בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לומדים עד הערב בדרך לאוניברסיטה

כיתה אקדמית: פרויקט מיוחד מסייע לתלמידים משכונות חלשות

תגובות

בלב שכונת תל כביר, ליד המשטחים הלבנים המעוצבים בקמפוס החדש של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, עומדת קבוצת ילדות עם מגפיים ורודות ומשחקת גומי. לא רחוק, ליד השולחנות של הקפיטריה, יושבים סטודנטים בוגרים יותר, חלק שותים קפה, אחרים מקלידים במחשב הנייד. בשולחן לידם מתאמץ תלמיד נוסף מכיתה ז' לגמור כריך ביתי, לפני שהמחנכת תקרא לו להיכנס להרצאה הבאה.

מאז תחילת שנת הלימודים מבלים שלושים תלמידי ותלמידות הכיתה האקדמית - פרויקט חדשני המשותף לבית הספר עירוני ז' ביפו ולעמותת "חינוך לפסגות" - את יום שלישי במכללה. רוב היום הם לומדים מקצועות רגילים, ובסופו יש הרצאות בנושאים שונים מטעם חברי סגל המכללה. במכללה מסתיימים הלימודים מוקדם יחסית, ב-15:00. ביתר הימים יוצאים התלמידים מבית הספר בחושך - ב-18:00 - אחרי שאכלו ארוחת צהריים, קיבלו שיעורי תגבור והשתתפו בחוגים כמו שחמט, רפואה, חשיבה הומאנית, אסטרונומיה וקולנוע. השבוע הגיעו בפעם הראשונה להכיר את האופרה הישראלית, ובמהלך השנה יעברו סדרה אינטנסיווית של חינוך לתרבות הכוללת קונצרטים, תערוכות, הצגות ומופעי מחול.

תלמידים בכיתות ה"רגילות" בבית הספר מקנאים בהם על הפעילויות המיוחדות, הם אומרים, אבל לא על היום הארוך והעייפות המצטברת. "מאוד מעייף ללמוד עד שש, אבל זה אמור לתרום לנו לעתיד", אומר טופז, אחד התלמידים. "אמא שלי אמרה לי - אם כשאתה קטן אתה עובד קשה, כשתגדל תהיה לך עבודה קלה", מכריז מתן, תלמיד אחר.

הכיתה האקדמית היא המשך של פרויקט המופעל כבר שבע שנים בשכונות חלשות במרכז על ידי עמותת סטודנטים בוגרי המכללה ששמה "חינוך לפסגות", או בשמה הקודם "גם אני אהיה סטודנט". הרעיון שמאחורי הפרויקט הוא קידום ילדים מצטיינים משכונות חלשות מגיל צעיר באמצעות שיעורי העשרה ותגבור אינטנסיוויים אחר הצהריים.

הפרויקט החל לפעול בשכונת תל כביר, וכולל היום שבעה מרכזים, בשכונות חלשות בתל אביב ויפו, בתל מונד, בהרצליה ועוד. בקרוב צפויים להיפתח מרכזים נוספים ביפו, אחד מהם מיועד לתלמידים ערבים. עד כה, מודה מנהל המכללה, הפרופ' נחמיה פרידלנד השותף לתוכנית, לא הצליח שילובם של תלמידים ערבים בתוכנית כמעט בכלל. כתוכנית המיועדת לתלמידים הטובים ביותר היא אינה המונית - בסך הכל מגיעים לכל המרכזים כ-700 תלמידים. עם זאת, לדברי פרידלנד, יש לה השפעה מצטברת. "הפרויקט בתל כביר שינה את פניה של השכונה", הוא קובע.

תוכנית הכיתה האקדמית החליטה להמשיך בשיעורי ההעשרה והתגבור אחר הצהריים הניתנים במרכזים, אך באופן יסודי יותר, ובמסגרת בית הספר. הכיתה, כשלושים תלמידים ותלמידות, מורכבת ברובה מבוגרי המרכזים בתל כביר וביפו, ומכמה מהתלמידים המצטיינים שהתקבלו לעירוני ז'. כל משתתף נבחר, מלבד רמת הישגיו, גם על פי רמת המוטיווציה שלו ולא פחות מזה: נכונות הוריו למעורבות בפרויקט. ההורים נוטלים חלק פעיל בפרויקט, ומגיעים לא מעט לבית הספר להרצאות. הילדים בכיתה האקדמית יידרשו להקפיד יותר על משמעת והתנהגות מאשר בני גילם.

תוכנית הלימוד שלהם עוצבה בנפרד - מלבד מקצועות הליבה הרגילים, הנלמדים ברמה גבוהה מעט יותר, הם לומדים מתימטיקה ואנגלית ברמת חמש יחידות ושפה נוספת (צרפתית או ספרדית). באנגלית ומתימטיקה הם מקבלים גם שעות תרגול עם סטודנטים מתנדבים של העמותה בקבוצות קטנות של שמונה תלמידים. לכל זאת מטרה אחת - שיסיימו עם תעודת בגרות שתאפשר להם להתקבל לכל מסלול שירצו בכל מוסד להשכלה גבוהה.

"למרות שמדובר בתלמידים שכבר היו מצטיינים, אני לא בטוח שבלי הפרויקט הם היו מגיעים לאוניברסיטה בכוחות עצמם", אומר המנהל האקדמי של "חינוך לפסגות", דודי שמידט, "יש תקרת זכוכית שלתלמידים האלה קשה היה לפרוץ ללא סיוע". נראה שהתלמידים הפנימו היטב את המסר שהשכלה גבוהה זה טוב, כשהם נשאלים אם ילכו ללמוד באוניברסיטה מורמות רוב הידיים. "מי שהולך לאוניברסיטה תהיה לו קריירה והוא יצליח בחיים", אומרת קורל. טוני ספקן מעט יותר. "אוניברסיטה עוזרת להצליח, אבל עדיין יש פרופסורים רוסים שמנקים רחובות", הוא אומר.

פעילות "חינוך לפסגות", שבראשה עומדת הד"ר שולה רקנאטי, מנהלת קרן השקעות, ממומנת מכסף פרטי - תורמים לה אנשי עסקים, בעיקר בעלי קרנות השקעות וחברות היי-טק. 5 מיליון שקלים מממנים את פעילות כל המרכזים. יחסית לסכומים המתקצבים פרויקטים חינוכיים, מדובר בהשקעה גדולה בכל ילד, שהמערכת הציבורית לא תהיה מוכנה לתקצב. ומה יקרה לילדים אם פתאום יופסק המימון הפרטי? פרידלנדר אומר שזה לא יקרה: "נעשה הכל כדי שאפשרות כזו לא תתממש, יש לנו מחויבות לילדים". הטענה שלו מופנית כלפי הממסד החינוכי, "שלא מוצא את ידיו ורגליו בכל העמותות שעושות פרויקטים ולא שואל את עצמו מה הסיבה לפעילות הרבה הזו". גם הוא, וגם מנהל עירוני ז', דוד בן זוהר (בנזי), מקווים שהפרויקט יהפוך דגם לחיקוי ליתר מערכת החינוך, ויאומץ באופן כלשהו על ידי הממסד.

לבן זוהר חשוב להדגיש גם את הצד החברתי - לצד ההשקעה בהישגים מוטלת על התלמידים פעילות קהילתית בשכונותיהם. זאת כדי לא לנתק אותם מסביבתם ולהחליש את הקהילה בשל ניפוי המצטיינים והרחקתם. כמה תלמידות, הוא מספר בגאווה, כבר יזמו פרויקט חונכות של ילדים מהשכונה. עם זאת, כשנשאלים התלמידים בכתה האם ירצו להישאר בשכונות בהם הם גרים גם כשיהיו גדולים אף אצבע לא מורמת. "אני אגור בצהלה", אומר טופז. "אני באמריקה", קובע טוני.

תלמידי הכיתה האקדמית בהפסקה (מימין) ובשיעור במכללה האקדמית תל אביב-יפו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו