בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דתיים וערבים חברו למאבק בגלל החשש מזיהום

תושבים בגליל: המפעל המתוכנן ב"ציפורית" יגביר את זיהום המים והאוויר

תגובות

"ידעת שלפני חצי שנה היה זיהום בתחנת שאיבת המים שלכם?", שאל שי לביא את בכר עואודה. ללביא, תושב היישוב הדתי הושעיה שבגליל התחתון, יש לאחרונה הזדמנויות רבות להפתיע את עואודה, שכנו מכפר קנא הסמוך. בשבועות האחרונים יש שיתוף פעולה ייחודי בין תושבים יהודים-דתיים לערבים בשני היישובים, במטרה למנוע העברת מפעל לציפוי אלומיניום לאזור התעשייה הסמוך להם, "ציפורית". התושבים חוששים, שהמפעל יביא לזיהום מי השתייה והאוויר באזור.

היוזמה באה מתושבי הושעיה, ואליהם הצטרפו עואודה, נציג בל"ד במועצת כפר קנא, וראש המועצה המקומית, רבחי אמארה. שיתוף הפעולה אינו דבר של מה בכך. הושעיה הוקם לפני כ-25 כיישוב דתי ומשך אליו אוכלוסייה חזקה. אולם בין הושעיה ליישובים הערביים שביניהם הוא חצץ, כמו כפר קנא ומשהד, לא התקיימו שום יחסי גומלין.

לדברי עואודה, הקמת הושעיה מסמלת "תקופה בה הוצבה מטרת 'ייהוד הגליל'. הצעד הזה הציג אותנו כאויב שיש לתקוע טריז בין יישוביו". בכפר קנא משוכנעים, כי גם "ציפורית", שהוקם על חלק מאדמות הכפרים הערביים ושייך מוניציפאלית לנצרת עילית, נועד ליצור חיץ בין יישובים ערביים.

אזור התעשייה, שהוקם בתחילת שנות ה-90, עורר מלכתחילה התנגדויות בקרב תושבי האזור, שחששו שחלק מהמפעלים בו עלולים לגרום לזיהומים. מאוחר יותר ניהלו התושבים היהודים והערבים - בנפרד - מאבק שנכשל נגד הקמת מפעל הדגל של אזור התעשייה, "פניציה".

בעקבות המאבק הנפרד תוקן תקנון לאזור התעשייה, שהציב תנאים חדשים ל"פניציה" וקבע תקנות שאסרו על הקמת מפעלי מתכת וציפוי בו. לביא, מראשי ועד הפעולה בהושעיה, טוען כי "בתחילה זה הוגדר כאזור 'תעשייה נקייה'. גם הובטח אז שתקום יחידה סביבתית עם נציגי היישובים. זה לא קרה". לביא הוסיף, כי "מאז נכנסו לאזור התעשייה מפעלים ב'דלת האחורית', כמו מפעל למעגלים מודפסים, שהוא בעצם מפעל שפעילותו כימית".

"ידוע לנו שבבדיקות של המשרד לאיכות הסביבה מתגלות בעיות של זיהום אוויר, אבל לא מיידעים אותנו", טוען לביא. בכפר קנא מתלוננים התושבים על ריחות גופרית חזקים ועל עלייה בשיעור התחלואה בסרטן ובמחלות במערכת הנשימה. מאחר שמשרד הבריאות לא כלל יישובים ערביים בעת שמיפה את מוקדי הסרטן בישראל ב-2005, התושבים לא יכולים להוכיח שיש זיקה בין הזיהום מאזור התעשייה לעלייה בשיעור התחלואה. בקרוב ידון בג"ץ בנושא. לביא מספר, כי ידוע לו על מקרה שבו נשפכו מאות טונות של מזוט מאחד המפעלים ופגעו בתחנת השאיבה של משהד וכפר קנא, אך הדבר הוסתר מהציבור. "משתיקים את מה שקורה באזור התעשייה ולא אוכפים את התקנון", הוא טוען.

המאבק הנוכחי החל לאחר החלטת ועדת המשנה לתכנון ובנייה בנצרת עילית לאשר את מעבר מפעל IMC ל"ציפורית". הפעילות המשותפת כבר הביאה לתוצאה מיידית: אישור ההקלה בתוכנית המתאר של אזור התעשייה - הקלה שהיתה מאפשרת את הקמת המפעל - נדחה, והדיון בנושא יימשך לאחר קבלת אישור מהמשרד לאיכות הסביבה. אולם הפעילים אומרים, כי גם אישור סביבתי נקודתי, אפילו בתנאים מגבילים, מנוגד לתקנון אזור התעשייה. זאת, לדבריהם, בשל רגישותו הגבוהה של המקום, הסמוך למאגר המים "אשכול", ובשל זיהום האוויר מהמפעלים הקיימים בו ושאינם מנוטרים.

עואודה מציין, כי נודע לו על התוכנית להקמת המפעל במקרה, "רק לפני חודש, בעקבות עדכון של 'הקואליציה לבריאות הציבור' (עמותה הפועלת למען בריאות ואיכות הסביבה בגליל, א"א). מיד הפצתי מנשרים בכפר קנא, אבל האנשים לא רגילים למאבקים כאלה". לביא סבור, שהסיבה לאדישות תושבי כפר קנא, לעומת ההיענות הגבוהה בהושעיה, קשורה למצב הכלכלי הקשה בו הם נתונים. לדבריו, "מי שנאבק על הלחם לא מתעסק בבעיות כאלה". ועואודה ממשיך: "בכפר קנא יש אחוז אבטלה גבוה, אנשים רצים אחרי הלחם בהושעיה מתגוררים אנשים שמחפשים איכות חיים".

גיל יעקב מ"הקואליציה לבריאות הציבור", מאיר פן נוסף: "לתושבים הערבים יש ניסיון מר עם הרשויות, ולכן הם רצו שהושעיה יובילו את המאבק". עואודה מחזק את דבריו: "למי איכפת מתלונה של ערבים? ברגע שהיהודים מתלוננים, פתאום יש נכונות לדו-שיח. רוב האנשים בהושעיה נמצאים בתוך מעגלי קבלת החלטות". לביא שמח על הצטרפות כפר קנא למאבק. "לא יוכלו להתעלם מנוכחותם", הוא אומר.

מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר, כי "מפעל IMC נדרש להגיש מסמך סביבתי כדי לבדוק את השפעתו על הסביבה. לפני בדיקת המסמך אין המשרד קובע את עמדתו". עם זאת, במשרד הודו כי תקנון אזור התעשייה שולל הקמת מפעלים לעיבוד מתכת. "בטרם הכנסת המפעל אנחנו דורשים מעיריית נצרת עילית את תיקון התקנון, במידה וחוות הדעת תהיה חיובית", נמסר. במשרד הוסיפו, כי "אין ב'ציפורית' ניטור קבוע. אירעו בעבר מקרים של זיהום מקורות מים, אבל לא ידוע לנו על אירועים חריגים של זיהום אוויר בסביבה. חריגות מתקן איכות אוויר ממפעל 'פניציה' טופלו".

אזור התעשייה "ציפורית"

היישוב הושעיה, שיועד לציבור הדתי, הוקם לפני 25 שנה בסמוך ליישובים ערביים כמו משהד וכפר קנא. בין התושבים לא התקיימו כמעט יחסי גומלין. בתחילת שנות ה-90 קם בין היישובים אזור התעשייה "ציפורית", השייך מוניציפאלית לנצרת עילית. מאז הקמת "ציפורית" ובעיקר מאז הקמת מפעל "פניציה" בו, נרשמו התנגדויות לפעילותו מצד היישובים, על רקע החשש מזיהום



שי לביא (מימין) ובכר עואודה ליד אזור התעשייה "ציפורית", בשבוע שעבר. התושבים הפיקו לקחים מכישלון המאבק הנפרד בעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו