בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טעות חיי, הצלחת חיי

כנער חרדי עם בעיות למידה התגלגל אפרים רייך לעולם העסקים. אמנם היום הוא מיליונר, אבל לילדיו הוא מאחל להישאר בישיבה. בחברת האלקטרוניקה שהקים מועסקות בעיקר נשים וגאוותו היא על החירות הכלכלית שהוא מעניק להן

תגובות

אפרים רייך אומר שהיה מעדיף להיות מורה או תלמיד חכם, במקום מיליונר. לא שהוא מצטנע בהישגיו בעולם העסקים או מסתייג ממה שהכסף מאפשר לו לקנות. אבל בכל זאת, יש לו הערכה רבה יותר ל"גאוני עולם" מלאנשי עסקים. הוא מקווה שכל חמשת בניו יבחרו בעולם התורה.

רייך הוא בעליה של "אימג'סטור", חברה המתמחה בארכוב אלקטרוני - סריקת מסמכים והפיכתם לקובצי מחשב ולמיקרופילם, ופענוח מסמכים סרוקים והמרתם לקבצים דיגיטליים. מאז קנה אותה ב-2000, הפכה אימג'סטור מחברה קטנה עם 20 עובדים ומחזור מכירות של 1.5 מיליון שקל בשנה, לחברה עם יותר מ-300 עובדים ומחזור שיסתכם בשנה הבאה בכ-30 מיליון שקל.

הוא איש מרשים: מתנשא לכ-1.90 מטר (הוא לא יודע במדויק) ועם המגבעת השחורה שלראשו נראה אף גבוה יותר. כיום, אומר רייך, עיקר שליחותו בחיים הוא לספק פרנסה לאנשים כדי שיהיו עצמאיים. במרכז החברה שבפתח תקוה ובסניף שהקים במודיעין עילית הוא מעסיק בעיקר נשים חרדיות, נשים עם מוגבלויות ועולות מבוגרות. הן משתכרות מעט יותר משכר מינימום, ואלה שתפוקתן גבוהה מקבלות תוספת של כ-2,000 שקל. רייך גאה בכך ש"סופר חרדיות", כפי שהוא מכנה אותן, עובדות לצד חילוניות מוחלטות, ואוהב לספר שבחדר האוכל של העובדים יש שלושה תנורי מיקרוגל - האחד כשר, השני כשר למהדרין והשלישי, "אני לא רוצה לדעת מה יש בפנים".

כאשר מישירים מבט אל הקיר שמול שולחן המשרד שלו, ניבטת דמותו של האיש שיחד עם אביו עיצב את השקפת עולמו - הרב יקותיאל יהודה הילברשטאם, האדמו"ר הקודם של חסידות צאנז. בתצלום נראה האדמו"ר שעון על רייך הצעיר, שבגיל 17 וחצי נשלח על ידי הוריו לשמש עוזרו האישי בניו ג'רסי. אביו של רייך היה אחד מחסידיו של האדמו"ר. אחרי השואה הוא היגר לארצות הברית, ומשם העלה אותו האדמו"ר לישראל בסוף שנות החמישים. "האדמו"ר עשה אותו קבלן. אבא לא ידע כלום על קבלנות, אבל הוא בנה בנתניה את קריית צאנז", מספר רייך, ומפסיק לכמה רגעים את הראיון כדי לענות לשיחה מאביו בן ה-84, שעמו הוא מדבר ביידיש. "טאטי, אתה אף פעם לא מפריע", הוא משיב להתנצלותו של אביו.

רייך, בן 43, שמיני מבין 12 בנים, סבל מבעיות קשב וריכוז שהשפיעו רבות על מסלול חייו. הוריו דאגו שיצטיין בתחומים אחרים, אם לא בלימודים - ביקור חולים, סידור ספרים. "ידעו להוציא ממני את החזק ואת הטוב שבי", הוא אומר. "היום הגעתי לכך שאני בעלים ומנכ"ל של חברת היי-טק, ללא תואר או השכלה אקדמית". הוא אמנם לא מבין לפרטי פרטים את מבנה המכשירים שבבעלותו - הכוללים, למשל, סורק לווייני למסמכים עתיקים שעלולים להתפורר בסריקה רגילה - אבל אנשים, לעומת זאת, הוא מבין היטב.

את רוב עובדיו הוא מכיר בשמם הפרטי, ואף מודע לחלק ניכר מהצרות שלהם. בעת שיטוט במפעל מרגיש רייך שהוא מיישם את כל מה שלמד מהאדמו"ר. "גדלנו בעיר חילונית, ואני לא זוכר אי פעם הפגנה או חיכוך בינינו לחילונים", הוא מספר. "האדמו"ר בנה את בית החולים 'לניאדו' כדי שישרת את כל תושבי נתניה, לא רק את החרדים, ואף בנה את הישיבה הספרדית הראשונה בישראל, אף על פי שרוב חסידיו היו אשכנזים". האדמו"ר מצאנז הקפיד אמנם שלא להתערב בפוליטיקה הישראלית, "אבל אני חושב שאילו היה בחיים, היה תומך בהפרדת דת ומדינה", אומר רייך.

שנה וחצי חי רייך לצדו של האדמו"ר בניו ג'רסי. בעודו בעיר, שודכה לו נערה ממונטריאול בשם נחמה. הוא ואמו טסו לקנדה כדי לפגוש אותה ואת הוריה, וכעבור יממה התארסו. הם נשואים זה 24 שנה והורים לעשרה ילדים. הבת הבכורה, בת 22, נשואה לבן דודה, ותמונתם של בני הזוג מוצבת במשרדו של רייך. "אל תדאגי, הם עושים את כל הבדיקות", מקדים רייך את השאלה המתבקשת ומספר שהוא מחפש לשדך לבת נוספת קרוב משפחה. בנו הצעיר, בן חמש, הוא היחיד שנולד בישראל. השאר נולדו בקנדה, לשם עבר אחרי נישואיו, או בברזיל, שם התגורר עשר שנים עד שחזר לישראל ב-1999.

בקנדה למד שנה בכולל ושימש שנה נוספת מורה לילדים צעירים. "אחרי זה עשיתי את טעות חיי", הוא מספר. ב-1983 שיכנע אותו מכר לפנות לעסקי האלקטרוניקה. למה טעות? "אם הייתי נכנס לעולם החינוך, אולי לחינוך המיוחד, הייתי תורם יותר לקהילה ולעצמי", הוא אומר. בזמנו לא ידעו כיצד להתמודד עם בעיות למידה כמו שלו, והיום מנסה רייך לפצות על כך בעזרה שהוא מעניק לילדים שסובלים מליקויי למידה ומבעיות רגשיות ונפשיות.

כשהחליט לעבור לעסקים, פתח רייך עסק קטן לציוד אלקטרוני עם אחד מאחיו בניו יורק. ב-1989 הוא עבר לסאו פאולו, שם הקים חברה לייצור אלקטרוניקה. הוא החליט להתרחב לתחום הציוד הרפואי ונקלע להפסדים כספיים. דווקא אז החליטה אשתו שהגיע הזמן לעלות לישראל. הוא העדיף לחזור לקנדה, אבל היא התעקשה. רייך מכר בית ששטחו 1,300 מ"ר עם גינה של 10 דונם ועבר לדירת 130 מ"ר בפתח תקוה. כמעט שנה ניהל חברה בתחום הדימות, עד שקנה את אימג'סטור שהוקמה כעשור קודם לכן.

למכריו הוא ממליץ להעסיק נשים חרדיות. "אמרתי למישהו שהיו לו חששות, 'כל מה שזה יעלה לך זה 400 שקל - מחיר של מיקרוגל נוסף כשר למהדרין. גם תקבל כוח אדם מעולה וגם תעשה דבר חשוב - תיתן להן להתפרנס בכבוד במקום שיהיו נתמכות'", הוא מספר. "כל ההון שבעולם לא יכול להחליף את הסיפוק מזה שאתה רואה אנשים הולכים הביתה עם פרנסה ולא עם צדקה".

דומה שהציניות זרה לו. הוא שופע דוגמאות לייחודו של העם היהודי - החל בשוטר שמחל לו על נסיעה במהירות יתר אחרי ששמע שרייך בדרכו לחתונה של יתום וכלה בהתנהגותם של תושבי רצועת עזה ואלה שבאו לפנות אותם. "מההתנתקות לקחתי את החיובי. קרה דבר כואב ועם ישראל התגלה בגדלותו. זה לא נורא שיש חילוקי דעות", הוא אומר. הוא לא מדבר על ציונות, אבל מאמין בחוקי המדינה. בניו יילכו לצבא, כדין, "אם יחליטו לעזוב את הלימודים", הוא אומר; אבל מקווה שזה לא יקרה, "יש מספיק שיילכו לעסקים, אבל גאוני עולם אמיתיים אין מספיק".

בנוסף לעשרת ילדיהם, רייך ואשתו גידלו במשך השנים יותר מ-25 ילדי אומנה, ובהם שבעה אחים יתומים. כיום חיים עמם שלושה ילדי אומנה ורייך מספר שאינו חוסך מהם דבר. הוא מציג תמונות מאירועים משפחתיים ומצביע: "זה יתום, זה יתום שחיתנתי, זה ילד ביולוגי, זה יתום", וכן הלאה. בתמונה אחת נראה ילד שרייך מספר עליו כי היה אפילפטי וכמעט עיוור כשהגיע לגור עמם בברזיל. "אשתי הצילה אותו", מספר רייך. כיום הוא לומד בישיבת מיר, קורא כתבי קודש באותיות זעירות ורייך מחפש לו שידוך - אולי יתומה שאף היא גדלה אצלו.

את דרך החיים הזאת למד מאביו, שנהג להביא הביתה ילדים שלא התקבלו לבית היתומים בקריית צאנז. רייך זוכר שבדירת הוריו היו ארבעה חדרי שינה, אבל אחד מהם תמיד היה תפוס על ידי יתום או יתומה. הוא ו-11 אחיו הצטופפו בחדרים הנותרים. "זכיתי להתחתן עם אשה שרצתה גם היא ללכת בכיוון הזה", הוא אומר, "אנחנו מתלוצצים שהיינו יכולים לכתוב על כל הילדים לא סתם ספר, אלא ספרייה שלמה".



רייך גאה בכך ש"סופר חרדיות", כפי שהוא מכנה אותן, עובדות לצד חילוניות מוחלטות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו