בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה

3תגובות

המבקרים הרבים טענו שלא ייתכן שהרעיון יעבוד; שזהו מתכון בטוח להפצת מידע מסולף ובלתי מדויק. ואולם, השוואה ראשונה מסוגה של רמת הדיוק המדעי באנציקלופדיה החופשית באינטרנט, "ויקיפדיה", לזאת של האנציקלופדיה היוקרתית והוותיקה, "בריטניקה", מצאה שרמת הדיוק בה אינה נופלת מזאת של האחרונה.

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שהמידע בה נגיש בחינם באינטרנט, וחופשי מזכויות יוצרים. הגולשים מוזמנים לכתוב ערכים ולשנות ולהוסיף על אלה שכתבו קודמיהם. במהדורה האנגלית יש היום יותר מ-850 אלף ערכים באנגלית. המהדורה העברית (http://he.wikipedia.org) כוללת 29 אלף ערכים עם מאמרים בעשרות שפות נוספות. זו ללא ספק אחת ההצלחות הבולטות של עידן האינטרנט.

אך ויקיפדיה היא גם פרויקט שנוי במחלוקת. בעוד שבבריטניקה - שנוסדה לפני 237 שנה - התרומה לגוף הידע שמורה למומחים מוסמכים בלבד והתוכן מבוקר ומפוקח בקפדנות, את ויקיפדיה רשאי לערוך כל אדם; לפרופסור המכובד לפיסיקה ולאדם חסר כל רקע אקדמי יש אותו מעמד. באחרונה גברה הביקורת, לאחר שהתברר שאחד הגולשים האשים, שלא בצדק, את עוזרו לשעבר של הסנטור רוברט קנדי בשותפות לרצח האחים קנדי.

עורכי "Nature", כתב העת המדעי המוביל בעולם, החליטו לבדוק את רמת הדיוק בשתי האנציקלופדיות. ממצאי הבדיקה יתפרסמו היום. "הדיוק המדעי של ויקיפדיה הוא טוב במידה מפתיעה", כתבו עורכי כתב העת במאמר מערכת שנלווה לפרסום המחקר. "מספר הטעויות הטיפוסי למאמרים בוויקיפדיה אינו גדול במידה משמעותית מזה שבאנציקלופדיה בריטניקה". עם זאת, הם ציינו כי מאמרים רבים בוויקיפדיה כתובים ברשלנות והמבנה שלהם מבלבל או מסורבל.

העורכים בחרו 42 ערכים מדעיים ושלחו אותם לבדיקת מומחים שונים בתחום, שהתבקשו לחפש טעויות ואי דיוקים. כל מומחה בדק ערך אחד משתי האנציקלופדיות, ולא נאמר לו מהיכן נלקחו המאמרים שבדק. מממצאי הבדיקה עולה כי נמצאו שמונה טעויות חמורות בכל הערכים שנבדקו, כמו פרשנות שגויה של מושגים חשובים - ארבע בכל אנציקלופדיה. אך בשתי האנציקלופדיות התגלו אי דיוקים רבים, כמו "טעויות עובדתיות, השמטות או הצהרות מטעות". בוויקיפדיה נמצאו 162 אי דיוקים ובבריטניקה - 123. במלים אחרות, בוויקיפדיה נמצאו, בממוצע, ארבעה אי דיוקים לכל ערך ובבריטניקה שלושה.

כך, למשל, במאמר בוויקיפדיה על דימטרי איוונוביץ' מנדלייב, שפיתח את הטבלה המחזורית, התגלו 19 טעויות, ובבריטניקה שמונה טעויות. הן נעו משגיאות שוליות - למשל, נטען שהוא היה הילד ה-14 במשפחתו בעוד שהיה ה-13 - ועד טעויות משמעותיות יותר, כמו תיאור שגוי של הקשר בין עבודתו לזו של הכימאי הבריטי, ג'ון דלטון.

עורכי בריטניקה סירבו לבקשת כתב העת להתייחס לטעויות שנמצאו באנציקלופדיה שלהם, אך היו להם טענות רבות כלפי ויקיפדיה. לדבריהם, בדיקה משלהם גילתה בה פגמים רבים. לטענתם, "זה לא מקרה שטעויות מתגנבות על בסיס אקראי או ששני מאמרים רבים כתובים באיכות ירודה. הם זקוקים לעורך".

"זו תוצאה משמחת", אמר דוד שי, מהמשתתפים הפעילים בוויקיפדיה העברית. "השאלה הראשונה של אדם כשהוא שומע על אנציקלופדיה שכולם כותבים אותה וכל הזמן אפשר לשנותה, היא: 'איך אפשר לסמוך על דבר דינמי וחסר בקרה'. זה מין אוקסימורון, אנציקלופדיה-חופשית". ואולם לדבריו, המחקר "מראה שיש בקרה ושטויות מוצאות את דרכן החוצה מהר".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו