בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק ארבע ישיבות מאפשרות לימודי תורה בשילוב תעודת בגרות

תגובות

ישיבת "היישוב החדש" הוותיקה בתל אביב היתה במשך שנים רבות המוסד החרדי היחיד שבו למדו לתעודת בגרות חרף הטאבו החרדי על לימודים כלליים. כיום יש ארבע ישיבות תיכוניות נוספות הפועלות בציבור החרדי: "מערבא" ביישוב מתיתיהו, "נהרדעא" ביד בנימין ו"נהורא" במבוא חורון. שתי האחרונות מושכות אליהן גם תלמידים מהזרם החרדי-לאומי. לפני כשנה נעשה ניסיון להקים ישיבה תיכונית חרדית חמישית ברמת בית שמש. אולם, בסופו של דבר הישיבה לא הוקמה לאחר שיוזמי הרעיון נתקלו בהתנגדות עזה של הזרם החרדי המרכזי.

הרב ברוך חייט, ראש ישיבת מערבא, אומר כי כמעט כל תלמידיו הם ישראלים חרדים וכי התחרות על מקום פנוי בישיבה גוברת משנה לשנה. "המקום שלנו בנוי לתת לתלמיד כלים להתמודד גם עם עולם התורה וגם עם העולם המודרני", סיפר, "כל התלמידים ממשיכים כמה שנים בישיבות גבוהות ובכוללים אחרי שהם יוצאים מפה, אבל פשוט יש להם מפתח לעשות מה שהם רוצים - זה יכול להיות רב או רופא או כל מקצוע אחר. הם גומרים בגרות ברמה גבוהה, יש כאן 99% של זכאים לבגרות, והם מוכשרים בתלמוד לא פחות מתלמידי הישיבות המובילות".

עדיין, מדובר בטיפה בים. חוקר החברה החרדית, הפרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר אילן, צופה זה שנים את התפוררות "חברת הלומדים", בין השאר בשל המצוקה הכלכלית שתיאלץ רבים לצאת לעבוד ולרכוש מקצוע. גם הוא לא רואה סימני מהפכה. לדבריו, "מהפכה פירושה עבודה מקצועית, והיום כל עבודה מקצועית עם שכר גבוה היא תלויית השכלה. סף הכניסה נעשה גבוה יותר ויותר, וזה שער הכניסה לעולם העבודה. הבעיה היא שאנגלית ומתמטיקה הם תנאים בסיסיים שהרבנים לא מוכנים לאפשר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו