בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אי אפשר להפסיק לגלות את המגילות הגנוזות

תגובות

מגילות ג': מחקרים במגילות מדבר יהודה ערכו: משה בר-אשר ודבורה דימנט. הוצאת אוניברסיטת חיפה, מפעל פרסום מגילות קומראן, מוסד ביאליק, 262 עמ' בעברית, 12 עמ' באנגלית, 111 שקלים

אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בארץ היתה גילוי מגילות מדבר יהודה, ה"מגילות הגנוזות". גילוין בידי רועי צאן בדווים במערה קרובה לוואדי קומראן, ב-1947, שינה את חקר תולדות עם ישראל בצורה דרמטית. מדבר יהודה משופע במערות, ובאלה החלו להתגלות מגילות וכתבים. מגילות נוספות התגלו בקומראן. ב-1953 התגלו גם מכתבים הקשורים למרד בר-כוכבא בוואדי מורבעאת מדרום מזרח לבית לחם. סקר דרום מדבר יהודה בראשית שנות השישים של המאה הקודמת גילה ממצאים וכתבים במקומות כמו נחל צאלים, נחל משמר ונחל חבר. נתגלו תעודות ממרד בר-כוכבא ומכתבים אישיים של בבתא בת שמעון. במצדה התגלו קטעים מספרי המקרא ומהספרים החיצוניים. לאחר מכן פנו חוקרים וחופרים לצפון מדבר יהודה והחלו לגלות גם שם ממצאים כתובים.

עם גילוי המגילות והכתבים החל מפעל הפענוח והפרסום, שבמסגרתו נתעוררו לא מעט מלחמות ופולמוסים על השליטה במגילות, על קצב הפרסום והבנת התוכן. החוקרים כתבו ספרים, הוציאו סדרות מרובות-כרכים ועבות-כרס, ייסדו כתבי-עת וכתבו מאמרים, אך היתה לא מעט אירוניה בפרסום המפעל העצום הזה. אמנם רוב המגילות והכתבים נכתבו בעברית, ויש גם כאלה שנכתבו בארמית או ביוונית, אך בפרסום המחקר העדיפו החוקרים, לרבות החוקרים הישראלים, את הלועזית, ובמיוחד את האנגלית והצרפתית, גם בבמות פרסום בישראל - למעט אסופות מחקרים בודדות בעברית שראו אור כמפעלים חד-פעמיים.

יש לברך אם כן על יוזמתם של פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון עברית, ושל פרופ' דבורה דימנט מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, להוציא קובץ מחקרים קבוע בענייני "מגילות". הראשון יצא בתשס"ג, ומאז ומצליחים העורכים לשמור על קצב של "שנתון". כרך ב' יצא בתשס"ד והרי לפנינו מונח כרך ג'.

אין זה מפתיע כמובן שכמעט כל הכותבים בקובץ הם ישראלים. למרות חשיבותה של העברית המודרנית בחקר היהדות, מעטים הם החוקרים מחו"ל שיכולים או שירצו לפרסם בעברית בענייני המגילות, או בכל תחום אחר במדעי היהדות. אך הקורא העברי זוכה בקובץ זה לחגיגה מחקרית של ממש. מוצגים לפניו מחקרים מראשי המדברים במקצועות המגילות, הן של ותיקים כמו שמריהו טלמון, עמנואל טוב, אלישע קימרון ואלכסנדר רופא, הן מדור הביניים כמו מנחם קיסטר, אהרן שמש וחנן אשל, והן מצעירים שכוכבם עוד ידרוך בעתיד.

לקובץ שלושה שערים. הראשון מוקדש ל"אמונות ודעות ופרשנות"; השני ל"ההדרה, לשון ונוסח"; והשלישי, המצומצם ביותר בהיקפו, מוקדש לכל השאר וקרוי "הערות". הקובץ מיועד בעיקר לחוקרים, ולכן המאמרים כתובים על-פי כללי המחקר וללא כל נטייה לידידותיות מלאכותית או פופולריזציה. הקריאה בו אינה שווה לכל נפש, אך טוב שכך; שכן סדרה זו היא שלב חדש במחקר המגילות ותרומה חשובה לחקר מדעי היהדות בעברית, ועל כן חשוב להקפיד על רמה מחקרית גבוהה ביותר, והעורכים והמחברים אכן מקפידים על כך. נתייחס בקיצור לכמה מהמחקרים וראשית כל לשער הראשון המוקדש לאמונות ודעות.

רבות נכתב על אופיה של כת מדבר יהודה (לא נדון כאן בשאלת זיהוי הכת או השתייכותה לקומראן). הנטייה היא לראות בכת זו ובכיתות הקרובות לה כיתות אינסולריות שפניהן פנימה, ולא פתוחות להשפעות-חוץ. מהם המטענים התרבותיים-דתיים שהביאו אתם חברי הכת, או מהם היסודות של תורות הכיתות שהתפתחו? באיזו מידה התורות באו מבחוץ או דמו לאלה הקיימות מחוץ למסגרות הכיתתיות, ובאיזו מידה הן פרצו החוצה או היו ידועות בחוץ? יונתן בן-דב מנסה להראות כי החומר האסטרונומי-קלנדרי מקומראן אינו יצירה עצמאית של מלומדים יהודים, אלא עיבוד ופיתוח של רעיונות בבליים. המחבר רואה בכך חלק מתהליך ממושך של זיקה תרבותית-מדעית בין בבל לארץ ישראל, אך אינו יודע עדיין מדוע החומר הבבלי התגלגל דווקא לחוגים כיתתיים. על כל פנים, החוגים הללו היו פתוחים לאותן השפעות-חוץ.

ומה לגבי הלכות כיתתיות מובהקות? האם הן באמת כך? שני מקורות כיתתיים מפורסמים מ"ברית דמשק" ומ"מגילת המקדש" מלמדים כי נישואים לשתי נשים בעת ובעונה אחת הם אסורים. האם האידיאולוגיה של מונוגמיה מוחלטת איפיינה רק את אנשי הכת? או שיש מקבילות לאידיאולוגיה זו בזרמים נוספים ביהדות העתיקה? וכן, האם יש המשכיות לגישה זו? גבריאל ברזלי, במאמרו על "אשת נעורים", מראה שמגמה הדוגלת במונוגמיה ומסתייגת מגירושים התקיימה לאורך כל ימי הבית השני, והיא מפורשת לא רק בספריית קומראן אלא גם בספרות החוכמה, בברית החדשה ובספרות חז"ל.

חננאל מאק מצביע על שבטי יהודה, אפרים ומנשה שמופיעים ב"פשר נחום" ושהם בעלי משמעויות דתיות-פוליטיות ידועות, ושואל אם ניתן להצביע על מקור אחר שבו יש לשבט מנשה, ורק לו, מקום מכובד לצד שבטי יהודה ואפרים בדומה לזה שב"פשר נחום". התשובה לשאלה מביאה אותו למדרש במדבר רבה, המאוחר שבמדרשי התורה, שחלק נכבד ממנו לקוח מחיבורו האבוד של ר' משה הדרשן שחי בפרובנס במאה ה-11. המחבר מנסה להראות כי אותו חכם ימי-ביניימי הושפע בדרך כלשהי מהחיבור הקומראני "פשר נחום" ואולי גם מ"סרך היחד".

המאמרים מהשער השני, על "ההדרה, לשון ונוסח", הם טכניים מאוד וקשים לקריאה למי שאינו בר-מקצוע בתחומים אלה, אבל יש בהם גם מאמרים מרתקים וחשובים מאוד. נתייחס למחקרו של עמנואל טוב על כתיבה ושכתוב במגילות קדומות. המחבר, המנסה ללמוד על מגילות המקרא הקדומות ממגילות קומראן, מראה שלא היתה אפשרות טכנית לעורך/מעתיק לתקן טעות במגילה לאחר השלמת הכתיבה, ולכן הם לא שיקעו את תיקוניהם במגילות קיימות אלא יצרו מגילות חדשות. טוב רואה אפשרות לשלב את הבנת התהליך הזה בניתוח ההיסטורי-ספרותי של המקרא שלא התחשב עד כה בריאליה של כתיבת מגילות.

השער השלישי הוא היחיד המציג מחקרים בעלי עניין היסטורי, ויש לקוות שהעורכים ירחיבוהו בעתיד, ויפרסמו יותר מאמרים העוסקים בתחומים ההיסטוריים הקשורים למגילות. חנן אשל מדווח במאמרו על מציאת קטעים של מגילת מקרא ומפרסם כמה מהם - פסוקים מספר ויקרא כ"ג (41-44 ,38-39) העוסקים בסוכות, וויקרא כ"ד (16-18). לדעתו, הקטעים הם ממלחמת בר-כוכבא. בפרסומים אחרים הוא טען כי הפעם האחרונה שקראו בספר תורה זה היתה ככל הנראה בפסח, ב-135 לסה"נ, לקראת סוף דיכוי המרד. קטעים אלה הם תגלית חשובה ביותר, אם כי אשל הסתבך בגללם עם רשות העתיקות ושלטונות החוק בעקבות רכישתם והעברתם לרשות העתיקות.

יש לקוות שהארכיאולוגים ימשיכו לחפור ולגלות מגילות נוספות במדבר יהודה, ויש לקוות גם שהחוקרים ימשיכו לפרסם אותן ואת מחקריהם בקבצים מעולים כמו "מגילות".

פרופ' יהושע שוורץ הוא ראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו