בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אותה גמילות חסדים, אבל עם תואר ראשון

היום מסתיים מחזור ראשון בעבודה סוציאלית במכללה החרדית שהקימה בתו של הרב עובדיה יוסף. הבוגרות ישתדלו לעזור לזולת בלי לשפוט אותו לפי ערכי המותר ואסור החמורים של חברתם. השאלה היא, עד כמה הרבנים יתערבו

תגובות

בגיל 33, כשהיא אם לשישה ילדים, ענבל טבעון רחוקה מלהתאים לתיאור הסטודנטית הטיפוסית. בטקס שיתקיים היום בבנייני האומה, במעמד הרב עובדיה יוסף, תקבל טבעון, חרדית תושבת בית שמש, תואר ראשון בעבודה סוציאלית יחד עם עוד 43 סטודנטיות בוגרות המכללה החרדית בירושלים, שרובן צעירות ממנה בהרבה. אך דווקא סיפורה מייצג נאמנה את המהפך שחל בחברה החרדית בעמדות כלפי השכלה בכלל ותחום העבודה הסוציאלית בפרט.

כשטבעון סיימה את סמינר בית יעקב בירושלים, האפשרות של השכלה אקדמית במסגרת חרדית לא היתה קיימת. בלית ברירה, ככל חברותיה, למדה הוראה. במשך השנים מצאה את עצמה, לדבריה, נמשכת לתפקידים הקשורים בסיוע וייעוץ בתחום המשפחה. כך למשל עבדה במועדונית טיפולית לילדים עם בעיות רגשיות. במקביל למדה הנחיית הורים. אך היא לא הסתפקה בניסיונה המצטבר בקהילה. "הרגשתי שאני רוצה להתמקצע", היא אומרת, "הבנתי שאין מספיק אנשי מקצוע טיפוליים בציבור החרדי".

עד לפני כמה שנים נבצר ממנה להגשים את חלומה. לימודי עבודה סוציאלית נתפשו אצל רבנים ועסקנים כבעייתיים במיוחד בשל לימודי הפסיכולוגיה הכרוכים בהם, או נושאים כסטיות חברתיות, שמתנגשים עם מערכת האמונות החרדית. גם הצורך בחשיפה של בנות תמות לצדדים היותר מכוערים של החברה גרם להתנגדות. העובדים הסוציאליים החרדים הבודדים היו מקרב חוזרים בתשובה או ממוצא אנגלוסקסי. מה שהביא לבסוף להכשר מצד רבנים אחדים, ובראשם הרב יוסף, ולהסכמה שבשתיקה מצד אחרים, היה מצד אחד ההכרה בחוסר האמון כלפי עובדים סוציאליים חילונים בציבור החרדי, ומצד אחר ההבנה שסוגיות רגישות כהוצאת ילדים מהבית ושיבוצם בפנימייה דורשות טיפול של אדם מהקהילה שמבין את רגישויותיה. בנוסף, הפתיחה של מסגרות טיפול חרדיות, ובהן מקלטים לנשים מוכות ומעונות לנערות במצוקה ולילדים שעברו התעללות מינית, אף היא יצרה צורך דחוף באנשי מקצוע.

מספר הסטודנטיות הוכפל

כל הגורמים הללו הביאו לפתיחתה של המכללה החרדית לפני חמש שנים על ידי עדינה בר שלום, בתו של הרב יוסף. בשנים הראשונות, אף על פי שאביה וכל מועצת החכמים של ש"ס עמדו מאחוריה, ספגה בר שלום ביקורת מרה מבית על ההתקשרות למוסדות אקדמיים ובראשם אוניברסיטת בר אילן. נראה כי קיום התנאי שהעמידה האוניברסיטה, שהלימודים לתואר יתקיימו ללא התאמות לאוכלוסייה חרדית, הוא שגרם לכעס נגדה. ואולם, דומה שבאחרונה המכללה מתחילה להתרומם. בשלוש השנים האחרונות, מאז נפתח החוג לעבודה סוציאלית, הכפיל המוסד את מספר הסטודנטיות שלו. כיום לומדות במכללה 280 נשים מלבד עבודה סוציאלית גם מדעי החברה ומדעי המעבדה הרפואית. כמחצית מהפונות עוברות מכינה של שנה לפני שהן מתקבלות ללימודים. רבות מהן, אומרת בר שלום, נדחות על הסף בשל אי בשלות, שנובעת לדעתה מהעדר החיכוך עם העולם.

בשונה מתחומים כמשפטים או מחשבים, קשה לומר שהבחירה באחד המקצועות הכי פחות מתגמלים כלכלית כעבודה סוציאלית היא לצורכי פרנסה. בר שלום אומרת שהמקצוע החדש מזוהה עם תחומי החסד שהחברה החרדית מורגלת בהם. נשים וגברים תיפקדו מאז ומעולם כעובדים סוציאליים לא רשמיים בקהילה, אם בארגוני החסד השונים או במסגרות טיפוליות. טבעון עצמה מנהלת בשנתיים האחרונות את "כפר ילדים דוד" בירושלים, מעון שיקומי לילדות ממשפחות חרדיות שהוצאו מהבית בשל התעללות, בצו בית משפט.

כבתו של עובד סוציאלי ותיק, ברוך משקובסקי, מהראשונים בחברה החרדית, טבעון גם קיבלה עידוד משמעותי מהבית. זה שנים שמשקובסקי, חוזר בתשובה ותיק העומד בראש האגף לקידום נוער חרדי בעיריית ירושלים, אינו חוסך שבטו ממודל העבודה שהתגבש בירושלים ובני ברק בין עובדים סוציאליים חילונים והרבנים. הוא סבור שהעובדים הסוציאליים נותנים לוועדת רבנים שקמה כגורם תיווך להכריע בצד הטיפולי, ולכן הבעיה מטופלת בתוך הקהילה בשיטות הישנות.

המחזור הראשון של העובדות הסוציאליות החרדיות הוא ללא ספק פסגת הישגיה של עדינה בר שלום. בהיותה חסרת השכלה אקדמית ("כי הייתי בת וממוצא ספרדי, ובאותם ימים מה יש לצפות ממני?") היא עברה לפני שנים אחדות מהפך אישי, נטשה באחת את תחום התפירה העילית שבו עבדה ולימדה, והחליטה לקדם את הציבור החרדי אל השכלה והכשרה מקצועית. לדבריה, אביה תומך בה תמיכה בלתי מסויגת.

בדרך לאוניברסיטה חרדית

אין לטעות באשה נמוכת הקומה, נעימת הסבר. הכינוי מכללה חרדית נועד לרכך את הכניסה לציבור החרדי, אך הוא חוטא לשאיפותיה של בר שלום בעבור ציבור זה. היא אומרת שזוהי התחלה של אוניברסיטה חרדית לכל דבר שבה ילמדו הכל, כולל פסיכולוגיה קלינית ורפואה, כולל תארים מתקדמים. לדבריה, היא מקווה שמצאה את הנוסחה שמאפשרת לימודים בעייתיים מנקודת המבט החרדית ללא צנזורה, והיא לימודים אינטנסיוויים של השקפה דתית במקביל. כך למעשה, בניצוחו של הרב דניאל נשיא, ד"ר לחינוך, לומדות הסטודנטיות על גישת היהדות לטיפול או לפרויד ולומדות ליישב סתירות שונות בין החומר הנלמד להשקפתן.

פורום של שלושה רבנים מובילים הוקם כדי ללוות את הבנות בשאלות הלכתיות ומוסריות שעשויות להתעורר בעבודה, כמו למשל בסוגיות רגישות כמו הפלה. וזו השאלה המהותית שמתעוררת עם השילוח של עובדות סוציאליות חרדיות לאוויר העולם: האם הן ישכילו להצניע את דעותיהן האישיות בבואן לטפל לאדם במצוקה.

טבעון סיפרה שסטודנטיות רבות עברו תהליך של התפכחות. "פעם כשמרצה דיבר על נטיות מיניות בחברה החרדית, לסביות והומוסקסואליות, בחורה אחת אמרה: 'לא יכול להיות, הם לא חרדים אמיתיים'. בכלל, הרבה בנות מתחנכות לחשוב שבחברה החרדית לא קיימים סמים ואין התעללויות. במשך הלימודים הן מבינות שנכון שזו חברה ערכית, אבל עדיין יש בעיות והן לא ייעלמו אם נטאטא אותן מתחת לשטיח".

יעל אהרוני ונעמי בודל, שתיים מבוגרות החוג היותר צעירות, שתיהן בנות 22, אומרות שבמקרה של התנגשות ערכית, האתיקה המקצועית תגבר על עולמן התרבותי. טבעון היתה כנה דיה להודות שיהיה לה קשה לטפל במצב שאינו מתיישב עם ערכיה, למשל בנושא הפלה. "לא הייתי מייעצת מה לעשות. הייתי מראה לה את הברירות העומדות לפניה. אני לא חושבת שהתפקיד שלי הוא לקבוע במקום הבחורה".

פרופ' חיה יצחקי, העומדת בראש בית הספר לעבודה סוציאלית בבר אילן, לא מסתירה את חששה מהמעורבות של רבנים בעבודה היום יומית. לדבריה, האוניברסיטה עמדה על המשמר והציבה גבולות באשר לצד האקדמי של הלימודים. כך למשל, בקשה שהרב נשיא יהיה נוכח בשיעורים, נדחתה. לדברי יצחקי, החלק החשוב ביותר של הלימודים במקרה של הציבור החרדי הוא תהליך הגמשת העמדות. "התרבות של החברה החרדית היא תרבות של מותר ואסור, שחור ולבן. זו תרבות שעלולה להיות שיפוטית מאוד ולכן היה לנו חשוב לעבוד אתן על האתיקה המקצועית". לדבריה, המכללה חויבה בסמסטר שלם בשנה א' של עבודה מעשית שזו מטרתה. "עובד סוציאלי לא יכול להיות שיפוטי ובטח לא יכול להגיד ללקוחה תלדי את התינוק. האם הוא יטפל בו אחר כך?"

נושא השיפוטיות עלה גם בסקר שעשו סטודנטיות של המכללה בקורס שיטות מחקר על עמדות של הציבור החרדי ביחס לעובדים סוציאליים. הסקר, שנעשה בקרב מדגם של כ-200 איש, הראה שהציבור החרדי מעדיף עובדים סוציאליים חרדים, אך בנושאים רגישים וסודיים יש העדפה ברורה לעובד סוציאלי לא חרדי.



המכללה החרדית. פורום של שלושה רבנים מובילים הוקם כדי ללוות את הסטודנטיות בשאלות הלכתיות ומוסריות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו