בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלולים החקלאיים הביצה באה הרבה לפני התרנגולת

עשרות אלפי תרנגולות דחוסות מבטיחות "יעילות כלכלית"

תגובות

הארגונים למען בעלי חיים רשמו באחרונה שני הישגים: בתחילת החודש החליט משרד החקלאות למשוך את ערעורו ובכך קיבל את החלטת בג"ץ להפסיק את פיטום האווזים; ובאמצע ספטמבר אסר המשרד על מגדלי עגלי חלב להצמיא את העגלים כדי שבשרם יישאר רך. ואולם, מצבם של בעלי החיים במשקים החקלאיים עדיין קשה: הם מוחזקים בתנאי צפיפות קשים; כורעים תחת משקל גופם הבלתי-טבעי, שנוצר על ידי השבחה גנטית; חלקם מורעבים כדי להגדיל את תפוקתם; וחרף "חוק צער בעלי חיים" מ-1994, איש אינו מפקח על רווחתם.

חוק צער בעלי חיים, שעל יישומו הופקד שר החקלאות, קובע כי "לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי". החוק בא לגרום לכך שיתייחסו אל בעלי החיים כאל יצור חי - לא כאל מוצר משולל רגשות. ואולם, כל שרי החקלאות שכיהנו בתפקיד מאז שהחוק התקבל, לא הצליחו לקבוע את התקנות הדרושות ליישומו.

בפועל, לפי עדויות חקלאים וגורמים בכירים במשרד החקלאות, משק החי עובד לפי עקרון מנחה אחד: הגדלת "היעילות הכלכלית". בתחום ייצור הביצים, למשל, לולנים רבים אומרים כי היחס לתרנגולות הוא פונקציונלי: מבקיעתה ועד המתתה, מוכתב מחזור חייה לפי עלויות התוצר הכלכלי - הביצים שהיא מטילה.

חיי התרנגולת מתחילים בבקיעתה במדגרה. הנקבות מגודלות ונשלחות ללולים, אך בארבעה מיליון האפרוחים הזכרים שנולדים מדי שנה אין שימוש: הם אינם מטילים ביצים ואינם שייכים לזן שבשרו משמש למאכל. בסרטי וידיאו שצילמו פעילי עמותת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים, נראים בבירור אפרוחים ממדגרה מוכנסים לשקיות ניילון וגוססים בה למוות.

לדברי אילן קרמון, מנכ"ל "מדגרת הסוללים" (אחת משתי המדגרות הגדולות הפועלות היום בישראל), כ-80% מהאפרוחים היו נשלחים - חלקם בעודם בחיים - לייצור תרופות בתעשייה (איבר פנימי של האפרוחים משמש לייצור חיסונים וטרינריים), או כמזון לחוות תנינים וגני חיות. לדבריו, כבר לפני שלוש שנים ביקשה מדגרת הסוללים להחליף את ההמתה הבלתי-מבוקרת במכונת-המתה.

ואולם, לדבריו המדגרה קיבלה אישור להשתמש בה רק לאחרונה בגלל סחבת של משרד החקלאות. המכונה עשויה משני תופים, המסתובבים אחד נגד השני. האפרוחים נופלים לתוך המכונה מתוך מסוע; לפי יצרנית המכונה, הם נמעכים בין התופים תוך שנייה. בעקבות הנחיית משרד החקלאות, במדגרה גדולה אחרת, הנמצאת ברמת הכובש, הוכנסה לשימוש מכונה המרטיבה את האפרוחים ומחשמלת אותם. לפי בדיקה שערכה עמותת "חי-משק" למען חיות משק, האפרוחים מתים תוך כשנייה.

המקור נקטם

הנקבות, המכונות "מטילות", מייצרות ביצים כמעט מדי יום (ב-50 השנים האחרונות תפוקת הזן שלהן הכפילה את עצמה) - מצב בלתי-טבעי, שלפי מומחים פוגע בגופן וברווחתן. "גם בתרנגולות שנראות בריאות, אינדיקציות לשברים שהתרחשו במהלך חייהן אינן נדירות", נכתב במחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Poultry Science".

התרנגולות, מטבען, חיות לפי סדר הירארכי בלהקה: יש חזקות ויש חלשות. לעתים, גם בטבע, החזקות מנקרות את החלשות - לפעמים עד מוות. תנאי הכליאה והצפיפות מגבירים את תופעת הניקור. ואולם, במקום לשפר את תנאי הגידול של העופות, הפתרון שנמצא הוא לקטום את מקורן כבר בצעירותן.

במקור יש עצבים וכלי דם, כך שהאפרוחות חשות כאב. לדברי הד"ר ישראל רוזנבוים, מומחה לפיסיולוגיה של עופות וגידולים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הכאב חולף תוך כשעה כאשר הקיטום נעשה בצורה מדויקת. לדברי הד"ר רוזנבוים, במרבית המדגרות בישראל הדבר אכן נעשה כך. ואולם, לפי דו"ח של האיחוד האירופי מ-1996, קיטום המקור "עלול לגרום לכאב חד ולכאב כרוני".

הקטימה נעשית באמצעות סכין מלובנת, כשהחום נועד למנוע את הדימומים מהמקור. במדגרת הסוללים הוכנסה באחרונה לשימוש מכונה הקוטמת את המקור באמצעות קרן אינפרה-אדומה. הקרן מסמנת את המקטע שייקטם, וכעבור כשבועיים הוא נופל - ללא כאבים, לדברי קרמון.

בגיל 15 שבועות התרנגולות נשלחות ללול. הלולים בישראל הם "לולי סוללה", מבנים שהוצאו מחוץ לחוק בשוודיה ובשווייץ. מדובר במבנים מאורכים, שבתוכם שורות ארוכות של כלובים קטנים, צמודים ומסודרים על מדפים מדורגים - שתיים-ארבע קומות בלול.

מרחב מחיה מינמלי

לכל תרנגולת יש מרווח תזוזה של סנטימטרים בודדים. במשך כל חייה היא יכולה לצעוד צעדים ספורים ואינה יכולה לפרוש את כנפיה. התרנגולות נאלצות להידחף כדי להגיע למזון ולמים; רבות מהן פצועות בחזה או שנוצותיהן מרוטות, חלקן נראות מעולפות למחצה. מחקרים רבים מראים שהפגיעה הבסיסית ביותר בתרנגולות היא עצם כליאתן בסוללות, בתנאים שאינם מאפשרים להן להיענות לציווי האינסטינקטים הטבעיים שלהן.

התנאים בלול קשים גם לעובדים, שרובם תאילנדים משוללי זכויות סוציאליות. הסירחון מקשה על הנשימה ויש תעוקת אמוניה מחניקה. הזבל, המצטבר מתחת לסוללה, הוא בית גידול מושלם לנגיפים ולחיידקים. קיים גם סיכון מפני "שפעת העופות", אם הנגיף אכן יגיע לישראל: לדברי הד"ר גדי גבריהו, מומחה להתנהגות עופות, ציפורים מצליחות לחדור ללולים רבים - דבר המגביר את הסיכון להעברת שפעת העופות לתרנגולות.

חלק מהלולנים הוותיקים עדיין מפעילים את הלול בדרכים מסורתיות. הם מכירים את סימני המצוקה של התרנגולות ומפרידים תרנגולות שלא הצליחו להגיע למזון ולמים לכלוב נפרד כדי שיתאוששו. ואולם, במשק הביצים עוברים ללולים גדולים יותר. ב"משק גליקסמן" במושב מישר יש שני לולי ענק שבהם מוחזקות 260 אלף תרנגולות. לרוב, הלולים החדשים ממוכנים יותר ומופעלים על ידי עובדים לא-מקצועיים בשכר עלוב. העובדים מפעילים מערכות אוטומטיות ואין להם זמן וידע לטיפול ברווחת התרנגולות.

הרעבה כלכלית

במחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Applied Animal Welfare Science" נכתב כי ההטלה היומית, כמו גם התנועה המעטה, סוחטת במהרה את מצבורי הסידן ומשאבי הגוף של העופות. כך, כעבור כעשרה חודשים, ההטלה הופכת לפחות "כלכלית"- בין אם בגלל הירידה בתפוקת הביצים או מכיוון שהידלדלות הסידן גורמת לקליפת הביצה להיות דקה יותר, הנסדקת בקלות בהובלה.

בשלב זה עוברות התרנגולות תהליך המכונה "הנשרה": הן מורעבות בין שבוע לעשרה ימים ומקבלות רק מים מועשרים בסידן. בתום התקופה, הלולן מחזיר את המזון בהדרגה ומצליח "לסחוט" מכל תרנגולת מחזור הטלה נוסף. כאשר תפוקת הביצים פוחתת שוב והטיפול בתרנגולת אינו רווחי - היא מובלת להמתה.

מוות במכל

לולן מספר על הזעזוע מהיחס שמקבלות התרנגולות שלו מקבלני הפינוי. לדבריו, הקבלנים מתייחסים לתרנגולות כגושי בשר. הם עוקרים מספר רב של תרנגולות מכלוביהן - ככל שרק יוכלו לשאת - ובדרך נשברות גפים וכנפיים. עד לאחרונה התרנגולות נדחסו למיכל ומתו בו מחוסר חמצן או במעיכה. כיום מחייבת מועצת הלול את המפנים להשתמש במכונת חישמול, הממיתה את התרנגולות במהירות.

דוברת משרד החקלאות מסרה בתגובה: "הפעולות שנקט המשרד בשנים האחרונות הובילו לשיפור משמעותי בתנאי החזקת בעלי החיים. כך למשל, שופרו המרווחים בין התרנגולות. ברוב העולם אין חקיקה לגבי החזקת חיות משק, אלא רק לנושאים קיצוניים ושנויים במחלוקת, כמו צפיפות בהובלה. החקיקה המועטה הקיימת מלווה ומגובה במחקרים. הבעייתיות נוצרת כיוון שלא ניתן להעתיק חקיקה ממדינות שונות. חקיקה בנושא היא תהליך הנמשך שנים בשל המורכבות ומכיוון שמדובר בתהליך הניתן להערות מכל גורם מקצועי שמעוניין בכך. באיחוד האירופי היה צורך להוריד צפיפות של תרנגולות מטילות עד 2007, אבל המדינות לא יעמדו בזמן זה".

תמרה טראובמן; בהכנת הכתבה השתתף אמי אטינגר



לול במושב מישר, השבוע


הלול ב"משק גליקסמן" במושב מישר, השבוע. בישראל משתמשים ב"לולי סוללה", בהן לתרנגולות יש מרחב תזוזה של סנטימטרים בודדים והן אינן יכולות לפרוש את כנפיהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו