שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

צעד נוסף אל השורשים

סאליף קייטה; סועאד מאסי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארז שוייצר

קשה לטעות בקולו של סאליף קייטה. הוא גבוה ונמוך, לוחש ורועם, בעת ובעונה אחת. לפעמים נדמה שביכולתו להפיק מגרונו שני טונים יחדיו, כמו זמרי האוברטון מהמנזרים הבודהיסטיים של נפאל, ולעתים הוא משתמש בשירה ככלי הקשה נוסף, המניע את הקצב לא פחות מאשר את המלודיה.

אבל אין זה גון קולו בלבד שעושה את קייטה קל כל כך לזיהוי. קייטה הוא מסמליו של הפופ האפריקאי במערב. אלבומי הסולו שלו, ובעיקר "סורו" מ-1987, תפסו מקום מרכזי בגל המוסיקה האפריקאית שהגיע לאירופה בשנות ה-80 וגלש משם לארצות הברית (שם כבר זכה לתמיכה מוקדמת של אמנים כמו פול סיימון ו"טוקינג הדס"). הוא שיתף פעולה, בין השאר, עם ויין שורטר וקרלוס סנטנה, ושיריו נבחרו לעטר את פסקול הסרט "עלי", כלומר ללוות את סיפורו של אחד הסמלים האפריקאיים-אמריקאיים הגדולים מכולם, המתאגרף מוחמד עלי.

קייטה, יליד מאלי, היה שותף למעגל המוסיקאים שניגנו בשנות ה-60 וה-70 בבתי המלונות הקולוניאליים במערב היבשת - להקות כ"רייל בנד" וה"אמבסדורס", שהוציאו מתוכן גם אמנים כמו מורי קאנטה ו"אמאדו ומרים". הרכבים אלה לא ניגנו מוסיקה אפריקאית מסורתית בלבד, אלא גם פופ וסול אמריקאיים ומוסיקה קאריבית. השילוב בין כל אלה היה בסופו של דבר הפופ האפריקאי, שעמו היגר קייטה למערב. בצרפת ובארצות הברית, שם התגורר, אימץ סגנונות נוספים, ובהם פאנק ורוק.

לפני שלוש שנים הוציא קייטה את "מופו", אלבום שבו חזר למסורת המנדינגו האפריקאית, וזכה לביקורות אוהדות במיוחד. באלבומו החדש, "M'Bemba", הוא עושה צעד נוסף של חזרה לשורשים. קייטה חזר להתגורר במאלי והקליט את האלבום באולפן שהקים בביתו, בשיתוף כמה מחבריו הוותיקים, ובהם הגיטריסט והמעבד קאנטה מנפילה. לכאורה, הוא מוותר בו על הרבה מהסממנים המערביים שאימץ, ובהם הדומיננטיות של הגיטרות החשמליות וכלי הנגינה האלקטרוניים. עם זאת, קשה לומר שהאלבום, שפירוש שמו "אב קדמון" או "זקן השבט", מייצג את המוסיקה האפריקאית בטהרתה. המערב מורגש בו היטב בסאונד המלוטש ובהפקה המשומנת.

לקייטה שמורה, עדיין, יכולתו כזמר אדיר ומלחין סוחף. ב"M'Bemba" אין מלודיה מאולצת אחת או שיר שקשה להאמין בכנותו. הנגינה בו וירטואוזית, נלהבת באמת, והדיאלוג בין קייטה ובין מקהלת הנשים המלווה אותו ברוב השירים מניב רגעים מוסיקליים יפהפיים. עם זאת, האלבום אינו מצליח להלהיב באמת. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בשובע של קייטה כאמן בינלאומי מצליח (אפשר לראות את שיבתו לאפריקה כניסיון מודע להתחדש מבחינה יצירתית), וייתכן שהאוזן פשוט התרגלה לצליל שלו ודורשת ריגושים חדשים. אבל קיימת גם אפשרות שלישית. אולי המוסיקה של קייטה מוצלחת יותר דווקא בסינתזה שלה עם המערב, וההתכנסות שהוא מנסה לכפות עליה הפעם עומדת דווקא בעוכריה.

מחאה בנימה אופטימית

בהאזנה לאלבום הרביעי של סועאד מאסי, ילידת אלג'יריה, מתעוררת תחושה הפוכה. כל כך הרבה סגנונות משולבים בו, כל כך הרבה נטיות אקזוטיות, עד שבתחילה נדמה שזוהי בדיחה, או לפחות הפקה מסחרית מהסוג הסינתטי ביותר. עם זאת, כבר בהאזנה שנייה מתברר שקשה להימנע מלזמזם את שיריה ולהצטרף אליה בפזמון החוזר. לאט לאט מתגלה יופיים מבעד להפקה המצועפת, ומאסי מתגלית כמלחינת פופ מן השורה הראשונה. כשחוזרים ומתבוננים בעטיפת האלבום, כבר מזהים בה את הצהרת הכוונות. מבטה הנוגה של מאסי, השרה בערבית, מרמז כי יותר משהיא שואפת להיות אום כלתום, היא נושאת את עיניה אל נורה ג'ונס.

באלג'יריה מאסי נחשבה למורדת, לאשה המתנגדת למוסכמות בעצם התעקשותה לפתח קריירה של זמרת. במצוקתה גלתה לפאריס, וכצפוי, היא מקדישה חלק ניכר ממלות שיריה לביטויים של געגוע למולדתה ולמחאה על דיכוי הנשים וזכויות האדם שם. במוסיקה שלה, לעומת זאת, אין כל רמז לזעם או אפילו למצוקה גדולה. מאסי שרה בקול צלול ובנימה אופטימית, ואורזת את שיריה בריבוד בלתי אפשרי של סולמות ערביים, בוסה נובה, פולק, כלי הקשה לטיניים, גיטרת פלמנקו ומעט ראיי אלג'ירי - משהו לכל טעם, ובוודאי מוסיקת רקע נעימה לבתי קפה ברחבי העולם. ספק אם לזה התכוונה הזמרת במחאתה.

אבל הבלתי אפשרי נעשה נסבל, ואפילו נעים, בזכות יכולה של מאסי ללכד את הצלילים, לצמצם את האופק המוסיקלי הפרוש לפניה ולמצות מן המרובה את העיקר. לזכותה עומדים קולה החם ויכולתה לכתוב שירי פופ קליטים, מלטפים, אינטימיים בדרכם, והיא השכילה ליצור אלבום המתגבר על הגודש ונשמע קטן - כלומר מוצלח יותר - מסך חלקיו.

נדמה כי אלמלא נולדה באלג'יריה ושרה בערבית, מאסי היתה מוצאת את עצמה נאבקת על מקומה בעולם הצפוף של הזמרות-כותבות באנגלית. ואולם בהיותה מי שהיא, היא נהנית מיתרונותיה של הזרה המסקרנת וזוכה בתשומת לב אישית. מעניין, עם זאת, כיצד היתה נשמעת אילולא התאמצו כל כך מפיקיה למצות עד תום את יתרונותיה אלה. ייתכן שדווקא אז היו עושים עם כישרונה חסד.

"M'Bemba" - Salif Keita. אי-אם-איי; הליקון

"Iham" - Souad Massi. סוני אי-טי-וי; הליקון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ