בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהדות דו-לשונית ורב-תרבותית

תגובות

הדיוקן היפהפה של קפקא ועדותו האמינה של מרדכי (גיאורגו) לנגר על שליטתו של קפקא בעברית ("תרבות וספרות", 14.10) לא היה כה נשכח, כפי שנראה מתוך הערת המבוא לפרסום העברי. הטקסט המלא שלו פורסם מחדש לפני עשר שנים בתוך כרך כתביו, שראה אור בעיר הולדתו פראג בתרגום לצ'כית, וכלל מבחר מכתביו הספרותיים והעיוניים וממכתביו, וגם תרגום מאמרים אחרים שלו שפורסמו בעיתונים בישראל.

כתביו של לנגר עצמו - בייחוד בחקר הקבלה והחסידות - זכו וזוכים בעשורים האחרונים לפרסום רב. בין מוקיריו של לנגר היו זיגמונד פרויד, שפירסם שניים ממאמריו בחקר היהדות בכתב העת שלו Imago ("כתב עת ליישום הפסיכואנליזה במדעי הטבע והרוח"), וגרשם שלום, שאף הקדים מבואות לשניים מספרי לנגר שראו אור מחדש בגרמנית ב-1959 וב-1983 במינכן ובברן. ידידו מקס ברוד סייע בפרסומיו העבריים בישראל ואף דאג לשימור עיבונו הספרותי. ספריו הידועים ביותר -"הארוטיקה של הקבלה" (Die Erotik der Kabbalah, פראג 1923) ו"תשעה שערים: סודם של החסידים" (Devet bran: Chasidu tajemstvi, פראג 1937), ראו אור לאחרונה בהדפסות חדשות במקורם הגרמני והצ'כי, ובתרגומים לאנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, פולנית (על פי הרשימה הלא שלמה של קטלוג הספרייה הלאומית בירושלים), ואילו אסופת כתביו העבריים ראתה אור בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ב-1984.

פנומן הרב-לשוניות והרב-תרבותיות, ובייחוד הדו-לשוניות של יהודי צ'כיה בקיסרות ההבסבורגית המאוחרת וברפובליקה הצ'כוסלבקית בין שתי המלחמות העולם, זכה לאחרונה בתשומת לב רבה במחקר ההיסטורי, לא מעט בזכות המאמר המבריק של היסטוריון ישראלי צעיר, דימיטרי שומסקי, "היסטוריוגרפיה, לאומיות ודו-לאומיות: יהדות צ'כו-גרמנית, ציוני פראג ומקורות הגישה הדו-לאומית של הוגו ברגמן" בכתב העת הישראלי "ציון", והדיונים על התיזות שלו בסימפוזיונים בינלאומיים בישראל, באירופה ובארצות הברית.

בדומה לירז'י לנגר, וכרוב בני דורו היהודים בפראג, שלט קפקא היטב גם בצ'כית והיה מעורה בשתי התרבויות. די להזכיר כאן שב"מכתבים למילנה" כותבת המתרגמת של ספריו, מילנה יסנסקה את מכתביה אליו מווינה בצ'כית, ואילו קפקא, שכתב את מכתביו מפראג בגרמנית, מצטט בהם לא מעט ציטוטים ממכתביה הצ'כיים.

לא כאן המקום להרחיב דברים על מחקרו של שומסקי ושל אחרים על משמעות הרב-תרבותיות והדו-לשוניות של היהדות הצ'כית ועל מקומו של קפקא בה, אך יש אולי עניין להזכיר כמה דמויות בולטות שלה מבני דורו, ידידיו ברובם, שחיו או פעלו בחלק מחייהם בישראל והטביעו את חותמם בתחומי הרוח והיצירה השונים: מלבד שמואל הוגו ברגמן, הרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית, והסופר מקס ברוד, שהוזכרו לעיל, יש למנות את הפילוסוף פליקס וולטש ואחיינו הסופר והעיתונאי הדגול רוברט וולטש, ההיסטוריון הנודע של הלאומיות המודרנית הנס קוהן, חוקר הנצרות ממקורותיה היהודיים, (גוסטב) דוד פלוסר, יוצר ומעצב התיאטרון הישראלי בדור שלאחר דור מייסדי הבימה, יוסף מילוא, והמוסיקולוג פרנק פלג.

בהערות מעטות אלה, שרשמתי בעקבות הפרסום ב"תרבות וספרות", יש אולי כדי לזרוע מעט אור על דמותה ההיסטורית ומורשתה של יהדות מרתקת זו ועיר המטרופולין הקסומה והמבעיתה שלה, פראג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו