בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כ-2,000 קברי יהודים הושחתו באתיופיה בשש השנים האחרונות

הקהילה האתיופית נלחמת על שמירת בתי העלמין היהודיים

תגובות

לפני כשנה חזר וורטאו שי סיסא לבלובוחה, הכפר בו קבורה משפחתו. תושבים מקומיים סיפרו לו שהקברים המשופצים בבית העלמין היהודי שוב נהרסו, חלק מעצמותיהם של המתים פזורות והקרקע מעובדת לצרכים חקלאיים. סיסא הוא יו"ר הפורום של יהודי אתיופיה לשיקום ולשימור בתי העלמין - אחד מהתפקידים הרגישים בקהילה כיום. במשך שנה וחצי בתפקיד ביקר כמה פעמים באתיופיה למטרות שונות. זמן קצר לפני הביקור האחרון שופץ בית העלמין בבלובוחה בעלות של כ-200 אלף שקל.

כשהגיע לבית העלמין התבררו התיאורים המוקדמים כנכונים. סיסא התקשה לזהות את קברו של סבו, משום שהעץ שכיסה את הקבר נשרף והמצבה נותצה. עצמות שבורות פוזרו לכל עבר. "התושבים המקומיים מאמינים שעצמות היהודים יכולות לרפא בעיות רפואיות ולהביא סגולה לפרנסה ולהצלחה ולכן הם אפילו סוחרים בהן", הוא טוען.

"שאלתי את התושבים למה הם חופרים, אבל הם לא השיבו. זה לא בית קברות, זה נראה כמו אתר פסולת". גם הגדר המחודשת הוחרבה. "הנוצרים סיפרו לי שאיימו על האנשים שבנו את הגדר שאם לא יהרסו אותה - לא יכניסו אותם לכנסיות". גם קברו של הרב הראשי של יהודי אתיופיה, קייס מהרט טיים, חולל. סיסא תיעד את המראות בקלטות וידאו ובתצלומי סטילס, שהתווספו לערימת העדויות המצטברת. "הקהילה בוכה כשהיא רואה את הקלטות. הורי מרגישים שהוריהם נרצחו ולא מתו בפטירה טבעית", הוא אומר.

באתיופיה יש יותר מ-200 בתי עלמין יהודיים במחוזות שונים. בשש השנים האחרונות הושחתו 32 מהם (כ-2,000 קברים) על ידי בני המקום, בעיקר בצפון המדינה (במחוזות תיגראיי, גונדר ווולאו). גורמים ישראלים ואתיופים טוענים שלא מדובר בהשחתה על רקע אנטישמי אלא לצרכים חקלאיים.

בשנים האחרונות הצליחה הקהילה לגייס למעלה מתשעה מיליון דולר במגבית שקיימה בקרב חבריה. כל אחד מבני הקהילה תרם כ-500-250 שקל. "לא קיבלנו עזרה מאף גורם ממסדי. עברנו בכל בית אתיופי בישראל וגייסנו כסף", אומר סיסא.

ההשקעה הכספית הגבוהה כוללת שכירת עובדים מקומיים, הקמת חומה מסביב לבית הקברות, איסוף העצמות, קבירה חוזרת ומימון שהייתם של 8-6 חברי משלחת. אולם ההשחתות החוזרות ונשנות גרמו לחברי הקהילה לפנות לגורמים דיפלומטיים בישראל, כדי שישראל תטיל את האחריות לשמירת הקברים על ממשלת אתיופיה בהסכם כתוב. יעקב אמיתי, שגריר ישראל באתיופיה, הגיש מחאה רשמית, ושגרירה של אתיופיה בישראל יוזמן לשיחת בירור במשרד החוץ בחודש הבא.

בידי "הארץ" נמצאות שלוש קלטות משלושה בתי עלמין שונים, המעידות על הנזק הרב. הקלטת הראשונה מתעדת איסוף עצמות והבאתן לקבורה מחודשת בכפר בוייט ראס לפני שש שנים. בקלטת השנייה מצולם הרס של החומה המשופצת שנבנתה לפני שלוש שנים בכדי להגן על בית העלמין בכפר איווה מפני ונדליזם.

את הקלטת השלישית, שבה מתועדת מלאכת שיקום המצבות ובניית החומה, צילם מלקמו צ'אנה. לפני שלוש שנים הבטיחה שגרירות אתיופיה בישראל לצ'אנה שהוא יזכה לשיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות. הם אף ציידו אותו באישורים. המציאות היתה אחרת. "המקומים דרשו מאיתנו סכום גבוה כדי שנוכל לבנות את החומות", אומר צ'אנה. "אמרנו להם שאין לנו מספיק כסף, אז הם סילקו אותנו ביריות, למרות שבעבר היינו איתם בקשר מצוין. התלוננו אצל הממונה של מחוז גונדר והוא שלח אותנו חזרה לכפר בליווי חיילים ושוטרים, שאת שכרם אנחנו שילמנו. בסיום תרמנו לכנסייה מתנות כדי שתסייע בשמירה על בית העלמין. לאחרונה קיבלתי מכתב מתושב הכפר שמזהיר אותי לא לשוב לאיווה ללא שמירה כי אנשים מרגישים מקופחים משום שלא קיבלו מתנות".

גם צגה סבהט חווה מחזה דומה. ביולי הוא ביקר בחמשת בתי העלמין היהודיים בכפר אברוורק באזור בלסה. כלקח מהמקרה של צ'אנה, סבהט הסתובב מחופש לתושב כפרי. "המקומיים הרסו את הקברים ויישרו את האדמה לעבודה חקלאית", הוא מספר. "האבנים שהרכיבו את הקברים פוזרו. הם העלימו כל זכר לבית עלמין. בחורף השיטפונות שוטפים את הקברים ומעלימים אותם".

חברי הפורום של יהודי אתיופיה לשיקום ולשימור בתי העלמין מעידים על יחס מזלזל מצד שגרירות אתיופיה בישראל, שאינה מסייעת להם לאכוף את הבעיה למרות שהקלטות והממצאים הועברו לידיה. עוד נטען כלפי השגרירות כי אישורי שיתוף הפעולה שהיא מנפיקה למשלחות היוצאות לאתיופיה מאבדים מערכם עם יציאת המשלחות למחוזות. בכפרים רבים המשלחות ניצלו בנס מרצח. כנופיות מקומיות ניסו לשדוד אותן, וראשי כפרים ומחוזות דרשו מהם כסף בתמורה לשיתוף פעולה. בכפרים דוגמת בלובוחה, בלסה ולסטה ארמצ'הו נאלצו הישראלים לשלם 30 שקל ליום לשוטר בתמורה לליווי, פי כמה מהשכר הממוצע. בנוסף, הם מעסיקים עובדים מקומיים כדי שישמרו על בית העלמין.

שלושה חודשים לאחר שובו מאתיופיה, נפגש סבהט עם נציגי משרד החוץ ומסר להם את העדויות שאסף. "אם בחודשים הקרובים לא תהיה פעילות, לא נמצא זכר לקברי יקירינו. הם רוצים להפוך את הקברים לאדמת זריעה", הזהיר.

בפברואר השנה התכנסה ועדת העלייה והקליטה בכנסת לדיון בנושא. בישיבה נכחו נציגי המוסדות הרלוונטיים. מרטין פלד-פלקס, נציג משרד החוץ, הסביר בישיבה כי "המקרים הם על רקע השגת גבול, הכשרת קרקע וגניבת קרקע, במיוחד לצרכים חקלאיים. יש גל של חילול וניתוץ מצבות, אבל זה לא על רקע אנטישמי".

כהסבר על הקושי של משרד החוץ לטפל בבעיה אמר: "מדובר במדינה עם חמישה מיליון אנשים בסכנה משום שאין להם אוכל. גונדר הוא חבל ארץ בגודל של מדינת ישראל ובמרחק שעת טיסה מאדיס אבבה. היכולת לחולל שינויים בשטח היא מועטה. זה לא אזור מסודר, אבל יש לרשויות בעיות הרבה יותר גדולות לטפל בהן".

ההסבר לא סיפק את דוד יאיסו, נציג משרד הקליטה והעלייה: "אין אחד מ-105 אלף יהודי אתיופיה שנמצאים בישראל שאין לו בני משפחה שקבורים שם. ראש ממשלת אתיופיה ביקר פה לפני כשנה והבטיח לשמור על המקומות האלה, אבל לא קיים הבטחתו". יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל (עבודה), דרשה ממשרד החוץ להתערב. "אם לא תהיה פעילות כלשהי נצא להפגנה מול משרד החוץ ונקים אוהל אבלים", מסכם סיסא. "אני מצפה שממשלת ישראל תנהג כלפי כאבה של הקהילה כפי שהיא נוהגת במקרים של השחתת בתי עלמין באירופה".



תצלומים מסרטי הווידיאו שמתעדים ההרס בקברים בצפון אתיופיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו