בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם א.ב. יהושע מוכר למה לא ג. יפית?

סערה בברנז'ה: ג. יפית, פרסומאית ממליצה, מתחתנת שוב. איילה צורף מנצלת את ההזדמנות לחשבון נפש ולבירור יסודי: מי מאמין להמלצות שלה וכמה כסף היא עושה מזה

תגובות

לפני שנה עברה יפית גרינברג, המוכרת יותר כג. יפית, אירוע אישי טראומטי. לנגד עיניה היא ראתה את בן זוגה זה 23 שנה, נמחץ על ידי משאית נוסעת, בכביש צדדי וחשוך בשעת לילה מאוחרת. בעודה מחזיקה את ידו, כשהוא מפרפר בין חיים ומוות, היא נדרה נדר להתחתן איתו, אם ישרוד את התאונה הקשה.

ביום ראשון הקרוב תתחתן גרינברג עם ד"ר בנימין ארד, הרופא הצמוד שלה זה יותר משני עשורים. "נדרתי נדר לאלוהים, ונדרים חייבים לקיים", היא אומרת. "חוץ מזה, אמא שלי לוחצת עלי שנתחתן", היא אומרת בחיוך.

גרינברג, בת "50 פלוס אבל מרגישה בת 25", נולדה בבני ברק, למשפחה מסורתית. "הייתי חניכה של בני עקיבא, בימים שהתנועה עוד היתה מקום של כיף משולב עם ערכים. מאז, כל הממסד הדתי - בישראל וגם בעולם - עבר הקצנה דתית. כיום הנוער בבני עקיבא הרבה יותר דתי ממה שאנחנו היינו בצעירותי".

גרינברג אינה מגדירה עצמה גם היום כחילונית, ואין כמו חתונה כדי לחזק את הקשרים עם המקורות: "החתונה תהיה יהודית-דתית. אני הולכת לייצר טרנד חופות חדש. כיום, במרבית החתונות, טקס החופה הוא משהו קצר. אצלנו החופה תהיה מרכז האירוע. זה יהיה ממש טקס".

לדבריה, לחתונה הוזמנו רק חבריהם של בני הזוג. "יש לי הרבה לקוחות שנהפכו להיות חברים שלי עם השנים. אבל לא כל הלקוחות שלי יהיו שם. רק לקוחות שהם גם חברים אישיים".

באמצע הראיון שנערך במשרדה מקבלת גרינברג טלפון מהמפיקה של התוכנית "גיא פינס", שמבקשת לתאם עמה צילומים עם שמלת הכלה. גרינברג דוחה את ההצעה בנימוס. "הם מאוד נחמדים, החבר'ה מגיא פינס", היא אומרת, "אבל אני לא רוצה מצלמות. החתונה שלי היא אירוע פרטי". את החופה יערוך הרב יעקב איפרגן, "הרנטגן". גרינברג נמנית עם המאמינים בכוחותיו של הרב: "הוא אחד האנשים שאני הכי מעריכה בתחום הדת. הוא מייצג בעיני את החלקים היפים ביהדות". יחד עם גרינברג, מגיעים לחצרו של הרב לא מעט בכירים מעולם העסקים. הם מתייעצים עמו לפני חתימה על עסקה ומקבלים את ברכתו למהלך גדול שהם מתכננים. המאמין הבכיר ביותר של איפרגן הוא נוחי דנקנר, יו"ר אי.די.בי ובעל השליטה בחברות רבות במשק, בהן סלקום, שופרסל, קלאבמרקט, נטוויז'ן, ישראייר, ברק, נייר חדרה, חוגלה-קימברלי ועוד. איפרגן חיתן באחרונה גם את נוני מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות". הרנטגן מחובר גם למשפחת לוצאטו, לנשיא המדינה משה קצב ולפוליטיקאי בדימוס רוני מילוא.

בצעירותה למדה חינוך מיוחד וגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן. "לא עשיתי צבא. באותם ימים אף אחת מהבנות בבני עקיבא לא עשתה צבא". לכן היא החלה את לימודיה האקדמיים מוקדם יחסית. "ראיתי מודעת דרושים במחלקת המודעות בירחון 'להיטון'. קיבלתי את המשרה, ומשם התחלתי לפרוח דווקא בתחום הקריאייטיב. מאוד נהניתי מהעבודה על מודעות פרסומת. שם התחיל הקשר שלי עם ענף הפרסום".

אם לא היית עוסקת בפרסום, מה היית עושה היום?

אם לא הייתי מוצאת את דרכי באותם ימים לענף הפרסום, זה היה קורה מאוחר יותר. אני מאמינה גדולה במיסטיקה, בגורל. הייעוד שלי הוא להיות פרסומאית. אני אספר לך סיפור: לפני 15 שנה הלכתי למגדת עתידות. לא הייתי אז ג. יפית המפורסמת. היא אמרה לי שאני הולכת לעשות דברים מעניינים בטלוויזיה. אז לא היתה טלוויזיה מסחרית. לא הבנתי על מה היא מדברת. והנה, את רואה, היא צדקה.

איך נולד השם ג. יפית?

גרינברג הוא שם נישואי הקודמים. לא החלפתי אותו לאחר שהתגרשנו. עד שעלה ערוץ 2 לאוויר, עשיתי רק כתבות תדמית בעיתונים. לא היתה שם תמונה שלי, וגם לא השם שלי. בשביל להופיע בטלוויזיה בכתבות תדמית, הייתי צריכה לאמץ לעצמי שם. מצד אחד לא רציתי להמציא שם. מצד שני, לא רציתי להשתמש בשם יפית גרינברג. לא ידעתי אם ההרפתקאה בטלוויזיה תצליח, אז העדפתי למצוא לעצמי שם חצי חושפני - ג. יפית. את ה-ג' שמתי לפני השם הפרטי כמו העיתונאי ג. עיטור, שהיה עיתונאי בכיר ב"להיטון". חשבתי לעצמי גם שהשם א.ב. יהושע נשמע נחמד מאוד, אז גם ג. יפית יכול להצליח.

אנשים הרי יודעים שאת מקבלת כסף כדי להמליץ על מוצר זה או אחר. האם הם בכל זאת מאמינים לך?

ג. יפית היא לא סתם דוגמנית שעולה על המסך וממליצה על מוצר. אצלי, כל מלה שאני אומרת, זה אני יצרתי. אני עורכת באופן אישי את קבוצות המיקוד ואת המחקר לפני שאני כותבת את התסריט לקמפיין. אני יושבת אישית עם צרכנים, כדי להבין את הדרך שבה הם תופשים את המוצר. אני מביאה איתי ערך מוסף לפרסומת. מבחינת הצרכנים, אני השכנה שבודקת עבורם את המוצר, וממליצה להם על המוצרים שאני חושבת שהם טובים, לאחר שניסיתי אותם.

זה לא מדויק. את ממליצה על מוצרים של חברות ששילמו לך כסף. זה כמו להגיד שמשרד פרסום ממליץ רק על המוצרים שנראים לו טובים.

זה ממש לא נכון. אני לא אמליץ על מוצר שלא בדקתי אישית. אני לא משרד הבריאות וגם לא מכון התקנים. אבל יש תקן כזה שנקרא ג. יפית. הצרכנים יודעים שבאמת בדקתי את המוצר לפני שהמלצתי.

איזה סוג של בדיקות את עושה?

במוצרי מזון, למשל, אני בודקת אחד אחד את כל האישורים של משרד הבריאות. במוצרים אחרים, אני בודקת מול מכון התקנים שיש למוצר אישור והוא תקין. למשל, לפני שפירסמתי את אקטימל, קראתי מחקרים של דנונה בעולם על המוצר. כדי שלא אגיד סתם לצופים שזה עובד. אני רוצה לעשות משהו לא פופולרי בקרב הפרסומאים: לפרגן לרשות השנייה. הם אלה שעוזרים לי בעבודתי. הם דורשים את כל האישורים וההוכחות לפני שמעלים לאוויר פרסומת שאומרת שהמוצר הזה הוא הכי טוב.

קרה שסירבת לפרסם מוצר בגלל שלא היית מרוצה מאיכותו?

אם אין למוצר או לחברה את האישורים המתאימים, או את ההוכחות הראויות, לא אמליץ על המוצר. אני לא אקח כל לקוח או כל מוצר. רק אם השתכנעתי שהמוצר הוא טוב, אמליץ עליו. אנשים הרי לא טיפשים, אזרחי ישראל הם צרכנים נבונים. אם אמליץ להם על מוצרים לא טובים, לא אחזיק מעמד בשוק הזה.

שניים מהלקוחות הגדולים שלך הם שטראוס-עלית וסנו, אבל גם תנובה היא לקוחה לא קטנה שלך. איך את בוחרת למשל על איזה יוגורט להמליץ?

אני עובדת עם שתי החברות. היום אני ממליצה על מוצר של שטראוס, מחר על מוצר של תנובה. אבל אף פעם לא באותה קטגוריה. לא יקרה מצב שאני אמליץ על דנונה של שטראוס, וחודש לאחר מכן על יופלה של תנובה. זה לא אתי כלפי הלקוחות שלי. אם את שואלת למה אני מצליחה? זה בגלל כמה דברים. ראשית, הלויאליות שלי ללקוחות שלי. הם יודעים שלמרות שאני עובדת עם חלק גדול מהמפרסמים במשק, גם עם מתחרים, אני שומרת על הסודות שלהם. אבל עוד סיבה להצלחה היא שאלוהים שומר עלי מלמעלה. הוא דאג שאני לא אפרסם את רמדיה לפני האסון. הוא כיוון לי את הדרך לפרסם דווקא את סימילאק. אני מאוד מאמינה בסימילאק, הבן שלי גדל על המוצרים שלהם. את יודעת מה היה קורה אם הייתי ממליצה על רמדיה? אני הרי לא משרד הבריאות. אני יכולה רק לבדוק את האישורים שלהם ואז להמליץ, והיו להם את כל האישורים הדרושים. למזלי, לא פירסמתי אותם.

בעיתונות המודפסת מפרסמת ג. יפית כתבות תדמית על כפולת עמודים, בעיקר במוספי סוף השבוע. שם יש לה מתחרה בולט, יחיאל (חיליק) שיאון, הידוע יותר בשם "גד בירון". בטלוויזיה, לעומת זאת, גרינברג היא ממלכת פרסום של אשה אחת.

כיצד לא קמו לך מתחרים בעשור שבו השתלטת על הפרסום הצרכני בטלוויזיה המסחרית?

למה את חושבת שלא קמו? קמו ולא שרדו. לעשות כתבה שיווקית-פרסומית לטלוויזיה זה מקצוע. צריך לדעת לעשות את זה. גם שיאון ניסו להיכנס לטלוויזיה. כשעלה ערוץ 2, הם ניסו לעשות כתבות תדמית בטלוויזיה, אבל ירדו מזה. בתחילת הדרך עבדתי רק עם קשת. היה לי סיכום עם קשת שאני קונה הפסקת פרסומות שלמה, ומשדרת שם כמה כתבות תדמית צרכניות. רשת עבדו עם חיליק, וזה לא הצליח. זה לא בגלל ששיאון עשה עבודה לא טובה. זה בגלל שג. יפית זה קונצפט שקשה לשכפל. זה כרוך בהבנת צרכי המפרסם, הבנת הצרכן, הבנת אמצעי המדיה - עיתון או טלוויזיה - ולא כולם יודעים להעביר מסרים שיווקיים-צרכניים באמצעות הטלוויזיה.

בעיתונות לעומת זאת, הוא מתחרה רציני שלנו. יש לנו הרבה שמנסים להתחרות בכתבות התדמית שלנו בעיתונים. חלק עושים את זה בצורה לא מכובדת, אבל חיליק שיאון עובד טוב מאוד. הוא מקצועי. זה טוב לנו שיש קולגה ברמה מקצועית ומכובדת, להבדיל מכל מיני קיקיונים שעושים עבודה בעייתית.

בחודשיים האחרונים ניהלה גרינברג לא פחות מאשר שבעה קמפיינים שונים בטלוויזיה: מעדן דני שטראוס, סנו jet, טיפות להפחתת חום של כ.צ.ט, מזון לכלבים ד"ר פט, בנק אגוד, "מעריב", משחקי הילדים אילנית - וזה בטלוויזיה לבדה.

את לא חוששת שעודף המלצות של ג. יפית יפגע ברמת ההשפעה של התשדירים שלך על הצרכנים?

אם הייתי רוצה, הייתי יכולה לפרסם גם 30 מוצרים בחודש. אני מקבלת המון פניות ממפרסמים שרוצים שאמליץ על המוצרים שלהם. אבל קיבלתי החלטה - אני מפרסמת רק חמישה מוצרים בחודש, כדי שזה יישאר אפקטיווי. אני לא רוצה להתפשר. הכלל הזה של חמישה מוצרים בחודש, מאפשר לי לבחור רק את אלה שאני רוצה לעבוד איתם. אין לי מחלקת מכירות שמגייסת לקוחות. כל ההצעות זורמות אלי.

מה השיקולים שמכריעים במי תבחרי? רק גובה הסכום שמוכנים לשלם לך על ההמלצה?

אם יהיו שתי חברות נעליים שיהיו מעוניינות שאפרסם אותן, והן מוכרות אותן נעליים בדיוק - אני אמליץ על החברה שבה עובדים אנשים נחמדים יותר.

איך את יודעת שהפרסומות שלך עובדות?

קחי למשל את "מעריב". הפרסומת עלתה ביום חמישי בערב בטלוויזיה. ביום שישי בבוקר קפצו המכירות של העיתון באחוזים ניכרים, בהשוואה לימי השישי שקדמו לו. תראי, המפרסמים לא טיפשים. הם יודעים שההמלצות שלי עובדות, לכן הם עובדים איתי כל כך הרבה שנים. סנו עובדים איתי כבר 30 שנה, שטראוס כבר 28 שנה. הקמפיין האחרון שעשיתי של מעדן דני, הוא סגירת מעגל מבחינתי. גם לפני 20 שנה עשיתי קמפיין לדני. גם חברות כמו תנובה ואסם עובדות איתי שנים רבות. האנשים התחלפו, המנכ"לים התחלפו, אפילו משרדי הפרסום התחלפו, אבל איתי הם ממשיכים לעבוד.

יש לך תוכניות להתפרס גם לאינטרנט?

חבר קרוב התקשר אלי לא מזמן ואמר לי, בצחוק כמובן, נמאס לי ממך! אני רואה אותך בכל מקום - בטלוויזיה, בעיתונים, אני באוטו ושומע ברדיו שג.יפית ממליצה. אז מה? עכשיו אני אקפוץ לו גם מהאינטרנט?

גם לאחר המגבלות שהטלת על עצמך, עדיין אנשים מקבלים "מנת יתר" מג. יפית?

אני מקפידה על מינונים בכל מדיה. גם ברדיו למשל, אני אמליץ רק על מוצר אחד בכל חודש. אבל אני לא מוותרת על האינטרנט. עד לפני שנה, הרשת בכלל לא היתה מדיה חשובה. כיום זה כבר אחרת לגמרי. חלק גדול מקהל המטרה של הצעירים נמצא רק שם. קמפיין של מזון לבעלי חיים (קמפיין שבו כיכב גם הכלב של גרינברג, צ'ומפי) נעשה באינטרנט. אבל אין לי הרבה קמפיינים ברשת. אני עדיין לא למדתי למקסם את התכנים שלי באינטרנט, כמו שאני יודעת לעשות בטלוויזיה או בעיתונות. הקצב שבו דברים קורים ברשת הוא מאוד גבוה.

אולי את לא שם פשוט בגלל שהצרכנים באינטרנט מתוחכמים יותר?

מי שנמצא באינטרנט זה הקהל הרחב. הם נמצאים גם בערוץ 2. אם ההמלצות שלי עובדות בערוץ 2, אין סיבה שהן לא יעבדו באינטרנט.

איזה תגובות את מקבלת ברחוב?

כולם אומרים לי שאני יותר יפה במציאות מאשר בטלוויזיה. אנשים אוהבים להתחבר אלי. הם מחבקים אותי ומנשקים אותי. תביני, אני נמצאת אצלם בסלון כל ערב. אני נכנסת להם גם לחדר השינה, ומחייכת אליהם מהמסך. אז הם אוהבים אותי.

החום והאהבה הישראליים יכולים להיות דביקים.

זו עסקת החבילה שלי עם הצרכנים. זה לא משנה אם אני אוהבת את החיבוקים והנישוקים, כי אני רוצה שהם יקשיבו לי כשאני פונה אליהם ממסך הטלוויזיה. בתמורה אני מקשיבה להם ברחוב. ואני לא מדברת על צלמי הפפאראצי, שזה כבר נהיה בלתי נסבל. בכל עיתון בישראל כבר פורסמה תמונה שלי עושה ג'וגינג. אני אוהבת לרוץ והעיתונים חושבים שזה מי יודע מה תמונה מעניינת לשים אותי בדיוק כשאני עושה ג'וגינג.

מה קורה כשאת מגיעה לעשות קניות בסופרמרקט?

קשה לי ללכת בקניונים. אנשים נועצים בי עיניים. בסופרמרקט מסתכלים כל הזמן על הדברים שאני מכניסה לעגלה. מעניין אותם לדעת מה בחרתי לקנות. יום אחד הלכתי לקניות. עמד לידי בחור שקנה שקדי מרק באריזה הגדולה יותר. אני שמתי בעגלה אותם שקדי מרק כמו שהוא קנה, אבל באריזה קטנה יותר, כי אנחנו לא אוכלים בבית הרבה שקדי מרק. 'מה, החבילה שלקחתי היא לא טובה'? הוא שאל אותי, ומיד החזיר את שלו, ולקח חבילה כמו שלי. לכי תסבירי לו שאני פשוט לא צריכה הרבה שקדי מרק בבית, וזה שלא לקחתי חבילה גדולה, לא אומר כלום.

מאז חתונתו של בנה, אייל, עם הדוגמנית מאיה ישעיהו, החלה ישיעהו-גרינברג להופיע יחד עם יפית בלא מעט תשדירים. "ברגע שהבן שלי התחתן איתה, היא נהפכה להיות כמו הבת שלי", היא אומרת. במקום לככב יחד עם אמו בתשדירים, בחר גרינברג הצעיר, בן 31, לנהל את אחת מחברות הבת בקבוצה של אמו - חברת ג. קיד, העוסקת בשיווק לילדים ונוער. "הלוואי ואייל היה רוצה להופיע איתי בטלוויזיה. הייתי ממש שמחה, אבל הוא לא רוצה", היא אומרת.

כמה שווה האימפריה של ג. יפית?

יפית גרינברג היא כיום אימפריה צרכנית של אשה אחת. היא מעסיקה כ-50 עובדים בקבוצת חברות שבבעלותה. לפני כמה שנים רכשו כמה אנשי עסקים - דן טהורי, יואב לירן ודני קלמנסון (באמצעות חברת סמפל) ועופרה מיתר - בעלות בקבוצת ג. יפית. שווייה של החברה עומד בסימן שאלה. בימים שבהם נרכשו 25% מהבעלות על החברה, הגיע שווייה לכ-20 מיליון דולר. כך לפחות דיווחו באותם ימים עיתוני הכלכלה.

כיום לעומת זאת, מסתכם שווי החברה של גרינברג במספר נמוך בהרבה. הסיבה - בימים של תחילת ערוץ 2, היתה גרינברג בשיא פריחתה. היא היתה קונה הפסקות פרסומות שלמות, ומכניסה בהם מספר גדול של תשדירי פרסומת. מאז, עם עליית כוחם של משרדי הפרסום, נחלשה גרינברג. פרסומאי בכיר מעריך את שוויה כיום ב-9 מיליון דולר. באחרונה מכרה גרינברג שליש מאתר האינטרנט שלה לפי שווי של 2 מיליון דולר. את הירידה בשוויה של הקבוצה כולה מסביר הפרסומאי במצב שוק ההון: "באותם ימים שוק ההון רתח. נעשו עסקות מאוד גדולות, חלקן לפי שווי מוגזם. מאז, גם העסקות בשוק נהפכו לסבירות יותר, וגם כוחה ומעמדה של גרינברג קיבל פרופורציות אחרות. אני מעריך את היקף הפעילות שלה כיום כמו זה של משרד פרסום בינוני", הוא אומר. פרסומאים נוספים נקבו במספרים דומים כאשר התבקשו להעריך את שווי קבוצתה של גרינברג.

החברות העושות שימוש בשירותיה של גרינברג כדי לפרסם את מוצריהן, משלמות לה כ-35-30 אלף דולר. לעתים, גרינברג גם רוכשת עבורם את שטחי הפרסום בעיתונות, או את זמן האוויר לפרסום בטלוויזיה, ואז - נוסף על הסכום שהיא מקבלת עבור השתתפותה בקמפיין - היא מרוויחה גם מפעילות רכש מדיה.גרינברג אינה משמשת משרד הפרסום העיקרי של לקוחותיה. מרביתם שוכרים את שירותיה לטובת קמפיינים ממוקדים, נקודתיים. במקרה של שטראוס-עלית זוכה גרינברג לנתח קטן מאוד מתקציב הפרסום האדיר של הקבוצה - שמסתכם בכ-100 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת במקרה של כ.צ.ט, עיקר ההשקעות בפרסום של החברה אכן עוברות דרך ג. יפית. כעת רוצה גרינברג להפוך גם לבעלים של ערוץ הטלוויזיה: "אני מאמינה שיש הזדמנות טובה עכשיו וזה יקרה בקרוב", היא אומרת.

"יש קהל גדול שקשוב למסריה יותר מאשר לפרסומות התדמית הפלצניות"

שטראוס-עלית היא אחת מהלקוחות הוותיקים של גרינברג. שלי שליט שובל, סמנכ"לית השיווק של החברה, אומרת: "היא עובדת מצוין על קמפיינים בטווח הקצר. היא מסייעת יותר במכירות ופחות בבניית תדמית של מותגים. היא גם שומרת על מינונים נכונים של נוכחות על המסך, ולא מציפה את הטלוויזיה בנוכחות שלה".

מתי אתם מעדיפים לעשות שימוש בג. יפית על פני שימוש באחד ממשרדי הפרסום שלכם?

כשאנחנו רוצים שמישהו שנתפש אמין, יעיד על המוצרים שלנו. זה יותר טוב מאשר מצב שבו אנחנו מעידים על עצמנו. היא מדברת אל הצרכנים בצורה שאינה מאיימת עליהם, בגובה העיניים. גם כתבות התדמית בעיתונות שלה ושל שיאון (גד בירון) מוכיחות את עצמן. הצרכנים נותנים אמון בחומר שכתוב שם, למרות שהם יודעים שזאת כתבת תדמית.

לא מפריע לך שנוצר מצב שבו היא עובדת במקביל גם אתכם וגם עם תנובה?

גם כשהיא בוחרת לעבוד עם תנובה, אין לנו בעיה. היא מכירה היטב את היתרונות והחסרונות שלה, וממנפת את היתרונות שלה בצורה יעילה.

גם חגית אדלר, סמנכ"לית שיווק של תשלובת החלב של תנובה, היא לקוחה של גרינברג. "אנחנו בוחרים בה כדי לקדם מוצרים ספציפיים, שיש להם תועלות רציונליות ברורות. אנחנו בהחלט שבעי רצון מהתוצאות של העבודה עמה. דמותה משדרת אמינות, והקהל הבוגר שרלוונטי לקטגוריות שאותן אנו מקדמים בעזרתה, קשוב למסריה", אומרת אדלר.

לדברי פרסומאי בכיר, "ג. יפית מדברת אל הצרכנים בשפת הרחוב. היא פונה לצרכנים שלא מתחברים לפרסום היצירתי של משרדי הפרסום. ייתכן שפרסומות של חברות ענק הן פלצניות מדי בשביל חלק מהאוכלוסייה, המתחברים אליה יותר טוב".

"היא עושה עבודה טובה מאוד בפורמטים שבהם היא פועלת", אומר יחיאל שיאון, בעלי החברה "שיאון אינפו", ממציא השם גד בירון. שיאון הוא המתחרה העיקרי, כמעט היחיד של גרינברג. "ניסינו לייצר מותג פרסום-צרכני בטלוויזיה, וזה לא הצליח. כרגע אני מעדיף להתמקד בכלים שנכון יותר להעביר באמצעותם אינפורמציה לצרכנים, כמו למשל, העיתונות והאינטרנט. הטלוויזיה היא כלי טוב יותר לבניית תדמית, הדפוס והאינטרנט נוחים יותר להעברת מידע".

לדברי שיאון, "הפרסומות התדמיתיותכבר לא מספקות כדי לתת לצרכן סיבה טובה לרכוש את המוצר. סיבה כזאת - רק כתבות תדמית בעיתונות או באינטרנט יכולות לספק לו".



יפית גרינברג. "כולם אומרים לי שאני יותר יפה במציאות מאשר בטלוויזיה"


גרינברג בפרסומת עם כלתה, הדוגמנית מאיה ישעיהו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו