בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עזרא נאווי: השרברב שיצא צדיק

עזרא נאווי שכר בית באחד מכפרי הפלשתינאים בדרום הר חברון, וטוען: "זו אמירה". אם למתנחלים מותר - למה אסור לו? אך הוא צפוי לעונש גם בגלל חצי תריסר תיקים אחרים

4תגובות

פחות מ-24 שעות לאחר שאחד ממתנחלי דרום הר חברון נהרג בשבוע שעבר מיריות מחבלים, יצא עזרא נאווי לברר מה שלום אנשיו, תושבי כפרים פלשתיניים, מקצתם שוכני מערות. נאווי, שרברב ירושלמי בן 53, נוסע אליהם פעמיים או שלוש בשבוע; הוא רואה עצמו חלק מהם. באחרונה שכר לעצמו בית בכפר תוואנה, לא הרחק מיאטה, ולנציגי השלטונות האומרים לו שזה מבנה בלתי חוקי הוא משיב שהמאחזים שהקימו המתנחלים באזור אינם חוקיים יותר: כל עוד אין הורסים את חוות מעון הסמוכה - אין להרוס גם את הבית שלו.

בעקבות רצח המתנחל הטיל הצבא "סגר" בשטחים. זו מלת קוד שמשמעותה העיקרית טרטור התושבים הפלשתינאים. במצב כזה כל חייל מלך; רוצה - הוא מתיר למכוניות לעבור, רוצה - הוא משלח אותן בחזרה, רוצה - הוא מורה לנוסעיהן לפרק את כל מה שיש עליהן. כך עשה סג"מ אושרי, ברנש מרובע-לסת ונחוש דיבור. הוא רצה שניסע לירושלים דרך באר שבע, במקום לחזור בדרך הרגילה שהגענו בה. כשעזרא נאווי אמר משהו על ההתנחלויות, אמר סג"מ אושרי שאין שם התנחלויות, רק ישובים. "התנחלויות" זה ביטוי פוליטי, הסביר, והוא, סג"מ אושרי, אינו עוסק בפוליטיקה, רק ממלא פקודות.

דיברנו יפה על לבו - ואז התרצה סג"מ אושרי והניח לנו לעבור. גם אחד הנהגים הפלשתינאים רצה להמשיך בדרך, אך סג"מ אושרי עשה "ששששששש", כמקובל לעשות כשפלשתינאי רוצה להגיד משהו והפלשתינאי השתתק, כמקובל. שגרת ההשפלה מעוגנת כאן במסורת בת 40 שנה כמעט, רוב התושבים וכל אנשי הצבא גדלו אל תוכה ואינם מכירים מציאות אחרת. בהמשך הדרך ראינו כמה חיילים שהעמידו קבוצה של אזרחים בשתי שורות, כמו במסדר, ל"בידוק ביטחוני" שיכול להימשך שעות.

למה אתה זקוק לבית בתוואנה, שאלתי את עזרא נאווי. הבית לא נחוץ לו למגורים; הוא מתגורר ועובד בירושלים. הבית הוא "אמירה", ונאווי, מפעילי ארגון תעאיוש, הוא מפגין בלתי נלאה ואיש צדיק העושה כמיטב יכולתו כדי לסייע לתושבי הכפר.

רוב הכפריים באזור עניים מאוד. יש בהם המתגוררים במערות - וחייהם אינם שונים בהרבה מהחיים בתקופת התנ"ך. אין מים זורמים במערה ולא חשמל. הכפריים אוכלים את מה שהם זורעים ונוטעים, ככל שאלוהים נותן להם גשם; יש להם גם עדרי צאן. נאווי אוהב אותם, את הפלאחים שבדרום הר חברון, והם אוהבים אותו; הוא הולך שבי אחרי הודו של הנוף: לעתים הוא עוצר את הטנדר שלו בצד הדרך כדי להתבונן בלהקת כלבים משוטטים בוואדי או לעקוב במבטו אחרי מעופם של ציפורי נוד בשמים. לפעמים הוא פוגש גם דורבנים.

בבית ששכר נאווי בכפר יש חדר אחד ובו מיטה וכמה ארגזים לאפסון חפצים. לפי שעה עוד לא הפקיד דמי שכירות, כי אם "שילם" בעבודות שיפוץ. בחדר סמוך הוא מאפסן שקי בגדים משומשים שאנשים תורמים לתושבי הכפר. בבית יש חשמל. נאווי הצליח להשיג תרומה לרכישת מחשב ואם ישיג מחשב שני אולי יארגן קורס לילדי הכפר. המבנה גם מיועד לשמש את מה שנאווי מכנה "הבינלאומיים", מתנדבים מחו"ל היושבים בין הפלשתינאים.

זה סיפור שלא רבים מכירים. ה"בינלאומיים", כמה עשרות במספר, שייכים לכל מיני ארגוני שלום באירופה ובאמריקה. הם באים לישראל כתיירים ומקיימים נוכחות קבועה בין הכפריים הפלשתינאים, כדי להגן עליהם מפני המתנחלים: נשארים כמה ימים או כמה חודשים - ומתחלפים באחרים. הם מאמינים שנוכחותם מורידה את רמת האלימות. יש להם מצלמות וטלפונים סלולריים וקשר עם כמה מאמצעי התקשורת.

אחדים מהם מלווים בכל בוקר שבעה או שמונה ילדים היוצאים מהכפר טובה אל בית הספר היסודי שהרשות הפלשתינית מחזיקה בתוואנה. הילדים פוחדים ללכת לבדם, כי מתנחלים מתנכלים להם. על כן הם הולכים רק עד לולי התרנגולות של המתנחלים ומשם ארבעה חיילים אמורים ללוות אותם בהמשך דרכם. בסיום הלימודים ארבעה חיילים באים ללוות אותם בחזרה, יום יום.

החיילים טובים, אמר לנו זאטוט אחד בכיתה א' ששאלנו על כך. אבל לפעמים החיילים מאחרים; ליתר ביטחון מתייצבים גם המתנדבים מחו"ל לליווי הילדים. אחד הזרים, ארתור גיש, איכר עטור זקן לבן ממדינת אוהיו שבארצות הברית, כבר כתב ספר על חוויותיו בין הפלשתינאים. הוא שייך לאחת הכנסיות האנבפטיסטיות, הדוגלות בין היתר בהפרדה מוחלטת בין הדת למדינה. גיש בא בעיקר בחורף, כשחוותו באוהיו מכוסה בשלג; אשתו מסייעת בינתיים לנצרכים בעיראק.

בסוף השבוע ישב גיש באחד משני חדרוני בטון שעזרא נאווי סייע לשפץ, ואתו שתי נשים, אחת מתכנתת מחשבים מארצות הברית, האחרת אחות מקנדה. הם שוהים שם חודשים אחדים, בתנאים סגפניים שאינם טובים בהרבה מאלה של אנשי המערות; אוכלים מה שיש, ישנים על מזרונים. נאווי סידר להם שירותים. מתקלחים - אם בכלל - מתחת לברז, המים קרים. אחת לשלושה חודשים עליהם לצאת מהארץ ובשובם הם מקבלים אשרות תייר חדשות.

בפתחה של אחת ממערות גאוויס ישבה לה אנה, ילידת ספרד; שלושה ימים היתה שם ושתקה, כי רק בעזרת סימני ידיים היא יודעת לתקשר עם משפחתו של איברהים אחמד אבו ראווחה, המתגורר במערה שלו מיום שנולד, לפני 80 שנה. הוא שמח שהיא באה להגן על משפחתו, אך גם ביקש מנאווי להתקין דלת למערה, להגן עליו מפני מתנחל אחד שגם הוא חמד לו פתאום את הווי התנ"ך ופלש לשטחו. בינתיים הסתלק, אבל מתנחלים מוסיפים להתנכל לכפריים: ראינו כמה עצי זית שנכרתו בזדון, ככל הנראה באחרונה.

לפני חודשים אחדים פיזר מישהו רעל, וכמה כבשים מתו; נאווי הניח בפתחה של ההתנחלות הקרובה גוויית צבי שמת גם הוא. בכמה מההתנחלויות ניכרת תנופת בנייה; החדשות הטובות הן שרובן עדיין קטנות יותר משהיו ההתנחלויות ברצועת עזה; יותר מ-24 שעות לא יידרשו כדי לפנותן, אם רק יהיה מי שיחליט על כך.

הכל מכירים את עזרא נאווי וכשהוא טוען במחסומים שהוא נמצא בדרכו לבקר את חמותו בהתנחלות סוסיא - הם נותנים לו לעבור אף על פי שהם יודעים שאין לו חמות בסוסיא ולא בשום מקום אחר. גם המשטרה מכירה אותו. בימים האחרונים אחד מקציני המודיעין שלה מצלצל ומזהיר את נאווי שמתנחלים זוממים לפגוע בו; נאווי מתייחס ברצינות לאזהרות, אך דורש מהמשטרה לתפוס את המנוולים.

בבתי המשפט תלויים נגדו כמה וכמה תיקים, הוא עצמו אינו יודע כמה. אולי שבעה. פעם נכנס לשטח איי שישראלים אינם מורשים להיכנס אליו, כדי להביא בגדים לתושבים; פעם נעצר בהפגנה נגד "גדר הביטחון". פעם נתפס כשהוא מסיע במכוניתו פלשתינאי שהיה בישראל ללא היתר, אך הוא יצא בעונש קל בלבד, כי בעת שנתפס הסיע את הפלשתינאי בכיוון השטחים, לא אל תוך ישראל. מתנחל אחד הגיש נגדו תלונה בטענה שנאווי הפריע לו לצלמו בעת שסייע לפלשתינאים. זו היתה אחת הסצנות הדרמטיות בסדרת הטלוויזיה על השטחים שעשה חיים יבין.

נאווי הועמד לדין ולרגעים התפתח בבית המשפט דיון הלכתי. עו"ד לאה צמל שאלה את המתלונן כיצד זה ניסה לצלם את נאווי, שהרי היה זה בשבת. המתנחל הסביר: יש הלכה המתירה חילול שבת כדי לבלום גוי שגונב קש ותבן ובמקרה זה על אחת כמה וכמה, שהרי הגויים הפלשתינאים גנבו חיטה וגרעינים משטח השייך למתנחלים. הוא הציג פסק הלכה להוכחת דבריו, חתום בידי רב. פסק ההלכה הוצא יום קודם לתקרית; הרב הוא אביו של המתנחל. בית משפט שלום הרשיע את נאווי וגזר עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 500 שקל. צמל ערערה בבית המשפט המחוזי; התברר שהשטח שעיבדו הפלשתינאים אינו שייך למתנחלים. נאווי זוכה והקנס הוחזר לו.

הנה איש אחד בדרמה חסרת סיכוי שגיבוריה איכרים מוסלמים ומתנחלים יהודים ומבקשי טוב נוצרים ועזרא נאווי, אינסטלטור ישראלי שהוריו באו מעיראק והוא גובה מחירים מופקעים תמורת תיקון הברזים בחדרי האמבטיה של לקוחותיו, רבים מהם דיירים בשכונות יוקרה ירושלמית, פעילים ידועי-שם בחוגי השמאל הליברלי. לפני שבועות אחדים ישבו כמה מהם בביתו של אחד מעשירי העיר ואספו למענו קרוב ל-20 אלף שקל. בשבת הניח נאווי על שולחנו של מנהל בית הספר בתוואנה 1,500 שקלים, סיוע למשפחה שגורלה התאכזר אליה במיוחד, וכשהמנהל הביט בו בהשתאות - נבוך נאווי והסמיק ושיקר שזאת תרומה ממני.

ראש ממשלה חלש

מעשה שסיפר זאב שיף בהרצאה שנשא בשבוע שעבר בירושלים ומעולם לא פרסם אותו בעיתון: בעקבות מלחמת ששת הימים נקט "הארץ" קו ביקורתי כלפי ראש הממשלה, לוי אשכול, המשך לעמדה שנקט כלפיו גם לפני המלחמה. שיף כתב כמה מאמרים נגד מדיניותו של אשכול ואז קיבל הזמנה לשיחה פרטית, "אוף רקורד", עם האלוף אריאל שרון, שהיה אז ראש מה"ד.

"רציתי לבקש ממך שתפסיק לתקוף את אשכול", אמר שרון: "אתה עלול להביא להפלתו". שיף השתומם: "ממתי אתה תומך באשכול?" שאל. "אתה לא מבין", השיב שרון, "אני צריך ראש ממשלה חלש. אם תפילו את אשכול - ראש הממשלה הבא עלול להיות יותר מדי חזק".

שרון עסק אז בהעברת מחנות ההדרכה של צה"ל לגדה; מחלתו של אשכול היתה בין הגורמים שאפשרו גם את הקמת ההתנחלויות הראשונות. הנה סיבה טובה מדוע יש לפרסם ברבים את מצב בריאותו של ראש הממשלה.

הנשיא השלישי

משרד ראש הממשלה פרסם השבוע מודעה המבטיחה פרס בסך 30 אלף שקל עבור הנצחת זיכרו של שניאור זלמן (רובשוב) שז"ר, הנשיא השלישי ומשורר. עיון באתר האינטרנט של הממשלה www.gov.il אינו מגלה הסבר מדוע כדאי להוציא כל כך הרבה כסף על הנצחתו של שז"ר, אך מורה מי לא ראוי לפרס: הממשלה עצמה. כי הקישורית הממשלתית המפנה את הגולשים אל הביוגרפיה של הנשיא השלישי מזהה אותו בשם "זלמן שניאור". זלמן שניאור היה משורר אחר. כן, זה מבלבל נורא.*



עזרא נאווי מסייע לפלאחים של דרום הר חברון בקציר (יוני 2005). קיבל אזהרה מהמשטרה שמתנחלים זוממים לפגוע בו


לוי אשכול. קשר בין המחלה להתנחלויות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו