בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה היה התרתן או הרבשקה?

עם מותו של האשורולוג חיים תדמור (1923-2005)

תגובות

חייו של חיים תדמור, מייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית, ומהדמויות המרכזיות במדעי הרוח בישראל בדורות האחרונים, נמתחו על פני שני קצותיה של אסיה: לידתו בפינה המזרחית של היבשת, בבית דובר רוסית בעיר חרבין שבסין, ומותו בירושלים, בפאה המערבית של היבשת. יתדות ביוגרפיים-גיאוגרפיים אלה התוו את מסלול חייו. בפעילותו המחקרית התמקד בתעודות היסטוריות שונות של האימפריה האשורית שבקדמת אסיה, ואילו אהבתו ורגישותו הספרותית נטועות היו עמוק בספרות העברית על כל רבדיה, ובספרות האירו-אסיאתית הגדולה, זו של רוסיה.

בעבודת הדוקטורט קבע תדמור וביסס את עיקרי הכרונולוגיה של המזרח הקדום, מהאלף השני ועד לאמצע האלף הראשון לפנה"ס, נושא סבוך הדורש אומץ מחקרי רב, שחלים בו שינויים תכופים, לעתים דרמטיים, בהתאם לתגליות חדשות. מן הכרונולוגיה פנה תדמור לאהבתו המדעית הגדולה: כתובות מלכי אשור. בסוגה היסטורית-ספרותית ייחודית זו - שהמלך כותב בה, לרוב בגוף ראשון, את מהלך כיבושיו ומעשי הבנייה שלו, שנה אחר שנה - הוא מצא את השילוב הנכון בין יכולתו לעסוק במקביל בפרטי פרטים לבין כושר ההכללה הנדיר שלו. כי תדמור, יותר משהיה מפענח של כתובות, היה היסטוריון בעל מבט חודר, בעל תובנות חריפות על תהליכים קצרי מועד וארוכי טווח: מה היה מעמד הסריסים בחצר המלכות האשורית? מה היה מעמדם המשתנה של השרים הגדולים כמו התרתן, או הרבשקה, בחצר זו? מה היה כוחן של נשות המלך? מה תרומת הארמית הכתובה אל"ף-בי"ת להבנת תופעות עומק באימפריה, ששפתה הרשמית נכתבה בכתב היתדות! בכל אלה עסק ובכל אלה תרם תרומות מכריעות.

גם בחקר המקרא קבע מסמרות, ופירושו המדעי לספר מלכים א', שכתב עם מרדכי כוגן, הוא מופת לבחינה היסטורית שקולה של הטקסט המקראי.

אך גולת הכותרת של עבודתו המדעית היתה ללא ספק סיפורו המקיף על כתובותיו של תיגלת-פילאסר השלישי, אשר ב-18 שנות מלכותו (744-727 לפנה"ס) שינה את המפה הפוליטית של קדמת אסיה ויצר בתנופת כיבושיו - מאוררטו בצפון, דרך סוריה וערי החוף הפיניקיות במערב, בואכה דרומה למצרים - את האימפריה האשורית הגדולה.

מה היא אימפריה? מתי נהפכת ממלכה חזקה לאימפריה של ממש? מה משקלו של החלום בגיבושה של אימפריה? ומה הכשל הבלתי נמנע הטמון בכל אימפריה, אשר מביא לבסוף, באופן זה או אחר, לחורבנה? בכל שנות מחקרו עסק תדמור במנגנונים האידיאולוגיים התומכים, כמו פיגומים שקופים וחזקים, במערכי הכוח והשלטון - האשוריים כמובן, אך לא רק האשוריים. תדמור הבין כי ייצוג המציאות האימפריאלית - באמצעות תואריו הרשמיים של המלך, אופן תיאור האויב, קביעת הסדר הרשמי של הכיבושים - חשוב לא פחות מן המציאות ההיסטורית עצמה, וכי לא פעם ייצוג אידיאולוגי זה אף מייצר מציאות היסטורית בפועל. מכריעה גם היתה הבנתו כי תעמולה רשמית, יותר משהיא מיועדת כלפי חוץ, לאויב או זה שעוד מעט ייהפך לאויב, משמשת דבק רעיוני כלפי פנים, לחיזוק הקשר שבין האליטות השלטוניות לרעיון האימפריאלי. בקיאותו בהיסטוריה העולמית, ובמיוחד היכרותו את ההיסטוריה הרוסית והסובייטית, תרמה רבות להבנותיו את התהליכים שעברה האימפריה האשורית מתחילתה ועד סופה.

כחוקר פרץ גבולות, וכמורה העמיד דורות של תלמידים, אשר רבים מהם מלמדים כיום בקתדרות שונות בארץ ובעולם. הסמינרים המיתולוגיים שלו, שנערכו בביתו במשך שנים, בימי שני בערב, היו חוויה אנושית נדירה, שנתגלתה בה תמיד חוכמתו כחוקר ונדיבותו כמורה. משפט אחד של תדמור מתמצת בעיני את עקשנותו וחריפותו המחקרית ומשמש לי קרדו: a text must a meaning. אין לוותר לאי-ההבנה מול הטקסט, אין לסגת מול הקושי שמעמידות המלים העתיקות, לא תמיד יש להתפתות למשמעותם הגלויה של הדברים, יש לחלץ מתוך כל טקסט את הקוד שממנו הוא מורכב: ראשית, יש להבין את מלותיו, שנית, יש לגבש את משמעותו הבסיסית, ושלישית, יש לחשוף את היסודות האידיאיים התת-קרקעיים שעליהם נשען הטקסט.

תדמור האיש איננו, אך מחקריו ותגליותיו עמנו וכן טקסטים רבים, שבכל אחד מהם טמונה בהכרח משמעות. בעבודה טקסטואלית סבלנית זו יישמר זכרו בינינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו