בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כביש פי 6

תגובות

השימוש החלקי בתיאוריות כלכליות כדי להצדיק את הנעשה כאן כבר מזמן עבר את גבולות הטעם הטוב. בטענה שהתקציב הציבורי אינו מאפשר זאת, החליטה מדינת ישראל לסלול את כביש 6 באופן פרטי.

לא שאין לממשלה כסף לסלילת כבישים. הרי ההוצאות האזרחיות בלבד (קרי ההוצאות הלא-ביטחוניות) של ישראל גבוהות מהממוצע המערבי - כך שכסף למטרות אזרחיות לא חסר כאן. אך ממשלות ישראל מעדיפות להוציא את כספי המסים שהן גובות לשימושים אחרים. לפי בנק ישראל, ההוצאה הציבורית השנתית על כבישים ורכבות בישראל (כאחוז מהתוצר) משנות התשעים ועד 2004 היתה כשני שלישים בלבד מהמקובל במדינות המערב.

כאשר אלה הן העדיפויות הלאומיות של נבחרי הציבור, החלופה היחידה שנותרה היא להוסיף על נטל המס הקיים עוד אגרות תמורת נסיעה על הכביש. במקום שהנסיעה בכביש 6 תהיה חינם כדי לשמש תמריץ לנהגים לעקוף את גוש דן ולהפחית את העומס על כבישיו, גובים מס הפועל בכיוון ההפוך להיגיון הכלכלי ודוחף נהגים להישאר בכבישים העמוסים.

ועוד איזה מס. הגרסה הלבנטינית של הקפיטליזם אינה מסתפקת בעיוותי תיאוריה בלבד. אם כבר גובים, אז נוקטים אחיזת עיניים נוספת המקובלת כאן - הטענה שאגרת הנסיעה בכביש 6 דומה למקובל במערב. בגרף ניתן לראות בבירור איך מוגדרת המלה "דומה" בשפה הישראלית.

העלות לקילומטר נסיעה מקצה אחד של כביש 6 לקצה השני גבוהה ב-30% מהאגרה הממוצעת לאורך חמישה מבין כבישי האגרה העיקריים בארצות הברית. אם נוסעים רק חמישה קטעים, הישראלי משלם 95% יותר. ואם מדובר בקטע אחד בלבד, המחיר לנהג הישראלי גבוה ב-181% מהמחיר שמשלם הנוסע במדינה הקפיטליסטית מכולן.

אך אין זה הכל. לא רק שהישראלי משלם יותר, הכנסתו נמוכה בהרבה מזו של האמריקאי מן השורה, כך שהעלות המעשית גבוהה אף יותר. כפי שאפשר לראות בגרף, העלות של קילומטר נסיעה בכביש 6 - לאחר תיקון בגין הבדלים ברמת החיים (כפי שהם באים לידי ביטוי בתוצר לנפש) - היא פי שלושה מהממוצע האמריקאי. המחיר לחמישה קטעים גבוה ב-350% (כלומר, פי ארבעה וחצי בארץ), ובעבור קטע נסיעה אחד אנו משלמים פי שישה וחצי מהאמריקאי. נהג מזדמן - קרי, מי שאינו מנוי על הפסקל (מחיר ההנחה) - הנוסע קטע אחד בכביש 6 משלם יותר מפי עשרה מנהג מזדמן בארה"ב. ישנו חוק חינני בארץ המחייב הצבת מחיר על כל מוצר. האם מישהו זכה לראות פעם את המחיר על שלט באחת הכניסות לכביש 6?

כך עושים עלינו קופה. אנו משלמים מסים כדי שנבחרינו יספקו שירותים, אך הכסף נעלם בערפל הכבד הנקרא תקציב המדינה, ואנו נאלצים לשלם שוב - במחירי הפקעה שמאפשרים אותם נבחרי ציבור.

הכותב הוא מרצה לכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו