שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היומנים הישנים רמזו: כאן צריך לחפש את שער העיר

שער העיר הכנענית תל בית שמש, ששיגשגה לפני 3,700 שנה, נחשף בתחילת המאה ה-20, אבל כוסה לאחר זמן קצר. בעקבות מציאת עיזבונו של הארכיאולוג שחשף אותו, התגלה השער מחדש

רן שפירא
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רן שפירא

90 שנה המתינו ביצורי העיר הכנענית, שפרחה לפני 3,700 שנה סמוך לבית שמש של ימינו, מתחת לאדמה. עד לתחילת הקיץ השנה, מיקומם המדויק ומיקומו של שער העיר לא היה ידוע. את השער - מבנה מסיווי הבנוי אבני ענק - גילתה משלחת ארכיאולוגית מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעקבות מאמץ ממושך שראשיתו בתחילת החפירות בתל בית שמש, ב-1990.

חלקים ניכרים משער העיר הכנענית ומהחומה שהקיפה את בית שמש במאה ה-17 לפני הספירה, תקופת הברונזה התיכונה, נחשפו עוד בראשית המאה הקודמת על ידי הארכיאולוג הבריטי דנקן מקנזי. על פי החוק הטורקי שנהג אז בארץ ישראל, מקנזי נאלץ בתום החפירות ב-1912 לכסות את החומה והשער בעפר.

מקנזי הותיר אחריו תצלומים ושרטוטים המתארים את המתווה של התל, אך המידע החשוב ביותר, על חפירת ביצורי העיר, היה מצוי בעיזבונו, שהתגלה במפתיע בסקוטלנד ב-1995. בעיזבון נמצאו יומני שדה של מקנזי ותצלומים נוספים שלא היו ידועים כלל. שילוב כל הנתונים על חפירות מקנזי בתל בית שמש איפשר לצוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן, לעלות על עקבותיה של העיר הכנענית.

לפני ארבע שנים התגלה קטע מחומת העיר, שהוביל את החוקרים אל השער. בחפירות השנה נחשף השער לחלוטין, כולל חלקים שלא נחפרו בעבר. השער הוצב בדרום התל, מול בית שמש המודרנית. הוא משקיף על הכביש המקשר את שער הגיא עם בית גוברין. באותו תוואי נסללו דרכים בתקופת המנדט הבריטי וכן בתקופה הרומית. בונימוביץ ולדרמן משערים כי שם גם עברה הדרך שקישרה את בית שמש עם שכנותיה בתקופת המקרא.

השער בנוי משני מגדלים גדולים, שביניהם מעבר רחב למרכבות, שנכנסו לשימוש נרחב בתקופת הברונזה התיכונה הן ככלי תחבורה והן כרכב מלחמה. המבנה כלל שני חלקים - מבנה תשתית מאבני ענק, שהשתמר היטב, ומבנה-על שהיה עשוי מלבני בוץ גדולות, שהתמוטט לחלוטין בחורבן שפקד את העיר. בין שני המגדלים נקבעו שלושה זוגות של אומנות - עמודים מסיוויים, שעל כל אחד מהם נסמכה דלת עץ גדולה. כשרצו למנוע את הכניסה אל העיר, סגרו מגיניה את זוגות הדלתות ונעלו אותם.

המבנה שנחשף הוא אחת הדוגמאות היפות לשער עיר מתקופת הברונזה התיכונה בשטח ישראל. הגילוי עורר את עניינה של רשות הגנים הלאומיים באתר ובכוונתה להכשירו כגן לאומי.

השער והחומה שלצדו מיוסדים על סלע האם של התל. לדברי החוקרים, הם נבנו עם הקמת העיר הראשונה בבית שמש, במאה ה-17 לפני הספירה. אף שמאותה תקופה נותרו רק טקסטים .מועטים, ידוע כי כנען נחלקה אז לערי ממלכה גדולות, שכל אחת מהן שלטה על שטח נרחב סביבה. הערים הוקפו סוללות עפר ענקיות, שעיצבו את צורת התלים בארץ. על חלק מן הסוללות העצומות הללו התנוססו חומות מסיוויות. כיום סבורים החוקרים שמטרתם העיקרית של ביצורי הענק בתקופת הברונזה התיכונה היתה פסיכולוגית: להרתיע את ערי הממלכה השכנות ולשמור על "מאזן אימה" שהבטיח שקט יחסי במשך התקופה. בסיפורי המקרא, המתארים את כנען ערב כיבושה על ידי שבטי ישראל, השתמר הד לאופיה של הארץ אז.

בין ערי הממלכה הגדולות היו גזר, גת ולכיש, שבית שמש גבלה בהן. ייתכן שהיתה כפופה לאחת מהן, אך בגלל מיקומה על הגבול אפשר גם שהצליחה לשמור על עצמאותה כעיר ממלכה קטנה.

כמאה שנים לאחר ייסודה חרבה העיר והשער נחסם במפולות של לבנים. החורבן היה חלק מגל החורבן שפקד אז את ארץ ישראל, שהיה ככל הנראה תוצאתו של העימות בין המצרים לאסיאתים שהתיישבו בדלתא של הנילוס בתקופת הברונזה התיכונה והשתלטו על האזור. כששושלת מצרית יצאה לגרש את הפולשים, גלשו הקרבות גם לארץ ישראל.

במאות הבאות נבנו על מסד האבן של השער בתל בית שמש מבנים שתפקידם היה שונה לגמרי. באחד המבנים המאוחרים האלה נמצאו פקקי טין של קנקני אגירה מוחתמים בחותמות מצריות. אלה מעידים כי בית שמש לקחה חלק בסחר הענף בשמן, יין ומוצרים חקלאיים אחרים שהתנהל בין כנען למצרים בתקופת הברונזה המאוחרת. מתעודות שנמצאו במצרים בארכיון המלכותי הידוע כ"ארכיון אל-עמרנה" עולה האפשרות שבתקופה זו שלטה בבית שמש מלכה מסתורית ששמה "בעלת האריות". נראה שבתקופה סוערת זו של מאבקי כוח בין שליטי הערים בכנען, אשר עליה מתלוננת המלכה באיגרותיה לפרעה המצרי, חרבה בית שמש שוב. עקבות החורבן, שכללו כלי חרס רבים מנופצים ושרופים, נחשפו במלואם על ידי משלחת החפירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ