בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע שמתחיל באירופה הקלאסית ונגמר בדוכני השווארמה בתל אביב

הסופרת דינה רובינה כותבת ברוסית, ספריה רואים אור במוסקבה ותורגמו כבר ל-15 שפות. ובכל זאת, היא סופרת ישראלית. אולי הגיע הזמן שגם קוראי הספרות בישראל יכירו אותה

תגובות

אביב קר בפרובאנס דינה רובינה. הוצאת אקסמו (מוסקבה) 336 עמ', לא צוין מחיר

דינה רובינה היא מה שאוהבים לכנות "סיפור עלייה מוצלח". בקלות ניתן היה ללהק אותה לאותם תשדירי הפרסום לטובת עמותת עולים כלשהי שבהם משתתף, בין היתר, ארקדי דוכין. הבעיה היא שבניגוד לדוכין, רובינה אינה מוכרת לציבור הישראלי שאינו דובר - או לצורך העניין קורא - רוסית. בקרב הציבור הרוסי, לעומת זאת, רובינה מפורסמת למדי. מתוך מדגם בלתי מייצג של כעשרה קוראים דוברי רוסית, תשעה נקבו באוזני בשמה כסופרת הישראלית-הרוסייה המצליחה ביותר בארץ.

רובינה, שהתפרסמה כבר בברית המועצות בעקבות פרסומם של כמה סיפורים קצרים ונובלות, שאחת מהן אף עובדה לסרט קולנוע, עלתה לישראל בתחילת שנות התשעים בגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר. בניגוד לאמנים-עולים רבים, המשיכה רובינה לכתוב ולפרסם ספרים גם בארץ. על שניים מהם, "אינטלגנט אחד ישב על הדרך" ו"הנה בא המשיח" אף זכתה בפרסים ספרותיים. למרות הצלחתה בקרב קהילת דוברי הרוסית בארץ והצלחה מרשימה לא פחות ואולי אף יותר בקרב קהילות המהגרים הרוסים בארה"ב ובגרמניה, הניסיון לתרגם את ספריה לעברית ("שם משפחה כפול" בהוצאת הקיבוץ המאוחד) לא עלה יפה, ורובינה נותרה אלמונית בקרב ציבור הקוראים העברי.

שמה גם לא עלה לכותרות אחרי המיני-שערורייה שהתרחשה בקהילה הרוסית לפני כשנה בעקבות יציאת רומן הקומיקס שלה, "סינדיקט". "סינדיקט", העוסק במתרחש בארגון ציבורי גדול, מתח ביקורת חצי-נוקבת חצי-מבודחת על התנהלות הסוכנות היהודית - גוף שרובינה הועסקה בשורותיו במשך כשלוש שנים. אמנם רובינה הכחישה כל קשר בין מקום התרחשות העלילה לגיבורת הספר (שנשאה, באופן מפתיע, שם זהה לשלה) לבין הסוכנות ואנשיה, אך האחרונים לא אהבו את ההשוואה.

רובינה נחשבת לסופרת פורייה ביותר בכל קנה מידה - עד היום ראו אור יותר מארבעים ספרים פרי עטה. גם אם מביאים בחשבון שחלקם מאגדים בתוכם סיפורים ונובלות שפורסמו בעבר, עדיין מדובר בהספק נאה למדי. יצירותיה "הישראליות" פורסמו הן בהוצאות ישראליות קטנות המפרסמות בעיקר ספרות בשפה הרוסית, הן בהוצאות-לאור ברוסיה. בשנים האחרונות ספריה רואים אור בהוצאת "אקסמו" במוסקבה. ההחלטה לשתף פעולה עם מו"ל רוסי מובנת מאחר שרובינה נהנית מהצלחה רבה בקרב הקוראים במדינות חבר העמים לשעבר, המהווים שוק גדול בהרבה מזה של קוראי הרוסית בארץ, ו"אקסמו" היא הוצאה גדולה יחסית המסוגלת לקדם את ספריה ברוסיה ובעולם.

ספרה החדש של רובינה מוגדר כאסופת רשימות מסע. מדובר בשש נובלות שבהן מתארת הסופרת את המסעות שערכה בשנים האחרונות ברחבי אירופה יחד עם בעלה, הצייר בוריס קרפלוב. עם זאת, הספר הוא יותר מספר מסע במובן הפשוט של "הייתי ב..." ו"ראיתי את...". ראשית, נעשה כאן ניסיון ליצור ספר בפורמט ייחודי, כאשר לכל אורכו משובצים ציורים מקוריים של קרפלוב - שיצירותיו מוצגות ברחבי העולם, בין היתר במוזיאון פושקין במוסקבה - המתעדים פינות חמד שונות במקומות שבהם טיילו בני הזוג. הציורים, שהודפסו על נייר כרומו כמקובל באלבומים, הופכים את "אביב קר בפרובאנס" למעין שילוב של ספר פרוזה עם אלבום אמנות ייחודי. שנית, רובינה אינה מתיימרת לכתוב מדריך טיולים ואפילו לא לתאר את קורות המסע או את הביקור באתריה המפורסמים של אירופה.

היא אמנם מתארת את הנופים - את המדרכות המרוצפות של אמסטרדם, את הגנים הנקיים של ברלין או את זירת הקורידה בטולדו - אבל כל אלה הם רק רקע לסיפורים האנושיים הקטנים והקטנים-פחות שרובינה מנסה לספר. בכל נובלה יוצרת רובינה פסיפס עדין של דמויות אנושיות, של רגשות וחוויות ובעיקר של הגיגיה שלה בדבר הטבע האנושי.

בראיונותיה לעיתונות הרוסית נשאלה רובינה לא פעם על הגדרתה העצמית כסופרת - אם היא מגדירה את עצמה כישראלית הכותבת ברוסית, כיהודייה רוסייה או כל שילוב אחר. היא ענתה שספרות אינה זקוקה להגדרות לאומיות; וכי איך נגדיר את קפקא - סופר יהודי, צ'כי או שמא גרמני? "אביב קר בפרובאנס" מוכיח, כי רובינה היא אכן קצת מכל דבר. מצד אחד, אין דבר קוסמופוליטי יותר מסיפורי מסע ברחבי אירופה הקלאסית ואזכורים אמנותיים ותרבותיים השזורים בספר, דוגמת ציטוטים ממכתביו של וינסנט ואן גוך לאחיו תיאו והפיכת סיפור חייו הטרגי של הצייר ההולנדי לעלילת משנה בסיפור.

מצד שני, אין נובלה אחת שבה רובינה אינה נוגעת, במישרין או בעקיפין, ביהדותה. דבר זה בולט בעיקר בשתי נובלות - "קוקסינל", המתארת את שהותה בגרמניה, ו"מסת יום ראשון בטולדו", על מסע בן שבועיים ברחבי ספרד.

בנובלה הראשונה מהרהרת רובינה בחוסר יכולתה להסתגל לטונים הצורמים של השפה הגרמנית, באי-נוחות הנגרמת לה למראה תנועת נוער הצועדת ברחובות ובמבוכה שהיא חשה לנוכח העובדה שגרמניה מוצאת חן בעיניה ובה בעת מדכאת אותה. הנובלה השנייה מדכדכת הרבה יותר. דווקא אירועי האינקוויזיציה וגירוש ספרד המרוחקים יותר מובעים אצל רובינה בצורה כואבת בהרבה. כל מסעה ברחבי ספרד כמו עובר בצלם של מאורעות העבר, כאשר ברקע ניסיונותיה למצוא את שורשיה מלפני 500 שנה (לדבריה, מוצא משפחתה במקור הוא מספרד, ממשפחת שפינוזה המפורסמת). כל שכיות החמדה של ברצלונה או מדריד נצבעות בנובלה הזאת בצבעים אפורים ועצובים.

המבט הנוקב הזה על העבר מעורר לעתים את תחושת החוסר-נוחות המוכרת כל כך לכולנו, תחושת הבלבול של היהודי-הישראלי בחו"ל בכלל ובארצות אירופה ספוגות ההיסטוריה היהודית העגומה בפרט. כי אחרי הכל, רובינה היא קודם כל סופרת ישראלית, אף על פי שהיא כותבת ברוסית. היא ישראלית, מכיוון שספר מסעותיה מתחיל בסיפור קצר על אודות חייה במעלה אדומים, המתאר את נופי ירושלים ואת מאבטח הקניון על שאלת ה"יש לך נשק" הכל-ישראלית שלו. אחר כך היא מתרחקת, נודדת בין פרנקפורט לגרנדה ורומא אך לבסוף חוזרת, בנובלה האחרונה בספר, "לקראת סוף אוגוסט", לרחובות תל אביב עם צלחות השווארמה, מוכרי הקיוסק בכפכפים ומהדורת החדשות המיוחדת המדווחת על פיגוע. אמנם ניסיון התרגום של רובינה לעברית לא צלח, אך לאחר שכבר תורגמה ליותר מ-15 שפות שונות, ייתכן שהגיע הזמן לעשות ניסיון נוסף ולאפשר גם לקוראי העברית להתוודע ליצירתה.

דינה רובינה

דינה רובינה נולדה ב-1953 בטשקנט, והגיעה לישראל ב-1988. התפרסמה עוד בבריה"מ והמשיכה לכתוב ולפרסם (ברוסית) בישראל. ספרה "שם משפחה כפול" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד

קירה אבלמוניץ היא סטודנטית לספרות ולמדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים



"אביב באמסטרדם". ציור של בוריס קרפלוב, 2004 (שמן על קנבס)


דינה רובינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו