בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקור המודיעיני התעקש - רק בני

אל"מ בנימין (בני) זאבי, מבכירי אמ"ן והמוסד, 1931-2005

תגובות

בני זאבי (פרקש) נולד בירושלים למשפחה דתייה ואף למד בישיבת "קול תורה", אך עם פרוץ מלחמת הקוממיות ברח מהישיבה והתגייס לצה"ל. בני שירת כסייר בקרבות בשפלה, ואחרי המלחמה היה קצין מודיעין בחטיבת גולני. ב-1953 הוא נענה לקריאתו של דוד בן גוריון לנוער לרדת לנגב, השתחרר מהצבא והתיישב בחבל לכיש. מנישואיו לגלילה לבית אונטריכט נולדו דרור, אורית, נדב ואדר.

ב-1954 חזר בני לצה"ל והצטרף ליחידת היומינט (מודיעין אנושי) של אמ"ן, הידועה כיחידה 504. באותה עת הוא היה מעורב בהברחתם של יהודים מסוריה, דרך לבנון, לישראל. נחמן טל, מראשי השב"כ לשעבר, סיפר, ששנים אחר כך, בעת המתנה מתוחה לסוכנים שישובו מעבר לירדן, פתח בני את סגור לבו. התברר, שבדצמבר 1954 הוא שלח את חולייתו של אורי אילן למשימת ההאזנה ברמת הגולן, והמתין לשווא לחזרתה. "הוא לא מיהר לספר זאת", אמר טל, "הוא ידע את צער השתיקה".

ב-1963 יזם ראש המוסד מאיר עמית את הקשר עם מולא מוסטפא ברזאני, מנהיג הכורדים שלחמו בשלטון בעיראק. אחרי סיור היכרות של דוד קמחי, מראשי המוסד, יצא לדרך המבצע להכשרתם של הכורדים ללחימה מודרנית. איש המוסד אליעזר (גייזי) צפריר מספר בספרו "אנא כורדי", שבני, שזה עתה הצטרף למוסד, נבחר ב-1965 לנציג הראשון בכורדיסטאן משום שהיה "איש מבצעים בכיר ומוכשר, בעל הבנה ביחסי אנוש ושליטה בשפה הערבית".

שלמה נקדימון בספרו "תקווה שקרסה" מציין, שהקוד שניתן למבצע היה "ברקן 1" וכינויו של בני היה "בריוזקה". יעקב נמרודי, ששירת באותה עת בתפקידי מודיעין בטהרן, מתאר בספרו "מסע חיי" איך ערך ברזאני סעודה גדולה כשנודע שלבני נולד בן.

בני חזר לארץ, וב-1968 התמנה למפקד יחידה 504 ופרש אותה כדי לתת מענה ביהודה, שומרון ועזה. אל"מ (בדימוס) יגאל סימון, יו"ר עמותת היחידה, מספר איך בני הדריך אותו בסבלנות ונתן לו בנחת ללמוד משגיאותיו. במלחמת ההתשה ניהלה היחידה פעילות מבצעית נגד הטילים שהציבו המצרים מעבר לתעלה. ב-1974 בני חזר למוסד ויצא לאירופה לעבוד ביחידת האיסוף, שאחר כך עמד בראשה.

עד שהשתחרר ב-1990, בדרגה המקבילה לדרגת אלוף בצה"ל, שירת בני בתפקידים בכירים ורגישים והיה אחראי למספר רב של מבצעים עלומים. לפי מקורות זרים, בספטמבר 1986 הוא היה מעורב בלכידתו של מרדכי ואנונו. הוא שימש גם כנציגה של ישראל בהודו קודם שמוסדו הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות. שמואל גורן, לשעבר מפקד 504 וסגן ראש המוסד, מספר, שבני הפעיל מקור מודיעיני חשוב, "אולי מהרמה הגבוהה ביותר שהיתה לנו אי פעם". אותו מקור התעקש שרק בני יפעיל אותו "כי האיש הזה אף פעם לא יאכזב אותי".

ראשי המוסד לשעבר מפליגים בשבחיו. מאיר עמית אמר, שבני היה "אחד מעמודי התווך שלנו". צבי זמיר אמר, שכשהטיל עליו משימה ידע שיבצע אותה באחריות ובתבונה. יצחק חופי דיבר על ניסיונו המבצעי הרב. ואילו נחום אדמוני הצביע על כך, שבני מעולם לא דיבר על פעולותיו: "את הסיפוק הוא שאב מהעשייה".



בני זאבי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו