בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הולכים בגדול על הכי קטן

חמש שנים אחרי שמכרו את כרומטיס בסכום האגדי של 4.7 מיליארד דולר - פטרושקה וגידרון מחפשים את האתגר הבא - הקמת תעשיית ננו-טכנולוגיה בישראל באמצעות חברת פרולוג: "זה תחום שיש בו מחקר אדיר, אבל הקרנות כמעט ולא משקיעות בו. המצב הזה מאתגר אותנו"

תגובות

"היינו זקוקים לקצת פסק זמן לנשום אחרי כרומטיס", אומרים האנשים שעשו כותרות ענק כשמכרו את החברה ליצרנית התקשורת לוסנט בסכום האגדי של 4.7 מיליארד דולר ב-31 במאי 2000. תאריך העסקה ששינתה את חייהם נחרט לא רק בזכרונם של ארני פטרושקה וד"ר רפי גידרון, אלא גם על כדור פוטבול אמריקאי צהוב ומוזנח שמונח בחדר הישיבות הצנוע שלהם.

עבור גדרון ופטרושקה, המיקום של הכדור (לצד גביע זכוכית קטן המציין את העסקה) הוא תזכורת גם לתוכניות העתידיות שלהם - ליצור את נקודת הציון המשמעותית הבאה של ההיי-טק הישראלי - כשהפעם במקום תחום התקשורת המוכר להם היעד הוא להיות האבות המייסדים של תעשיית הננו-טכנולוגיה הישראלית.

"מרעיונות מניאטוריים (נאנו) לחברות ענק (מגה)" - זה הלוגו שבחרו פטרושקה, גידרון, איש ההנדסה שמלווה אותם מאז 93' בשתי החברות שהקימו ומכרו - כרומטיס וסקופיו - אלברט אוליר והיזם נמרוד גור לחברת פרולוג שהשיקו השבוע ושסיימה גיוס הון ראשון מפיטנגו.

"לדעתנו, בגלל שננו טכנולוגיה הוא תחום אינטרדיציפלינרי יש לישראל פוטנציאל להפוך למדינה מובילה בתחום. זו מדינה קטנה ואנשים מעבירים דעות בין הטכנולוגיות השונות", אומר גידרון על הכיוון החדש שאליו הוא הולך.

שומרים על פרופיל נמוך

גידרון ופטרושקה בורחים כבר ארבע שנים מהתקשורת ומנסים לשמור על פרופיל נמוך אחרי שנכוו בפרסומים אחרי עסקת הענק של מכירת כרומטיס ללוסנט שבה הפכו למגה מיליונרים (הם קיבלו כ-360 מיליון דולר במניות בעת העסקה) ובעיקר לאחר התכווצות העסקה עם הנפילה במניות לוסנט (שכיווצו את הרווח שלהם לכ-140 מ' דולר) וסגירת כרומטיס זמן לא רב אחרי רכישתה.

העסקה המדהימה והנפילה של החברה זמן קצר לאחר מכן, הפכו אותם, בעל כורחם לסמלי היזמים הטכנולוגיים הישראלים של עידן הבועה וזאת למרות שכבר קודם לכן הצליחו למכור בהצלחה את חברת סקורפיו ליו.אס רובוטיקס והפכו למיליונרים. מאז התרוצצו הרבה שמועות על הצמד. הם אמנם לא חיפשו השקעות נוצצות כמו רכישת הכבלים או בזק, אך בחנו אפשרויות שונות בהן גם הקמת קרן הון סיכון. בין היתר נכתב כי הם עוסקים בתחום הננו. אבל את הפירוט המדוייק של התוכניות שלהם, שמרו השניים אצלם בכיס. "חשבנו להקים קרן הון סיכון בעבר אבל אנחנו יזמים בנשמתנו וזה אופי שונה מזה של מנהלי קרנות", מסביר גידרון.

מבין השניים, פטרושקה נחשף יותר בשנים האחרונות עקב החלטתו להיות מעורב בעשייה החברתית כיו"ר המפקד הלאומי (ראה מסגרת). בראיון ראשון שהם עורכים מזה שנים, הם מתעקשים לשים את חייהם הפרטיים שאחרי מכירת כרומטיס בצד ומנסים להתמקד בדבר החשוב להם ביותר - בניית פרולוג כמודל עסקי המחבר בין המצאות הננו-טכנולוגיה שבמעבדות האוניברסיטה ובין השוק והתעשייה.

הוא וגידרון נשארו חברים טובים גם לאחר סגירת כרומטיס שהיוותה מכה קשה "היה סביר מאוד עבורנו שנשתף פעולה אם נעשה משהו ביחד" הם אומרים. "לפני כשנתיים התחלנו, יחד עם קרן פיטנגו, למפות את התחום הננו-טכנולוגי ולגבש קונספט שהוביל להקמת פרולוג. במקביל עסקנו בפעילות החברתית", אומר פטרושקה.

רוצים לבנות משהו חדש

ארבעת המייסדים ישמשו גם כמנהלי החברות ויהיו פעילים בהן ברמה מאוד גבוהה וכמובן ישקיעו גם מכספם. בשלב זה המשקיע השותף שלהם היא קרן פיטנגו שהתחייבה להשקיע 8 מיליון דולר בשנתיים הקרובות בחברות במסגרת פרולוג "אולם כל חברה תוכל לגייס כפי שתזדקק ממשקיעים אחרים מאוחר יותר', אומר פטרושקה שטוען שמודל ההשקעות של פרולוג הוא ייחודי בנוף ההשקעות שהוא מכיר.

למה בחרתם דווקא בננו טכנולוגיה? תחום שנמצא עדיין בשלבים ראשונים ושמרבית המשקיעים מתרחקים ממנו?

גידרון: "זה תחום שיש בו מחקר אדיר בישראל, אבל יש פער בין המצב המחקרי ובין המצב המסחרי והקרנות כמעט ולא משקיעות בו. עשינו תהליך של בדיקת פוטנציאל של תחומים מעניינים ומבחינתנו, דווקא המצב של התעשייה הזו הוא מאתגר. ניסינו קודם לבדוק האם יש בכלל מקום לעשות היום פעילות ננו. לאט לאט ערכנו מיפוי של התחום וגיבוש אסטרטגיה וקוסנפט".

פטרושקה: "אנחנו רוצים לבנות תעשייה חדשה ואנחנו חושבים שיש פה פוטנציאל שאנחנו רוצים להביא למיצוי. פחות חשוב לנו, באופן אישי, שחברה שנקים תימכר או תונפק תחת השם המקורי שלה ותהפוך לחברת ענק. חשוב לנו הרבה יותר ההשפעה של הטכנולוגיה על השוק".

גידרון: "אחרי כרומטיס יש לנו אפשרות לעשות דברים אחרים וגם להסתכן יותר וללכת לכיוונים שאחרים לא פונים אליהם - כמו הננו-טכנולוגיה. היינו יכולים ללכת לתחומים שאנחנו מכירים, תחומי התקשורת שעסקנו בהם בעבר וליצור שם משהו קל יותר ואבולוציוני. זה היה מאוד נכון אם הנימוק הכספי היה בעל משמעות מרכזית אצלנו. אבל החלטנו שאנחנו מחפשים אתגרים אחרים ומודל שונה".

אבל אתם אנשי הנדסה ולא מגיעים מתחום מדעי הטבע. זה קצת רחוק מהתחום שבו פעלתם.

גידרון: "נכון. אנחנו לא כימאים, אולם חלק מהתחומים - הנדסה ואלקטרוניקה כן קשורים. למדנו על התחום הזה בעיקר תוך כדי תנועה ואנחנו מתמקדים בתחומים שכן קרובים אלינו".

אלברט: "אחרי שמיפינו את התחומים שיש להם פוטנציאל עסקי החלטנו להתרכז בחמישה איזורים - תחום התשתיות לתעשיית הננו-טכנולוגיה כמו מיקרוסקופים וסימולטורים, תחום הצגים והאור, תחום הננו-אלקטרוניקה, תחום האנרגיה החלופית ותחום הדיאגנוסטיקה הפרטית".

גידרון: "אנחנו כל הזמן שוקלים מחדש את התחומים והפרמטרים שמנחים אותנו זה האפשרות לתרום לפיתוח של הטכנולוגיה ולכן יש צורך בקרבה שלנו לתחום והיכולת לעשות פעילות משמעותית. יש לנו יותר סבלנות ממשקיעים אחרים - כי בתחום הננו, שנמצא בשלב מוקדם ובמעבדות לוקח הרבה זמן להגיע למשהו מוחשי - כשמונה שנים לפחות".

שלושתם מדגישים את הקשר שלהם עם האקדמיה הישראלית כמקור המרכזי שלהם לפרויקטים בתחום הננו. עיקר הפעילות היום בתחום עודנה באקדמיה ומיעוטה בתעשייה. בישראל כיום כחמישה מרכזי ננו-טכנולוגיה שבהם הושקעו כ-100 מיליון דולר יחד וכ-20 חברות סטארט-אפ שרובן צמחו מהאוניברסיטאות.

פטרושקה: "אנחנו רוצים להקים צוות יועצים מהאקדמיה. חשוב לנו מאוד לשמור על קשרים עם האוניברסיטאות ולהיחשף לקהיליית החוקרים והמדענים בתחום. זו הסיבה שאנחנו גם מוכנים לחשיפה התקשורתית. במקביל, נמרוד גור מייצג אותנו בחוף המערבי בארה"ב בחיפוש אחר קשרים בתחום הננו ואנחנו מנסים להיחשף גם לאירופה. בכל מקרה, אנחנו מתכוונים להקים חברות ישראליות בתחום הזה ולא להשקיע בחברות בכל העולם".

הרווחתם מאות מיליוני דולרים בשני הסטארט-אפים שהקמתם ומכרתם. למה אתם צריכים משקיעים חיצוניים שידללו אתכם?

פטרושקה: "אנחנו כפרטים לא נוכל להמשיך ולממן חברות רבות ולכן חשובה לנו מעורבות של קרנות. יותר חשוב לנו למקסם את סיכויי ההצלחה של החברה מאשר לשמור על הנתח של כל אחד באופן מקסימלי כי אם היא לא תצליח לא יהיה משנה מה החלק היחסי שלנו".

גידרון: "התהליך החל בחיפוש עם פיטנגו והם שותפים מתאימים כי הם הראו מחוייבות לתחום הזה ואנחנו עובדים איתם כבר שנים (אקליפטוס שהקימו שניים מהשותפים בפיטנגו, השקיעה בכרומטיס. ע.ח). בעזרת פיטנגו ואחר כך משקיעים אחרים, החברות לא יתקלו ברף עליון מבחינת כמות הכסף שיוכלו לגייס. אנחנו נשקיע בכל חברה בשלב הראשון עד מיליון דולר עם פיטנגו ונתמוך בה גם אחרי".

פטרושקה: "נשקיע בכשש חברות. המודל הזה הוא חדש. הוא לא מודל של חממה עם תמיכה אלא מודל של יזמות שבו אנחנו, בעלי הניסיון, לוקחים את ההמצאה של החוקר בשיתוף חברת מסחור הפטנטים האוניברסיטאית ומפשילים שרוולים בכדי להקים את החברה. זו הסיבה שלא נוכל להשקיע ביותר מידי חברות".

בשלב זה לפרולוג רק השקעה אחת בפרויקט בתחום השבבים בחברה הנקראת ביונקשנס.

"תחום הננו נוגע בכל תחום אפשרי משבבים ועד למעלית לחלל. אנחנו מחפשים מוצרים מוחשיים", אומר פטרושקה.

כמו מה?

אלברט: "ישנם שמנים חדשים, או טכנולוגיות לצגים שיוזילו בהרבה את מחירי הטלוויזיות השטוחות ואת מספר הפיקסלים שלהן. בתחום השבבים קיימת בעייה שאנחנו מנסים לפתור בפרויקט הראשון והיא התופעה הפיסיקלית שעוצרת את חוק מור כשיורדים לייצור בתחום של 22 ננו מטר. בשלב זה של מזעור כבר לא ניתן להעביר באמצעים הקיימים את האינפורמציה מבחינה טכנית ואנחנו מנסים לפתור אותה".

אחרי שהרווחתם מיליוני דולרים, מה המשמעות שלהרוויח עוד מיליונים?

גידרון: "הכסף הוא פחות המוטיב המרכזי בפעילות הזו. חשוב שהחברות יהיו רווחיות ומצליחות ויניבו תשואות למשקיעים. זה בפירוש לא מלכ"ר. אבל חשוב לנו העניין והאתגר".

פטרושקה: "אין פה לחץ למימושים. על החברה הראשונה שהקמנו, אני יכול לומר במלוא הכנות שאין לי מושג אם היא תהיה אינטל הבאה. בעצם אני חושב שלטעון את זה זה יומרני וילדותי. אבל אני חושב שיש פה טכנולוגיה מאוד מעניינת ששווה לקדם אותה ואולי בעוד חמש עשרה שנה היא כן תוכל להיות חברה גדולה ולהימכר או להנפיק".

לא רוצים להיות סמלים

גידרון ופטרושקה לא מתלהבים לענות מדוע JVP, קרן ההון סיכון שהיתה בעלת המניות הגדולה בכרומטיס, אינה השותפה שלהם בפרויקט הנוכחי "הם לא גילו עניין", הם אומרים.

מכירת כרומטיס שינתה אתכם?

פטרושקה: "היא איפשרה לי לעסוק יותר בפעילות ציבורית וללכת לכיוונים חדשים כמו הננו. אני מקווה שמבחינה אישית היא לא שינתה".

גידרון: "אני חושב שהיא סיפקה לי יותר איזון בחיים בין המקצועיות ובין העיסוקים האחרים. אנחנו בעיקר לא רצינו להיות סמלים של תעשייה".

לשמעון פרס ובנו חמי מפיטנגו, שיושב בדרקטוריון של פרולוג, יש יוזמה להקמת קרן לאומית לננו טכנולוגיה שעדיין לא מתרוממת. בניגוד למדינות כמו ארה"ב, יפן, בריטניה וטיוואן, בישראל אין עדיין תקציבים לאומיים שיכולים להקים פה תעשיית ננו-טכנולוגיה. אתם חושבים שאנחנו מאחרים את הרכבת?

פטרושקה: "ברור שככל שיש יותר כסף, ממשלתי או פרטי, זה מפתח את התעשייה. צריכים להקים פה תעשייה כזו וליצור את אבני הדרך שלה - אנחנו רוצים להיות אחת החוליות המחברות המרכזיות".

גידרון: "ללא ספק יש צורך בכסף ממשלתי. בארה"ב הקציבו לננו 4 מיליארד דולר. אבל יש התפתחויות, יש תקציבים בטכניון לדוגמא ובמרכזי מחקר נוספים. היינו שמחים אם היו יותר הזדמנויות, אבל אנחנו מנסים להיות ריאלים במציאות הישראלית - האוניברסיטאות שנלחמות על תקציבי מחקר בסיסיים לא יכולות לעצור הכל בצד ולהשקיע מיליארד דולר בתחום וגם המדינה לא יכולה. צריכים לפעול לפי צרכי השוק. כששוק הננו הבינלאומי יגיע לבגרות ויפרח, אני בטוח שגם בישראל הוא יפרח".

עסקת הענק נגמרה בדממה

ב-2001, כשפעילות כרומטיס בלונסט נסגרה, 15 חודש לאחר שנמכרה לחברה בעסקת מניות בשווי (אז) של 4.7 מיליארד דולר, התראיין מומחה היי-טק בטלוויזיה. כשהתבקש על ידי המראיין, יעקב אחימאיר, להסביר לציבור מה כרומטיס עשתה שהיתה שווה סכום כזה גדול השיב המרואיין שלא ידע להסביר שזה כלל לא משנה - האם בכלל יש חברות סטארט-אפ ששוות את הסכום הזה שאל בתשובה? ובאמת קשה להצדיק את הרכישה הגדולה הזו בלי שום קשר לאיכות הטכנולוגית של החברה ובמיוחד לאור החלטת לוסנט לסגור את פעילותה פחות משנה וחצי לאחר רכישתה ולפטר את 150 עובדיה שמלבד לטכנולוגיה היו שווים לכל חברה הון.

כרומטיס, שהקימו צמד היזמים המצליח פטרושקה וגידרון לאחר שמכרו את חברת סקורפיו ליו אס רובוטיקס ב-72 מיליון דולר, נמכרה ללוסנט שלוש שנים לאחר הקמתה כשאין לה עדיין בכלל מכירות. לוסנט, אז ענקית ציוד תקשורת בעלת שווי שוק של 200 מיליארד דולר, השקיעה בעצמה בכרומטיס באמצעות קרן ההשקעות שלה ונבהלה כשלמדה שחברת סיקמור מציעה לרכוש את כרומיטיס בכ-5 מיליארד דולר. האיום מצד סיקמור, בועת האופטיקה שהיתה בשיאה הובילו אותה להציע מיד הצעת רכש נגדית.

למרות הביקורת, ללוסנט היו סיבות טכנולוגיות טובות ככל הנראה לרכוש את החברה. אלא שהמחיר היה בבואה של בועה והרבה פחות של שווי אמיתי. הטכנולוגיה של כרומטיס נחשבה אז ליוצאת דופן - החברה פיתחה קופסה שאיפשרה לחברות הטלקום להגדיל את תעבורת הנתונים על גבי רשתות אופטיות לקראת מה שנראה אז כצוואר הבקבוק של העתיד -

סיבים אופטיים שיחסמו מכמות המידע שתועבר בהם. הטכנולוגיה של החברה ידעה לקחת את נתוני הקול והווידאו ולנתב ולקודד אותם על גבי סיבים אופטיים.

בתוך פרק זמן קצר שעבר אחרי הכרזת רכישת החברה, בועת היי-טק התפוצצה ושוויה של לוסנט צנח באופן מיידי למיליארדים בודדים ועימה הצטמקה גם היקף העסקה המפורסמת. חלק מבעלי המניות מימשו את הכסף בזמן בעוד בעלת המניות הגדולה בחברה - קרן JVP, נקלעה לוויכוח עם מס הכנסה על היקף החוב ולא מימשה בזמן את חלקה בעסקה, עד שרווחיה הצטמקו במאות מיליוני דולרים.

פטרושקה וגידרון, שהמכרים שלהם מעידים עליהם כאנשים צנועים גם היום, היו אמורים לקבל כ-360 מיליון דולר כל אחד (לאור אחזקות של 8% בחברה) אולם בפועל נשארו עם הרבה פחות בעת המימוש, ועם זאת, מספיק בשביל להיות מהאנשים העשירים בישראל.

פטרושקה התחבר להתנתקות

אורני פטרושקה פעיל כבר כמה שנים סביב הניסיון ליצור הסדר קבע עם הפלסטינים. אל תנועת המפקד הלאומי שהקים עמי איילון, הוא הצטרף כיו"ר מאוד פעיל.

בשנה האחרונה, במקביל לפעילות הקמת פרולוג, הוא היה עסוק בתוכנית ההינתקות וביצירת אלטרנטיווה להפגנות הימין וסרטי הכתום - באמצעות פרויקט הסרטים הכחולים. "זה היה מבצע לוגיסטי ענק של מיליון סרטים לבנים. אין לנו את הגדודים שיש לימין והפעלנו מתנדבים. אך זו עבודה היתה עבודה רבה. אני נשאר בפעילות א-פוליטית ואין לי כוונות פוליטיות וגם בתנועה אנחנו לא מכניסים פוליטיקאים. אני חושב שהמפקד הצליח כי גייסנו מאות אלפי חתימות והיתה לנו השפעה גדולה בהיתנתקות".

פטרושקה אומר כי למרות הפעילות העסקית החדשה שלו, הוא ימשיך להיות מעורב בתהליך המדיני במסגרת המפקד הלאומי ויתרום מזמנו לפעיליות בנושא. "אני לא מתכוון לשכוח את הפרק הציבורי ואמשיך להיות מעורב", הוא אומר.



עובדי כרומטיס חוגגים אחרי לוסנט ולפני סגירת החברה


מימין: פטרושקה, גידרון ואלברט. "היינו יכולים ללכת לתחומים שאנחנו מכירים. זה היה נכון אם הנימוק הכספי היה בעל משמעות מרכזית אצלנו"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו