בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חצי תורתו, חצי אומנותו

תגובות

איך תיראה החברה החרדית אם חוק טל יצליח? תשובה אפשרית משרטט מחקרו של מנהל מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, פרופ' עמירם גונן, "בין לימוד תורה לפרנסה". גונן מציג שם את הקהילה החרדית של לונדון, שכמו הקהילה החרדית בישראל סובלת ממשבר כלכלי קשה. גונן כותב שבלונדון יש "חברת לומדים ומתפרנסים", שרוב הגברים בה משלבים בין לימודים לעבודה, ושואל אם זהו מודל החברה החרדית שמתחיל להתפתח היום בישראל.

לפני כעשרים שנה טבע חוקר האוכלוסייה החרדית פרופ' מנחם פרידמן את המונח "חברת הלומדים" לתיאור החברה החרדית בישראל, שכמעט כל הגברים בה מעבירים שנים ארוכות מחייהם הבוגרים בלימוד ולא בעבודה. הכלכנים רות קלינוב ואלי ברמן גילו לפני כעשור ששני שלישים מהגברים החרדים בישראל אינם משתתפים בשוק העבודה.

גונן מציין שבסוף המאה העשרים התפשטה גם בריכוזים החרדיים בחו"ל התופעה של לימודים ממושכים בכולל לאחר הנישואים, בהשפעת חברת הלומדים בישראל. אבל בשנים האחרונות הנטייה בקהילה החרדית בלונדון הפוכה. זאת, בשל המשבר הכלכלי בקהילה, הגידול בהוצאות המחיה, עליית שכר הדירה והחשש מהידלדלות הסיוע הכלכלי מהמדינה. גונן מספר ש"בראיונות שערכתי שמעתי שוב ושוב כי צעירים חרדים נשואים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לימודים מלאים בכולל". גורם נוסף ליציאה מהכוללים הוא חדירת תרבות הצריכה לציבור החרדי, השאיפה לחיים נוחים ומוצרי מותרות והצורך בהכנסה שתממן זאת.

גונן משרטט חמישה טיפוסים ב"חברת הלומדים והמתפרנסים" בלונדון:

* האברך המלא, שמקדיש את כל זמנו ללימוד תורה.

* האברך המתפרנס מעט, שמחלטר מחוץ לשעות הלימודים ובחופשות.

* האברך החלקי, שלומד חצי יום ועובד חצי יום.

* המפרנס הלומד, שהשתלב במעגל העבודה אבל מקפיד ללמוד מדי יום.

* המפרנס הלומד מעט, שלומד רק בשבתות וחגים ובאירועים חגיגיים.

מדובר למעשה בשלבים בחיי האברכים. המעבר בין השלבים השונים יוצר לדברי גונן מסלולים של מעבר מהישיבה לעבודה. האברך מתחיל למצוא עבודות מזדמנות, נהפך לאברך חלקי ואז יוצא לעבודה מלאה. גונן מדבר על "מכסת שנים" שהאברך קובע לעצמו בכולל. החסידים מסתפקים במכסה של שנה עד שלוש. הליטאים ויוצאי גרמניה לומדים שלוש עד חמש שנים. על פי סקרים שונים מגיע גונן למסקנה ששיעור הגברים המועסקים בחברה החרדית בבריטניה נע בין חצי לשני שלישים ושיעור הלומדים מגיע ל-20% בלבד. עם זאת, בלונדון טרם התפתחה מערכת של הכשרה מקצועית לחרדים, וזאת אחת הסיבות לכך שחרדים רבים מועסקים בתחומים שרמת ההכנסה בהם נמוכה.

"מה שראיתי שם", אומר גונן, "מתחיל לקרות פה". לדעתו יש סיכוי טוב שהקילוח הדק של חרדים שיוצאים היום לעבוד "ייהפך לנחשול". הוא מאמין שבסופו של דבר יהיו בישראל שתי חברות חרדיות, אליטה רבנית שאנשיה ילמדו שנים ארוכות בכולל וחברה של "בעלי בתים" שילמדו מכסת שנים ואז ייצאו לעבודה. הוא סבור שצריך לעשות הכל כדי לעודד את עוזבי הישיבות לרכוש השכלה אקדמית ולהקים לשם כך מערך מלגות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו