טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיקרונזיה היא מעצמה לידן

בדלנים רבים בעולם מנסים לחקות את המודל של מונקו ומקימים מיקרו-מדינות משלהם. הם לא מהססים לפרוש מהמדינה-האם, להתמקם במגדל ימי נטוש או לכסות שוניות אלמוגים בחול. חלקם שורדים, בינתיים

תגובות

מונקו היא מדינה שגורמת לאיסלנד להיראות ענקית: הנסיכות הזערורית ו-32 אלף תושביה היו יכולים להתמקם בנוחות בסנטראל פארק שבניו יורק. קתרין הפבורן כינתה את המקום באורח קולע פצעון בסנטרה של דרום צרפת. אלמלא הוותיקן, היה "הפצעון" הזה זוכה בתואר המדינה העצמאית הקטנה בעולם.

מונקו אולי זערורית, אבל בעיני המייחלים להקים מדינה משלהם, היא מופת למה שערמומיות ועקשנות יכולות להשיג. הצוק המסולע הזה, שנכבש ב-1297 על ידי הרפתקן מגנואה בשם פרנצ'סקו גרימלדי, הפך על ידי צאצאיו לנסיכות, המפגינה את האבזרים והסמלים של מדינת-לאום מודרנית: יש לה דגל, דרכונים ובולים משלה, ומושבים באו"ם ובמועצת אירופה. הרושם העולה במטייל במקום, החולף על פני יאכטות פאר וגינות מטופחות, הוא של עושר ושביעות רצון.

הישגה של מונקו בהחלט משך תשומת לב. בחמישים השנים האחרונות ניסו רבים לחקות את הצלחתה. מרבית הניסיונות היו קלי דעת, מטופשים וחלקם לא שפויים בעליל. אבל קומץ מהם הצליחו והיו שהשיגו מידה מסוימת של אוטונומיה למדינותיהם, גם אם לפרק זמן קצר. בעוד שמספר המדינות האמיתיות עולה - מאז 1990 בלבד קמו 30 מדינות חדשות - יש החושבים שלפחות אחת מהמיקרו-מדינות האלה תצליח בסופו של דבר לזכות בהכרה כמדינה לגיטימית לכל דבר.

אטלנטיס החדשה

לפני פחות מ-200 שנה, עדיין ניתן היה "לחצוב" מדינות חדשות על "ארץ לא נודעת" (Terra Incognita). מרבית אותן מיני-ממלכות, דוכסויות ונחלות פרטיות הלכו לעולמן יחד עם ההרפתקנים והסוחרים הימיים שהקימו אותן. אבל כמה מהן שרדו לתוך המאה ה-20. כך למשל משפחת קלניז-רוס, שב-1827 התיישבה על צמד איי אלמוגים מבודדים באוקיינוס ההודי, איי קוקוס או קילינג, החזיקה מעמד עד 1978 - כשצאצא שלה העביר את השליטה לממשלת אוסטרליה.

אבל משום שרק חלק מהקוטב הדרומי עוד נותר ללא תובע ודורש, מקימי מדינות בתקופה האחרונה נדרשו ליצירתיות רבה יותר. ניסיונות להקים מדינות במים בינלאומיים היו פופולריים במיוחד בשנות ה-60 וה-70. התוכניות היותר מטורפות היו כרוכות בחיבור משטחים צפים. זה בדיוק מה שעשה לסטר המינגוויי (אחיו הצעיר של ארנסט) סמוך לחוף המערבי של ג'מייקה ב-1964. המקום, שכונה "הרפובליקה של אטלנטיס החדשה", נועד לאכסן חברה לחקר ימי ולסייע להגן על הדיג של ג'מייקה. אבל הוא לא זכה מעולם להכרה רשמית, על אף שהנפיק כמה בולים משלו ולמרות פנייה ללינדון ג'ונסון, נשיא ארה"ב אז. דייגים שפלשו למה שה"רפובליקה" ראתה כמים טריטוריאליים שלה וסופה גדולה שמו קץ לפרויקט, והמינגוויי הצעיר שט להקים עוד מדינה צפה, ליד איי הבהאמאס, שאותה כינה "טיירה דל מאר" (ארץ הים).

אחרים ניסו להקים איים על ידי הטבעת אוניות במים רדודים או בנייה על שוניות אלמוגים. מעטות מהתוכניות הרחיקו מעבר לשלב התכנון, אם כי "הרפובליקה של מינרווה" התקדמה במידה מספקת כדי להדאיג את שכנותיה. הרפובליקה הזערורית, פרי מוחו של פעיל ליברטריאני מלאס וגאס, מייקל אוליבר, הוקמה ב-1971 על ידי השלכת כמויות גדולות של חול על שוניות מינרווה, השוכנות מרחק 500 ק"מ מדרום-מערב לממלכת טונגה שבדרום האוקיינוס השקט. עצמאות הוכרזה שנה לאחר מכן ומגדל קטן הוקם על האי המלאכותי הזה. אבל לטונגה נודע על התוכנית והיא שיגרה כוח כיבוש סמלי, שסיפח את המקום ותביעתה עליו זכתה מאוחר יותר להכרה מצד "הפורום הדרום פאסיפי". האי שקע במהרה לאחר מכן מתחת לגלים.

אולי בתבונה, אחרים אימצו את הדוגמה של בנגלדש, התנתקו ממדינות קיימות והכריזו על הקמת חדשות. את מרבית אותן מיקרו-התקוממויות ניתן לסווג כפעלולי יחצ"נות גרידא, שמאחוריהם לא עמדה כוונה אמיתית להקים מדינה עצמאית. הבדלן הידוע ביותר בבריטניה הוא מוכר ספרים בשם ריצ'רד בות, שב-1977 הכריז על עצמו כמלך ומינה את סוסו לראש ממשלה בכפר הוולשי היי-און-ואי. צעד יוצא דופן זה סייע להציב את היי על המפה כ"עיירת ספרים". כיום היא עדיין מעורבת בסחר ער בדרכונים, חומר רשמי ממשלתי בצורת מגילות, מדבקות למכוניות ותארים "רשמיים".

גם הרפובליקה קונץ' קצרת הימים עמדה בסימן קומי. היא הוקמה ב-1982 כשהממשל האמריקאי, בניסיון לבלום סחר סמים והגירה לא חוקית, הציב מחסום דרכים על דרך מהירה המחברת את שרשרת האיים שמדרום לפלורידה ליבשת. הרפובליקה החדשה הכריזה מלחמה על ארה"ב רק כדי להיכנע מיד, וביקשה מיליארד דולר סיוע חוץ - תחבולה שהיא שאלה מ"העכבר ששאג", קומדיה בכיכובו של פיטר סלרס. בעיותיהם של תושבי המקום עוררו אהדה ציבורית ומחסום הדרכים סולק. נראה שאפילו התנתקות בלב לא-שלם יכולה להניב פירות.

המיקרו-מדינה הבדלנית הוותיקה ביותר היא נסיכות מחוז הט ריוור במערב אוסטרליה. היא שוכנת במרחק של 595 קילומטרים מצפון לעיר פרת, והיא הוקמה בעקבות סכסוך ב-1970 על מכסות חיטה. ליאונרד קאסלי, חוואי, הכריז על השטח שלו כעל מדינה עצמאית וכינה את עצמו הנסיך ליאונרד הראשון. ממשלת אוסטרליה מסרבת להכיר בתביעתו, אך זה לא הרתיע אותו או את נתיניו. הנסיכות הנפיקה יותר מ-200 סוגי מטבעות וכמה שטרות. הודות לחלוקת דרכונים למבקרים, היא גם טוענת שיש לה 13 אלף אזרחים מעבר לים, ובקומץ מדינות היא מחזיקה קונסולים זרים. לפני כמה חודשים היא אף הציעה סיוע לקורבנות ההוריקן קתרינה.

אחרים ששאפו להיהפך לשליטי מדינות השתקעו בהיסטוריה בחיפוש אחר אנומליה או תקדים משפטי לביסוס טענותיהם. סבורגה, כפר באלפים האיטלקיים, מאתר את תחילתו בימי הביניים, כשהפך לנסיכות באימפריה הרומית הקדושה. משום שלא נכלל בשורה של הסכמים מאוחרים יותר, כולל ההכרזה על איחוד איטליה ב-1861, טוענים כיום 350 ומשהו תושביו שהם חיים במדינה ריבונית. בדומה למיקרו-מדינות אחרות, מוציא סבורגה מטבע משלו (לואיג'ינו), מוכר בולים ומנפיק דרכונים. תושביו בוחרים את הנסיך שלהם, שכיום הוא ג'ורג'יו הראשון. נראה שלממשלת איטליה לא אכפת כל עוד תושבי הכפר משלמים מסים ומכבדים את חוקי איטליה.

מדינות וירטואליות

בצדו השני של העולם מתנהל סכסוך על המלוכה באי הקריבי הקטן רדונדה, השייך לאנטיגואה וברבודה, שהיא בעצמה אחת המדינות הקטנות בעולם. תביעתם של הטוענים לכתר מתבססת על ירידתו של מתיו דאודי שיל, סוחר ימי, לאי הלא מיושב ב-1865 והכרזתו על האי כעל ממלכתו. אלא שממשלת בריטניה, שלטשה עין למרבצי הפוספטים העשירים במקום, סיפחה את האי. התואר יצא ממשפחת שיל ב-1947 וכיום תובעות אותו לפחות שתי קבוצות הטוענות, לא ברצינות גמורה, בזכות עצמאותה של רדונדה. ראש וראשון שבהם הוא סופר ספרדי, חווייר מאריאס, שפירסם ספרים על רדונדה והרעיף תארים רדונדיים על מפורסמים למיניהם, כולל פרנסיס פורד קופולה ופדרו אלמודובר.

מי שרבים רואים כמיקרו-מדינה המצליחה בעולם קיימת הודות לפרצה משפטית משוערת. הנסיכות של סילנד, שהוקמה על ידי רב סרן לשעבר בצבא הבריטי בשם פאדי רוי בייטס ב-1967, שוכנת במגדל להגנה מפני מטוסי קרב נטוש בתעלת למאנש. הנסיך רוי טוען שמשום שהמגדל היה נטוש ושכן מחוץ למים הטריטוריאליים הבריטיים כשתפס עליו חזקה, אין לממשלת בריטניה שום תביעה עליו. אי אילו עימותים משפטיים חיזקו את מעמדו. אם כי המים הטריטוריאליים הבריטיים הורחבו והם כעת כוללים את סילנד, ואם כי הממשלה הבריטית מוסיפה לסרב להכיר בתביעה לריבונות, הנסיכות מוסיפה להתקיים ללא טרדות.

אבל הפיכתה למקור של הכנסות התגלתה כקשה. תוכניות להרחיב את המגדל, שגודלו כגודל מגרש טניס, לאי באורך 4.8 ק"מ עם שדה תעופה ותשלובת הימורים - נכשלו. כך נכשלה באחרונה גם עסקה לספק מתקן לאירוח שרתי אינטרנט מחוץ לחופי בריטניה, חופשי מהתערבות ממשלתית.

ההיסטוריה הסוערת של סילנד מזדקרת כאזהרה ל"מקימי מדינות". המגדל, שהדף מתקפות מצד מפעילי רדיו פיראטי יריב, "נכבש" זמנית ב-1978 על ידי איש עסקים גרמני, ששאף להשתמש בו כמקלט מס. נוכלים זייפו את דרכוני הנסיכות (שאחד מהם צץ במהלך החקירה ברצח ג'אני ורסאצ'ה ב-1997) ובעקבות זאת ביטלו שליטי סילנד את כל 150 אלף הדרכונים שהנפיקו.

מסיבה זו ומסיבות אחרות מרבית המדינות החדשות מכריזות כעת באינטרנט על קיומן כמדינות ריבוניות. קשה לדעת כמה מדינות וירטואליות כאלה קיימות, אבל מספרן הספיק להקמת לפחות שני ארגונים על-לאומיים. מרבית המדינות הווירטואליות אינן יותר מאשר תרגילי פנטזיה או האדרה עצמית. אולם כמה מהן מתפארות במורכבות וברצינות העומדות בניגוד לאופיין הווירטואלי. הידועה מכולן היא ממלכת טאלוסה. היא הוקמה ב-1979 על ידי תלמיד בית ספר, רוברט בן מדיסון, והיגרה מחדרו לאינטרנט, שם היא קיימת כעת בצורת כמה אתרים יריבים. טאלוסה, שהיא בעלת שפה, ממשלה, היסטוריה כתובה, חוקים ואזרחים משלה, נראית באורח מפתיע כמו מקום אמיתי.

האם תופעה כזאת יכולה להיהפך למדינה לכל דבר עם כל הקבלות? לפני כמה שנים פרידוניה, נסיכות אונליין בעלת יומרות ליברטריאניות, ניסתה ככל הנראה לרכוש אדמה בסומלילנד. מדינות וירטואליות אחרות חושבות באופטימיות כי יום אחד יוכרו כמדינות בעולם האמיתי.

אבל מה נהדר כל כך בעולם האמיתי? החיים קשים למדינות קטנות גם כשהן קיימות בעולם האמיתי ולא באינטרנט. שלא כמונקו, רובן הוקמו באחרונה והן סובלות מכלכלות לא מפותחות, מוסדות חלשים ומינון גדול של בעיות חברתיות. דו"ח על מדינות קטנות מתפתחות שפורסם לפני כמה חודשים על ידי הבנק העולמי ומזכירות חבר העמים הבריטי מצא, שבעיותיהן התרבו מאוד בחמש השנים האחרונות.

ואם תקלפו את הציפוי, אפילו מונקו מאבדת מזוהרה. שכנות גדולות יותר רואות אותה רק כמקלט לעסקות מפוקפקות. ועצמאותה המופגנת היא במידה רבה בבחינת אשליה. כיום מונקו מפעילה את ריבונותה בהתאם לאינטרסים הבסיסיים של צרפת, ותושביה הצרפתים לא מצליחים מאז 1963 לחמוק מגובי המס הצרפתים. כששליטה החדש של מונקו, הנסיך אלברט השני, עלה לשלטון ב-19 בנובמבר, ראש המדינה היחיד שהשתתף בטקס היה נשיא איסלנד. לפעמים אולי מכובד יותר להישאר בתוך הגבולות הנוחים והנעימים של האינטרנט.



קבלת פנים לרגל הכתרת הנסיך אלברט השני לשליט מונקו, יולי 2005. אפילו המודל לחיקוי מאבד מזוהרו


הנסיכות סבורגה. כפר באלפים האיטלקיים, שהפך לנסיכות בימי הביניים ולא נכלל בהכרזה על איחוד איטליה ב-1861; לכן תושביו טוענים כי הם עצמאים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות