בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחת מלצר

רעות

תגובות

* משתתפים: אפי (50), שרי (42), סתוונית (21), חוף (18), צופית (13), צאלה (11).

* שמות הילדים: "כולם מהטבע, אך כל אחד מכיוון אחר. סתוונית - פרח, חוף - תצורת נוף, צופית - ציפור, צאלה - עץ" (אפי).

* הבית: 167 מ"ר צמוד קרקע, שהצחור והתכול קורנים בו מכל זווית ומשטח. המבנה הדו-קומתי עתיר החלטות עיצוביות.

* ההחלטות העיצוביות: כולן של שרי. בין היתר - רצפת קרמיקה לבנה, קירות בלבן ובתכלת ("אני צבעתי"), וילונות תחרה, ויטראז'ים בחלונות (מעשה ידיה) ו"תליונים מתוכשטים" משתלשלים על חוטים דקים (כנ"ל).

* חלוקה בסיסית: במפלס הכניסה סלון, פינת אוכל-מטבח וסטודיו (של שרי, שכולל תנור שריפת קרמיקה). בקומת הביניים חלל צפייה בטלוויזיה ושלושה חדרי שינה לילדים. בקומה השנייה - חדר שינה הורים (עם מיטה בוורוד וארונות בלבן) ופינת עבודה של אפי.

* פינת העבודה של אפי: ליד המחשב, ספרייה עתירת ביוגרפיות (מוסטפה טלאס, רודולף ג'וליאני), ספרי היסטוריה (בעיקר של ארץ ישראל) וכתבי עת. בסמוך, על כוננית, שני נגמ"שים סובייטיים ירקרקים לקישוט.

* חדרי הילדים: סתוונית מימין (עם עקבות של צה"ל - מדים, דרגות, תגים), חוף משמאל (עם מחשב, רמקולים זעירים ואקווריום) ובתווך - חדרן המשותף של צאלה וצופית, שבמרכזו, גב אל גב, שני שולחנות כתיבה עם שני מסכי מחשב דקים. יוצאים לגינה.

* הגינה: חלוקי נחל קטנים עגולים (במקום דשא) ואגרטלי חרס פורחים לצד שיחי לואיזה, אורגנו, מרווה, רוזמרין, קורנית, טימין, זעתר, בזיליקום, לבנדר, נענע, שמיר, עירית, כוסברה, שום, פלפל (חריף) ועשב לימון. ליד שפע הצומח מוצבים ספסלי אבן וכיסאות מתכת תכולים. את הכל, אומר אפי, הציבה, זרעה, נטעה, הישקתה, שרי. עוד הוא מדבר וזה בא.

* מה בא: מן המטבח בוקע מגש עמוס עוגות שוקולד, אישיות, עטופות נייר אפייה, עם לבה חומה מבעבעת, כמעין מגמה לוהטת ואחריו דוחק מגש עם עוגיות קטנות.

* עוגיות קטנות: כולן מקמח מלא וסוכר חום, בהן עוגיות לדר-מרציפן, עוגיות "מעמול" (עירקיות, מבצק סולת), עוגיות קוקוס חלב ועוגיות עם אגוזים מרוסקים. את הכל עשתה שרי, כולל את צלחת החרס המעוטרת בכבשים כחולות.

* נתונים נדל"ניים (הכרחיים): גרים 13 שנה ("עברנו מראשון"), שילמו בקנייה כ-170 אלף דולר ("היום זה שווה 450 אלף"), לקחו משכנתה - 60 אלף דולר ל-20 שנה, מחזירים 2,200 שקל בחודש.

* פרנסות ועיסוקים: אפי, סא"ל במילואים, עורך ומוציא לאור ספרי היסטוריה צבאית ומגזינים, יועץ תקשורת לחברות ציבוריות, עסוק 7 ימים בשבוע ("מ-7 בבוקר עד 10 בלילה בממוצע"), עובד מהבית וממשרדים שונים שבהם ממוקמות מערכות כתבי העת שהוא אחראי להוצאתם ("מערכות", "מכביתון" ועוד), מעסיק 10 אנשים בשכר ועוד עשרות פרילנסרים, נוסע ב"איסוזו טרופר" 2004.

* שרי: אמנית ויטראז' וקרמיקה, תכשיטאית זכוכית ופימו, גרפיקאית, מעצבת אופנה וקוסמטיקאית בעבר, מתעניינת בבישול, רפואה אלטרנטיווית, גינון והנבטה (של פקעות יקינטון, פרזיות ונרקיסים), עובדת מהבית, לפי תחושה, השראה, או הזמנה, נוסעת בפולקסוואגן פולו 97' (כחול). אחראית גם על ניקיון, כביסה, בישול ואפייה. מספיקה הכל.

* הניקיון: "אין לי עוזרת". שרי שוטפת פעם ביום "מוקדים מרכזיים", ואת שאר הבית פעם בשבוע ("יום חמישי") בסיוע המשפחה.

* סיוע המשפחה: כל אחד אחראי לחדר שלו.

* בישול: "רק אוכל בריא", שזה אורז מלא, קטניות, ירקות ומעט בשר ("מלאווח וג'חנון לא תראה אצלי").

* עיסוקי הילדים: סתוונית קצינה בקבע, משרתת בחיל-כללי במרכז, ישנה בבית, משתכרת 3,400 שקל בחודש ("לי זה מספיק"), לא חושבת להשתחרר בינתיים, יש לה חבר. חוף סיים תיכון ("מכבים-רעות"), ממתין לגיוסו (חי"ר או שריון"), מתחיל קורס פסיכומטרי. צופית תלמידת כיתה ח' בחטיבת הביניים "מור" ביישוב (7 דקות הליכה), צאלה תלמידת כיתה ה' בבית ספר "עמית" (2 דקות), עוסקת בהתעמלות קרקע, חברה ב"מכבי הצעיר", חולמת להיות כוכבת.

* ביוגרפיה: אפי יליד רחובות, בן לניצולי שואה יוצאי פולין. אביו המנוח היה מנהל חשבונות במכון וולקני ("כשלא ידעו מה זה אבוקדו אנחנו כבר אכלנו"). למד בפנימייה הצבאית ב"גימנסיה הרצליה" ("היום זה נראה פאתטי, אבל ב-68' הצבא היה בשיא תהילתו"), התגייס לצנחנים (גדוד 890), חלה בצהבת, עבר ל"קצין חינוך ראשי", היה "ראש מדור ידיעת הארץ" (בתחילת שנות ה-80), מילא תפקידים בחיל המודיעין וב"דובר צה"ל" והשתחרר ב-96'. בתפקידו האחרון היה מפקד "במחנה" ועורכו הראשי.

* היסטוריה שרי: ילידת שכונת קטמון, ירושלים, בת למשפחה ספרדית-עירקית, 4 דורות בעיר. אביה, יצחק צרפתי, חייט עילית, לשעבר בעל מתפרה ליד קולנוע "אדיסון", היה תופר חליפות לרבני לונדון ו"עשה שמנים לרזים עם תפרים בלתי נראים". למדה בסליקסברג (במגמת גרפיקה), שירתה כגרפיקאית ב"במחנה" ("עם עמנואל רוזן ויאיר לפיד") ובמלחמת לבנון, כשהתבקשה לסייע ל"מדור ידיעת הארץ", פגשה את אפי (המפקד).

* הפגישה: את לבו שבתה מיד גם בזכות המראה וגם בזכות הביצועים (אפי: "אצלה שני קווים ברפידוגרף התחברו כמו שצריך"). פעם, כשנשארה שבת ("בגלל לחץ העבודה") הזמין אותה לארוחה אצל בת דודתו ברחובות ולמרות שקצינה אחת הזהירה אותה מפניו ("הוא משתמש וזורק"), נעתרה לבקשתו ונסעה איתו בדי-200 - טנדר תקופתי ("הוא עשה עלי רושם חיובי"). כעבור שבוע, אחרי טיול ל"גדר הטובה", נהיו ממש חברים ושנה אחרי זה התחתנו.

* החתונה: "מכון וולקני" על הדשא. היא היתה בת 20, הוא בן 27. אבא שלה תפר לו את החליפה ("שכבר לא עולה עלי").

* קריירות: אחרי השחרור למדה שרי קוסמטיקה וחיש מהר נהייתה "בוחנת" מטעם משרד העבודה. אחר כך למדה עיצוב אופנה ב"אורט קריירה" (ביד אליהו), היתה תדמיתנית ומעצבת (בתחילת שנות ה-90), אך הפסיקה לעבוד "בלחץ הילדים". ב-94' למדה ויטראז' ושנה אחרי שהגיעה לרעות פתחה את הסטודיו שלה לזכוכית וקרמיקה.

* הבישול: זה מהבית. שרי: "אצל אמא שלי פותחים מכסי סירים ורואים אמנות". מספרת שאביה ואמה מכינים ביחד את האוכל והכל נראה יפה ואסתטי ("עם עלי הגפן שמסודרים שתי וערב"). על בסיס זה פיתחה את המטבח האישי שלה, שכולל בישול בסירים מיוחדים.

* סירים מיוחדים: GCC, איטלקיים, שמחירם בסביבות 1,000 שקל לסיר, עם מד חום על המכסה. לדבריה זהו פלא של ממש, שכן בסירים האלה מתבשלים הירקות במיץ של עצמם, ללא מים או שמן, בלי לאבד את הטעם, או את הוויטמינים, בחום של 70 מעלות. את התורה קיבלו אפי ושרי מד"ר מני רבינוביץ שגר במכבים ("הלכנו לשיעורים").

* יפאן: בתחרות בישול שאירגן המגזין "גורמה" (של "מעריב") זכתה שרי במקום הראשון וזכייתה גררה שבוע בטוקיו (עם אפי).

* התבשיל הזוכה: "הר-טישוק" - ראשי ארטישוק ממולאים בסויה, מוגשים עם אורז מלא, המבושל במיץ גזר ומנוקדים בזרעוני חמנייה קלויים (בסויה). הכלי הקרמי שעליו הגישה את התבשיל היה אף הוא פרי יצירתה.

* טלוויזיה: יש אחת בלבד בבית ושרי לא ממש מתעניינת. אפי רואה חדשות ערוץ 2, חוף - צופה בכל, צאלה וצופית - בעיקר ב"ויווה", לסתוונית אין זמן.

* מריבות ופיוסים: "עם שרי אי אפשר לריב" (אפי).

* גיל ההתבגרות: "אין אצלנו סגירת דלתות", אומר אפי, "כל ילד קיבל בתורו את הזפטה שלו, הלא פיסית, ומאז הכל הסתדר".

* הזפטה: "סוג של ?העמדה במקום' שמנטרלת את גסות הרחוב".

* חלומות: שרי - להתמקד באמנות בלבד, אפי - לגמור את הדוקטורט (בתולדות כוח המגן העברי), צאלה - להיות זמרת רקדנית ומתעמלת. שאר הילדים לא מגלים.

* האושר (מ-1 עד 10): אפי ושרי - 9, סתוונית, צופית וצאלה - 10, חוף - 7.

רעות: ישוב קהילתי בין ירושלים לתל אביב, היום חלק מהעיר מודיעין. מונה 1,600 משפחות, הוקם ב-91' על ידי צה"ל לקציניו.



משפחת מלצר בביתה ברעות. מימין: חוף, שרי, צאלה (על הרצפה) סתוונית, צופית ואפי


הגינה. חלוקים, פרחים ותבלינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו