בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ידידים, אבל לא שותפים

תגובות

במאמר שכתבתי לפני כארבעים שנה על ניתוח דימויים (לשוננו כ"ו, תשכ"ב), זיהיתי את "תבת הזמרה" של אלתרמן כדימוי למשורר. על כן - שמחה רבה שמחה רבה! - בימים אלה נתפרסם ספרה החדש של זיוה שמיר, "תבת הזמרה חוזרת" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, והוא מוקדש לשירי הילדים של נתן אלתרמן. ברי לי שהספר ישמח רבים מאוהבי המשורר ומאוהבי שירי ילדים. אבל כאן אני מבקש לעסוק בפרשה צדדית בו. בספר הוזכר אבי, יחיאל היילפרין (כך, בשתי יו"ד, כתב אבי את שמו). לפני שפתחתי בקריאה בספר עיינתי באזכורי אבי, לפי מפתח העניינים, ובעיון זה נתגלו כאן טעויות אחדות:

לא נכון שיצחק אלתרמן, "ביחד עם יחיאל הלפרין, יסד באודסה סמינר לגננות" (עמ' 6). יחיאל היילפרין - בלא שותפות של אלתרמן - הוא שיסד שם סמינר לגננות. לפני כן יסד אבי את גן הילדים העברי הראשון בוורשה ובעקבותיו גם סמינר לגננות. בשנות המהפיכה ברוסיה הוא עבר לאודסה ושם הקים מחדש את שני המוסדות האלה.

לא נכון שבאודסה "הקימו השניים את כתב העת שבעריכתם המשותפת, "הגנה, דו-ירחון לענייני גן הילדים" (שם, עמ' 6, וכן בעמ' 46, 55, 219). את "הגנה" יסד אבי וערך אותה בעצמו בלי שותפים.

אבי ויצחק אלתרמן אכן היו ידידים בנפש. ברשימה על חיי אבי, שנתפרסמה בראש ספרו "תורת חינוך התינוקות", נאמר "הוא הובל למנוחתו האחרונה ביום ח' בתשרי תש"ג, ונקבר בהתאם לרצונו על יד ידידו ורעו יצחק אלטרמן". ידידים, אבל לא שותפים - לא בהקמת גן הילדים הראשון בוורשה, לא בסמינר לגננות ולא בעריכת "הגנה".

אינני יודע מאין נולדה האגדה על השותפות ביניהם. אבל כבר ב-1966 פירסמה אמי פנינה הלפרין מכתב למערכת ובו כתבה: "את גן הילדים הראשון בגולה יסד בוורשה יחיאל הלפרין, בעלי המנוח... כאשר אחר כך פתח אלתרמן את גן-הילדים העברי השני, החניכים שלנו (עבדתי יחד עם בעלי) כבר שיחקו, דיברו ושרו בעברית".

טעות אחרת היא בציטוט. שמיר מצטטת שיר-משחק מוכר של אבי, "סוסים". השיר נתפרסם ב"הגנה", שנה שנייה, חוברת א', היא "חוברת ז', תשרי-חשון תר"פ", וחזר ונתפרסם בספרו "בקרן זוית", הוצאת "הגנה", תרפ"ז. אבל הציטוט בספרה של שמיר מובא בשגיאה. במקור כתוב:סוסים נאים, רצים באים, / כל עוד בם נשמה / מושכות קח, ברגל הך / תרעד האדמה.

אבל אצל שמיר "סוסים נאים, רצים רצים" (עמ' 33). קל להכיר שהנוסח המצוטט שגוי, כי הוא פגום גם בתוכן וגם בחריזה.



משפחת אלתרמן. מימין: האם בלה, נתן, הסבתא, האחות לאה, האב יצחק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו