווקא הקיבעון המחשבתי עצמו והצורך הדתי הוא שמחייב להפנים כמיהות אנושיות אותנטיות, גם אם הן נראות מלכתחילה כמאיימות. הוא גם מונה שינויים עובדתיים בציבור הדתי שאין להתעלם מהם: האיחור בגיל הנישואין, עליית שיעור הגירושין, התגברות השימוש באמצעי מניעה ועוד. באומץ לב קובע הרב שהיום "הרוח המצויה במעגלים רחבים של הציבור הדתי מעודדת נישואים אידיאולוגיים וזאת על חשבון ידידות, משיכה ונעימות". מגמתו של הרב היא לבנות מחדש את המורכבות המשתפת צניעות ואהבה יחד.

זהר מאור, במאמרו "פרו ורבו, בין טבעיות לצלם אלוקים", חושף את המקורות הרלבנטיים מהתורה שבכתב ומהתורה שבעל-פה ומחלץ שתי גישות עיקריות בנוגע לחיי אישות והבאת ילדים לעולם. מצוות "פרו ורבו" היא הראשונה שבה צווה האדם ואחת מהמרכזיות שבהן. ציווי זה מופיע בתיאור הבריאה הראשון בפרק א' בספר בראשית, כחלק מכיבוש העולם בידי האדם. "האדם יחרוג מעולם הטבע דווקא בנקודה שבה הוא לכאורה קשור אליו בטבורו. הטבעי ייהפך בעבורו לתרבותי או בעבור היהודי לקדוש" (עמ' 36). והנה בפרק ב' של ספר בראשית נוכל למצוא את היסוד לגישה נוספת: כאן אין האדם מצווה על פרייה ורבייה אלא על דבקות אידיאלית. "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

הבעייתיות מופיעה כמובן לאחר כישלונו וחטאו של האדם בפרי עץ הדעת טוב ורע ומכאן נכנס כבר הייצר כגורם מוביל בחיים הזוגיים. דיונם של חז"ל מפתח את היסודות האלה, כאשר מצד אחד פרו ורבו משמש ביטוי עז לצלם אלוקים שבאדם ומצד שני ביטוי לכישלונו היסודי בגן עדן. הלל ושמאי ובהמשך רבי עקיבא ורבי אליעזר עומדים במוקד השיטות המתפתחות בחז"ל. שיטה אחת קושרת את יחסי האישות לצלם אלוקים שבאדם ושיטה שנייה רואה מלכתחילה בעיסוק זה פעילות נחותה, שרק קיום הציווי לעסוק בפרייה ורבייה יכול להעניק לו ממד של קדושה. מובן שהנחות היסוד ישפיעו הלכה למעשה על קושיות חשובות כגון השלב הרצוי בחיי גבר להינשא והיחס בין מצוות תלמוד תורה לבין הקמת המשפחה. המאמר בנוי היטב ונותן תחושה של פתיחות מלאה.

מאמר חשוב נוסף הוא זה של הרב הראל גורדין, "שימוש באמצעי מניעה, שיקולים ערכיים והלכתיים". בעיני דיון זה הוא דוגמה להתייחסות הלכתית ידענית ואמיצה, ובמידה רבה הטעם המרכזי בספר מסוג זה הוא אכן היכולת לא רק לנתח את הצדדים הרעיוניים אלא גם לנסות ולהתוות דרך הלכתית מעשית. קיומם הזמין של אמצעי מניעה יחד עם המגמות של הגשמה עצמית וערכי הפמיניזם מעמידים בפני ההלכה אתגר קשה. "שאלה שבה מתלבטים זוגות רבים היא הרצון לדחות את לידת הילדים או לרווח את הלידות על מנת לבסס את הקשרים הזוגיים שלהם, להתבסס מבחינה כלכלית או להספיק ללמוד. באופן טבעי השאלה נוגעת בעיקר לאפשרות השעיית מועד הכניסה להריון הראשון" (עמ' 73). כאן נשאלות השאלות ההלכתיות הבאות: עד כמה מותר לאדם לעכב את מצוות "פרו ורבו" כאשר לא מדובר בבעיה רפואית, אלא בצורך אחר, ובהתייחס גם ליחסים הגופניים האפשריים אצל זוג שדוחה את נישואיו, והבעיה העקרונית של שימוש באמצעי מניעה - האם הדבר נחשב להוצאת זרע לבטלה.

נתוני הפתיחה של הדיון אינם פשוטים, ודרכו של הרב גורדין היא יצירתית וזהירה גם יחד. הוא מתחיל אותה בחיפוש ציווי מפורש להקמת משפחה, לומד שהחיוב העיקרי המוזכר בדרך כלל הוא דווקא קיום מצוות "פרו ורבו", אבל מצליח להביא עמדות שונות הפותחות פתח לדחיית מצוות "פרו ורבו" כדי לבסס בינתיים את הקשר הזוגי. גם הרמב"ם עצמו מתייחס למועד הנישואין כבעל גמישות מסוימת ככל שמדובר בשיפור רמתו התורנית של האדם או אילוצי פרנסה. בהמשך מגיע, כאמור, הדיון לא רק לדחיית זמן הנישואין אלא גם לדחיית הלידה אצל זוג שכבר נשוי. כאן מובאים דברים מעניינים של הרב שלמה אבינר: "אם אתם מצמידים אקדח לרקתי ומעמידים ברירה: או שאנו, בני ה-25, מתחתנים ודוחים את הלידה לזמן רב או שאנחנו דוחים את החתונה אומר לכם: בחרו את הטוב ברובו ואת הרע במיעוטו והתחתנו, כדי שלפחות תקיימו מצוות נישואים (...) אמנם תפסידו בינתיים את מצוות ההולדה אבל תרוויחו את מצוות הנישואים ותינצלו מנפילות בגלל אורך תקופת האירוסין" (עמ' 83). הרב גורדין דן גם בשימוש באמצעי מניעה, מצד האיסור של הוצאת זרע לבטלה, ובנושא זה מפרט עמדות מגוונות. החשוב בעיני הוא ההתייחסות העדכנית והמעשית לבעיות הדור מתוך ידענות ומחויבות הלכתית.

את סקירתנו נסיים בדבריו של הרב שג"ר, שמאמרו "מצוות עונה" הוא מהעניינים בחוברת: "כאן המטלה המוטלת על כתפי פוסקי ההלכה, להבר את הבר מן התבן, לאתר את ההיבטים החיוביים הקיימים בתפיסות המודרניות ביחסי איש ואישה והתואמים לא רק להלכה אלא אף לרוחה, ולהפנימם לתחום ההלכתי עצמו" (עמ' 233).

ספרו של מירון ח' איזקסון, "דירה בשלמה המלך", ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד



כתובה מאיטליה, המאה ה-18



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו