בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנקיוולנטי

ח"כ יאיר פרץ מסביר שבכלל לא רצה להשיג תואר בפסיכולוגיה במרמה, כי יש לו תעודות משלו, בהן "תואר BA בחינוך אנקיוולנטי". הוא מביע חרטה על הטעות הטרגית שהשאירה צלקת קשה בנפשו, ומסביר שהוא בסך הכל רצה לעזור למנהל מכללה. ומה בדבר החשדות החדשים שקיבל שוחד מקבלן עובדים זרים? גם פה הוא בסך הכל רצה לעזור לחבר

תגובות

ח"כ יאיר פרץ, עד לפני זמן קצר יו"ר סיעת ש"ס בכנסת, מנהל עכשיו מאבק הישרדות נואש. כדי לשכנע את ראשי ש"ס לא להדיח אותו מהרשימה לכנסת הוא ביקש מפרקליטו עו"ד יהודה ויינשטיין לכתוב בשבילו מכתב, שנשלח אל הרב עובדיה יוסף ואל חברי מועצת החכמים. "הנדון", כתב ויינשטיין, "ח"כ יאיר פרץ". במכתב מתאר הסניגור איך צומצם כתב האישום נגד פרץ באופן ניכר "וכיום מונח בפני בית המשפט אישום אחד, הנושא עבירה אחת שעניינה העתקת עבודה". ויינשטיין מדגיש ש"חבר הכנסת פרץ לא הורשע...". גם אם יורשע "הרי שלנוכח הסדר הטיעון שנחתם בעניינו לא תהא מניעה מן הבחינה המשפטית כי ח"כ פרץ ימשיך לכהן אף בכנסת ה-17".

"קשה לי להאמין שבתנועה מנסים באמת להצר את צעדי, מאחר ואין סיבה לכך", אומר פרץ. "ממה נפשך, אם הנושא הזה הוא בא על רקע של הרשעה, אז אין הרשעה. זה המסמך שניתן לי על ידי עורך הדין שלי, שמתאר את העובדות בתיק ככתבן וכלשונן שאין הרשעה. הנושא נמצא אצל קצינת המבחן שצריכה לתת את המלצתה. אני מתפלל ומקווה שהיא תיתן המלצה לא להרשיע אותי".

"אני מאוד אפגע", אומר פרץ, "אם בסופו של יום בית המשפט יחליט שאני יכול להמשיך ולשמש כחבר כנסת ולהמשיך את העשייה הברוכה החברתית שאני עושה לטובת אזרחי מדינת ישראל, ותנועתי - שהיא תנועה שנולדתי בה ואני חש אותה - תוציא אותי משורותיה. זו פגיעה בי, פגיעה במשפחתי שהיא משלמת מחיר כבד בכל המובנים. אם בית המשפט יחליט ויכריע, שבגין העבירה שביצעתי אני לא ראוי לכהן בכנסת, אני אקבל את החלטת בית המשפט בכל הכבוד הראוי ואני אממש אותה ככתבה וכלשונה".

ולמה היה כל כך חשוב להבהיר את סוגיית ההרשעה? כיוון שבהדלפות שיצאו מש"ס נאמר שיש כוונה להדיח את ח"כ פרץ, אבל להשאיר ברשימה את השר לשעבר שלמה בניזרי, החשוד בעבירות חמורות בהרבה. ההסבר שניתן היה שפרץ הודה והורשע (בפועל הוא הודה אבל טרם הורשע) ובניזרי עוד לא נשפט. האם המכתב של ויינשטיין ישכנע את מועצת החכמים ואת יו"ר ש"ס אלי ישי? ספק. מאחורי בניזרי עומדת חצרו רבת העוצמה של המחזיר בתשובה הרב ראובן אלבז, השולטת במצביעים רבים. פטרונו הפוליטי של פרץ הוא ישי עצמו, ואם הוא יחליט על הדחה, אפילו בית דין (צדק) לא יעזור לפרץ.

איך זה שכל הזמן יוצאות הודעות מש"ס שאתה לא ממשיך?

"אני לא רוצה להיכנס באמת עכשיו לסוגיה למה יוצאות הודעות. אני שאלתי את השאלה הזאתי את יושב ראש התנועה והוא אמר לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: הכל ספקולציות, אין שום דבר מוחלט או מוסכם. אני מקווה שבסופו של יום יבינו מי שצריך להבין, אם יש כאלה, שמקומי עוד בעשייה".

אולי אלי ישי נטש אותך?

"בהכירותי את אלי, ואני עובד עם האיש הזה הרבה שנים, אני רוצה לומר את כל המלים החמות על האיש: האיש פשוט לאורך כל התקופה שהייתי במשבר תמך בי, דאג תמיד לבוא לדבר עם בני המשפחה שלי, לעודד אותם. בבר מצווה של הבן שלי, כשהסערה היתה בעיצומה, הוא דאג להביא את מרן (הרב עובדיה יוסף) לבר מצווה, דבר שבדרך כלל מרן לא בא לבר מצוות, הוא בא לחתונות. יש לו את האמון המלא בי. אני חושב שזה הדדי. אני נאמן. עמדתי אחריו בצורה מאוד איתנה והפגנתי את ההערצה שלי כלפיו. עבדנו במשותף עשר שנים באהבה ואחווה ולכן קשה לי לחשוב או לקבל את כל הספקולציות שמנסים לשייך אליו שהוא המוביל להוציא אותי מהרשימה".

הגעתי לכנסת בטעות

ח"כ יאיר פרץ, בן 51, נבחר לכנסת לראשונה ב-1999 כנציגו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי, שנפטר השבוע, וכמקורבו של ישי. הוא הוצב במקום ה-15 ברשימה, שנחשב בלתי ריאלי, אבל ש"ס קיבלה 17 מנדטים. "הגעתי לכנסת בטעות", הוא אומר. "נפגשתי עם בנו של המקובל הרב כדורי לפגישת עבודה, יומיים לפני הגשת הרשימות. בסוף אותה פגישה שאלתי לתומי האם יהיה להם נציג בכנסת. קיבלתי תשובה שעדיין לא הגיעו להסכמה והם לא חושבים שיהיו בכנסת. ואז נשאלתי שאלה רטורית מאוד, אולי אתה תהיה הנציג שלנו. ביום של הגשת הרשימות בשעה שבע-שמונה בערב התבשרתי שאני מוצב במקום ה-15. לומר את האמת, בהתחלה חשבתי שזה לא ריאלי אבל אריה דרעי אמר לי 'אני מוכן להתערב שאתה נכנס לכנסת הבאה', ואכן הבחירות התקיימו ואני בכנסת ישראל עד ליום הזה. זה סקופ".

ולא היה לך קשר עם הרב כדורי עד אז?

"היה לי קשר, שיש לכל חבר תנועה איתו. מאחר והם ניהלו משא ומתן לקבל מקום בעשירייה הראשונה לפחות ולא קיבלו את מבוקשם, אז כלאחר יד, איך אומרים, כמו מפעל הפיס קנו כרטיס (הכוונה להצבה של פרץ ברשימה): נראה, הוא יזכה או לא יזכה. ואז קרה מה שקרה. לי לא היה מה להפסיד".

החל מ-1999 ועד לפני חודשים אחדים היה פרץ יו"ר סיעת ש"ס בכנסת. תקופות קצרות גם עמד בראש ועדת העבודה והרווחה ובראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים. כיו"ר הסיעה וכמקורב לישי הוא היה מעורב מאוד במהלכים שהביאו להפלת ממשלת ברק ב-2001 ולהקמת ממשלת שרון הראשונה. בבחירות ב-2003 כבר קודם פרץ למקום התשיעי ברשימה. בקדנציה הנוכחית היה גם יו"ר השדולה החברתית בכנסת ועכשיו הוא יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים.

במסגרת התפקיד הזה הוא הקים קו חם לדיווח על סוחרי סמים. "מלשינון זו לא ההגדרה הנכונה של הדבר הזה, אלא יהיה דבר שיאפשר לאזרחים שנתקלים עם בלדרים של מוכרי סמים לאפשר באמצעות טלפון לאתר, ואז נוכל באמת בעזרת אותו מלשינון לגרום לכך שלתפוס יותר סוחרי סמים", מבהיר ח"כ פרץ. "עברתי הכשרה בנושא של טיפול בחולי סמים ולכן ראיתי לנכון שיש הרבה אנשים שמשתמשים בבתי ספר ותלמידים על ידי הפצת הסמים ופשוט יד החוק לא נשלטת בהם".

אותה טעות טרגית

פרץ, עובד סוציאלי בהכשרתו, הואשם בשתי פרשיות של ניסיונות לקבלת תואר במרמה, שתיהן בתקופה שבה כיהן כיועץ בכיר לשר העבודה והרווחה אלי ישי, לפני שנבחר לכנסת. הטיוטה של כתב האישום כללה גם האשמה בקבלת שוחד, אבל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, נענה לפניית פרקליטו של פרץ, עו"ד ויינשטיין, וביטל סעיף זה. בדצמבר 2004 אישרה הכנסת את הסרת חסינותו. אחת הפרשיות היתה חשד לניסיון לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה, בגין ניסיון להשיג תואר אקדמי במרמה מאוניברסיטת בר אילן.

אבל הפרשייה הידועה יותר היא ניסיונו לקבל תואר בפסיכולוגיה משלוחת אוניברסיטת ברלינגטון בישראל. פרץ הגיש בשמו עבודה של תלמידה ששמה רחל גנדלמן, בלי לטרוח אפילו לשנות את לשון הטקסט מנקבה לזכר. הוא זכה בתואר שלושה חודשים לאחר שנרשם ולא שילם שכר לימוד.

ההתבטאויות של פרץ עד כה בעניין היו רחוקות מחרטה ורחוקות מלהביא לו תועלת. בעקבות הגשת הבקשה להסרת החסינות שלו אמר שהיועץ המשפטי אז, אליקים רובינשטיין, "גרוע מאייכמן ומהיטלר. הוא רודף ספרדים". כשדיבר עם עיתונאים בבית המשפט אמר פרץ ש"90 אחוז ממקבלי התארים בישראל העתיקו את עבודותיהם".

בינתיים, כך נראה, הוא החליף גישה. "אל"ף, אני מביע חרטה ולו היתה אפשרות היום להחזיר את הגלגל אחורה הייתי עושה את זה בשמחה רבה. את החרטה הזאת על המעשה המכוער והלא יפה הזה הבעתי לא בגלל שנפתחה חקירה נגדי ולא בגלל שהתחיל להתנהל משפט".

למה אתה מתכוון?

"כאשר נתבקשתי להציג למשרד החינוך את התעודות שלי, של העובד סוציאלי, פקיד סעד, תואר שני בחינוך אנקיוולנטי, על מנת לקבל את אותו תואר שלא עבדתי עבורו ולא עמלתי עבורו; לא טרחתי לקבל את התעודה הזאתי, בגלל שאין לי שום צורך בתואר הזה והתואר הזה לא מגיע לי. בסופו של יום אני לא קיבלתי שום תעודה, בניגוד למאות ואלפי אנשים בסקטור הציבורי, בצבא, במשטרה שקיבלו תעודות והשתמשו וקיבלו כספים במדינת ישראל.

"אני חושב שעל המעשה הזה שילמתי מחיר יקר מאוד, אני ובני משפחתי, בהכפשות, בחקירות, בקידום האישי שלי. היתה לי אפשרות להתמנות גם כסגן שר, גם כשר, גם כיושב ראש ועדה לביקורת המדינה וכל זה נמנע ממני בגלל, הייתי קורא לזה, אותה טעות טרגית, שעשיתי ללא שום צורך. לא שאני בא להצדיק את המעשה שאני עשיתי. זה לא מנחם אותי. הדבר הזה גרם לי לצלקת קשה, צלקת קשה בנפשי. בני משפחתי סבלו רבות".

למה בעצם היית זקוק לתואר בפסיכולוגיה? מה רצית להשיג?

"אני לא הייתי צריך את התואר הזה. לי יש את התעודות שעמלתי עליהן ביגיע כפי. אם זה תעודה של עובד סוציאלי, תעודה של פקיד סעד לחוק הנוער וסדרי דין, תואר BA בחינוך אנקיוולנטי. כל מה שעשיתי זה טוב הלב שלי, שרציתי לעזור לאותו מנהל מכללה לעשות טסט קייס, האם העבודה הזאתי, שהוגשה על ידי, פלוס התעודות שנמצאים באמתחתי, יכולים להקנות תואר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. אותו מנהל שפנה אלי הוא רצה, האמת, להיכנס למגזר של מורים לא מוסמכים, שאין להם תואר אקדמאי ולקחת איזה לימודים, תעודות מסוימות, לעשות השלמות, ואז לבחון אם זה מוכר".

היית אז בשירות הציבורי. לכאורה, התואר יכול לסייע לך במשכורת.

"כשעבדתי במשרד העבודה והרווחה קיבלתי לפי חוזה בכירים, שזה משכורת קצת יותר גבוהה מכל התעודה, גם אם היתה התעודה הזאתי".

מנהל חברת "מודום", שהפעילה את שלוחת אוניברסיטת ברלינגטון בישראל, אברהם אבן חן, נידון ביולי האחרון ל-30 חודשי מאסר על חלקו בפרשת התארים הפיקטיוויים ובין היתר הורשע במתן שוחד ליאיר פרץ (מתן פטור משכר לימוד בתמורה למכתב המלצה שנתן שר העבודה אז, אלי ישי, לאוניברסיטה) ולעוד שבעה אנשי ציבור. אבן חן ערער. פרקליטו, עו"ד ליאור אפשטיין, אמר השבוע שלא יכול להיות שאדם אחד יורשע במתן שוחד לכל כך הרבה אנשים, אבל הם לא מואשמים בקבלתו.

את רוב הביקורת ספגת על שהגשת עבודה לא שלך ועוד בלשון נקבה.

פרץ: "אני שוב פעם אומר: הכל נעשה ללא שום שיקול דעת. עשיתי את זה מתוך... פשוט... לא ראיתי שום... שום דבר... עשיתי את זה כלאחר יד. אפילו לא השקעתי טיפה מחשבה. אחרת הייתי לוקח את התזה שלי בעבודה סוציאלית, ונותן אותה. מה יותר טוב מהדבר הזה? אם הייתי חפץ בתואר הזה. אני לא חפץ בתואר הזה. עשיתי את זה בשביל למלא איזה בקשה מטופשת שאני היום בדיעבד רואה שהוטעיתי והוכשלתי ומה שנותר לי זה לבקש באמת שוב פעם גם סליחה וגם להביע חרטה וזהו, זה מה שנותר".

לפחות היית מתקן מלשון נקבה ללשון זכר.

"זה רק עוד הוכחה לכך, שלא היתה לי מחשבה פלילית. אחרת, הייתי נותן את זה לבתי שהיא מורה ואומר 'תתקני את העבודה הזאת'. אדם שבא לעשות עבירה פלילית משקיע את כל מחשבתו בכך שלא ייתפס, לפחות משתדל. לי לא היתה שום כוונה להשתמש בתעודה הזאתי".

בכל זאת הוספת לרזומה שלך באתר הכנסת שיש לך תואר בפסיכולוגיה.

"נכון שהוסיפו בשבילי את התואר הזה. נכון שזה... יכולתי ל... או-קיי, מחקתי את זה מיד לאחר שראיתי את השטות הזאתי וזהו".

משני המקרים שפורטו בכתב האישום נוצר רושם שרצית מאוד תואר.

"לא. לא. אני רציתי לעזור למישהו בגחמה שלו. לא רציתי תואר. לשם מה אני צריך את התואר הזה? אם רציתי את התואר, הייתי הולך לקחת אותו. למה לא הלכתי לקחת אותו?"

הבעתי חרטה במיידי

פרץ עלה לארץ ממרוקו בגיל שבע. הוא למד בבית ספר של החינוך העצמאי של אגודת ישראל בבית שמש ובישיבת פוניבז' של הרב שך. בגיל 19, בתחילת שנות ה-70, התגייס לנח"ל החרדי בגלגולו הקודם ושירת בנח"ל מוצנח. במלחמת יום כיפור היה מגויס חצי שנה במילואים. פרץ מתגורר ביישוב הקהילתי החרדי מרכז אלומה בחבל לכיש. הוא מילא תפקידים שונים בתחום העבודה הסוציאלית במועצה האזורית שפיר בדרום הארץ.

למרות החרטה שהוא מביע, פרץ עומד על כך ש"היתה פה רדיפה. טפלו עלי שישה סעיפי אישום, קבלת שוחד, ניסיון לקבלת שוחד, ניסיון לקבל דבר במרמה, ביצוע עוון. מכל זה לאחר דיונים אינסופיים שלווו בהכפשות על ידי התקשורת, בהדלפות מכוונות על ידי הפרקליטות ועל ידי המשטרה, נותר היום סעיף אחד בלבד שהוא העתקת עבודה. וזה לא במסגרת עסקת טיעון, אלא העורך דין שלי בא ופרך אחת לאחת את כל הטענות של הפרקליטות והסכימו איתו מבחינה משפטית".

כל פעם שיש חקירה נגד מישהו בש"ס אתם אומרים שרודפים את הספרדים.

"אני שואל אותך שאלה באמת. אילולא זה לא היה רדיפה, מה אצה לו הדרך ליועץ המשפטי (אליקים רובינשטיין)?... למה רץ לכנסת יומיים לפני שהוא עוזב את תפקידו, להגיש את הבקשה להסרת החסינות נגדי, כאילו מדובר בפושע שביצע פשע חמור ביותר. החקירה הזו ממתינה כבר קרוב לשש שנים, שבע שנים. מה היה קורה אילולא היה ממתין עוד שבועיים, והיה מוציא הודעה מסודרת גם לי, גם לעורך דין שלי".

אבל הוא עמד לעזוב.

"אז הוא היה צריך להעביר את זה לפרקליטת המדינה שמילאה את מקומו. עד היום הזה אני לא יודע מה המניע שלו".

השווית אז את רובינשטיין להיטלר.

"אל"ף, אני הבעתי חרטה במיידי. באותו ערב עליתי לשידור ואמרתי שאני מתחרט ומבקש סליחה. גם בוועדת הכנסת הופעתי בפני היועץ המשפטי, קמתי וביקשתי סליחה, לעיני התקשורת, לעיני כל עם ישראל, לחצתי את ידו ודאגתי שגם הוא ימחל לי ולא רק מהפה ולחוץ. ובכל הזדמנות שהיתה לי ביקשתי סליחה גם מניצולי השואה. אני יודע את הכאב, אני יודע את המשמעות... אין אדם נתפס בשעת כעסו".

את הטענות שלו על אפליה מבסס פרץ על העובדה שלדבריו, רבים מהקצינים שקיבלו תארים פיקטיוויים וקיבלו בעזרתם תוספות שכר הועמדו לדין משמעתי בלבד. אבל בייחוד הוא סבור שקופח בהשוואה לניצב אליק רון, מי שהיה מפקד המחוז הצפוני של המשטרה, שאף הוא היה חשוד בפרשה וכתב האישום נגדו בוטל.

"למעשה אליק רון ואני קיבלנו כתב אישום קופי, עם אותו סעיפי עבירה ואצלו יותר חמור שבעתיים. הוא הלך לשימוע אצל פרקליטת המדינה והיא ביטלה את התיק שלו, שזה אותה תובעת, אותה תובעת, אותה תובעת, איריס לא זוכר מה שמה, איריס משהו (עו"ד איריס רמתי). אילולא לא הייתי מודה בסעיף הזה של העתקת עבודה, אז גם תיקי היה נסגר בלא כלום. אני הודיתי בסעיף הזה ולכן אני משלם יקר, והודיתי ומיד. אני אפילו לא ניסיתי להכחיש את זה...

"מאידך אצל אליק רון, הוא קיבל את התעודה לידיו. הוא הגן על העבודה אפילו, עבודה שהוא לא כתב, והוא גם דאג לשוטרים שילמדו באותה מכללה. אני לא דאגתי לאף אחד. ובכל זאת ולמרות הכל, אני מתבוסס בדמי במשך שנים".

בעקבות סגירת התיק נגד רון פנו 98 חברי כנסת אל היועץ המשפטי מזוז וביקשו לערוך לפרץ שימוע נוסף. מזוז דחה את הבקשה. רון מסר בתגובה ש"אין לי עניין להגיב. אני לא רוצה להיכנס לזה".

הטענה של פרץ, שהודה מיד, לא ממש מדויקת. בנובמבר 2004 פרסם כתב "הארץ" צבי הראל קטעים מחקירת פרץ על ידי פקד דודי בר.

חוקר: "למה טרחת ועשית עבודות ומטלות?"

פרץ: "בגלל שרציתי שיהיה לי ברזומה שלי. מה, אסור ללמוד? בשביל הנפש שלי".

חוקר: "איך עשית את התזה?"

פרץ: "ישבתי וכתבתי אותה".

חוקר: "איפה?"

פרץ: "ספרות".

ח"כ פרץ, לאורך רוב החקירה הכחשת את הדברים שהיום אנחנו יודעים שהם אמת.

"איזה למשל? דבר אחד תגיד לי. אין דבר ולא חצי דבר. אילן, באמת, אל תתפוס במינוחים".

אמרת לחוקר שכתבת את התזה בעצמך.

"אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את הדברים האלה. אני מיד הודיתי ולכן אני היום נשפט על העתקת עבודה".

אמרת שעבדת עם ספרים.

"אני אף פעם לא הייתי רגיל לחקירות. אני גם לא התייעצתי עם עורך דין כשהזמינו אותי לחקירה. על זה העורך דין שלי כועס עלי עד היום. באתי בתום לב, לא ידעתי, הייתי מבולבל. הרי בדרך כלל כשבן אדם נמצא בלחץ מסוים, מכחיש כל דבר, מנסה... אבל בסופו של יום אמרתי את האמת צרופה וזה האמת ועל האמת הזאתי אני משלם".

ישאל הקורא: חרטה זה חשוב, אבל האם הוא לא צריך לשלם בפרישה מהפוליטיקה?

"מה הקשר בין העתקת עבודה לבין המשך העשייה המבורכת שלי בנושא החברתי? לא, באמת. אילולא העבירה היתה בתוך מערכת פוליטית של שחיתות ודברים כאלה, אז בסדר. כל זמן שזה לא גרם לנזק לאף אחד, לא לקופת המדינה, לא לאיש. אם הייתי מקבל תעודה של רופא והייתי הולך עם התעודה הזאתי ומסכן חיים אדם, לא רק שהייתי צריך לפרוש מהפוליטיקה, הייתי צריך לפרוש מהחיים".

ההר הוליד נמלה

עוד פרץ נאבק על הישרדותו ולפני שבועיים הודיעה היחידה הארצית לחקירות הונאה כי גיבשה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נוסף נגדו בעבירות של שוחד וקבלת הבטחות לטובות הנאה, הפעם בתקופה שכבר היה חבר כנסת וכיהן כיו"ר זמני של הוועדה לעובדים זרים. על פי החשד, פרץ קידם את ענייניהן של שתי חברות כוח אדם המתמחות בעובדים זרים לענף החקלאות, סייע להן להגדיל את מכסות העובדים הזרים שלהן וקיצר עבורן הליכים מתוקף קשריו. "זה דבר שנחקר כבר שש שנים", אומר פרץ. "מדובר על חבר בשם חיים שוורץ, 25 שנה שאנחנו חברים, ברמה מאוד קרובה. האיש הזה יש לו חברת כוח אדם בשם עמית שעוסקת בקטיף פירות כמדומני. כן, קטיף פירות".

האם סייעת לו להגדיל את המכסה?

"הרי כל בר דעת יודע שבתוקף תפקידי כיושב ראש הוועדה לעובדים זרים, אני לא יכול להעניק לבן אדם הזה אפילו לא אצבע של עובד זר. אין לי סמכות. הכל בוצע כדת וכדין. אין בזה במאומה".

כאיש ש"ס אתה יכול לדבר עם מי שבסמכותו להגדיל את המכסה.

"האיש הביא לתשומת לבי שמקפחים אותו בדבר מסוים. הפניתי אותו לגורמים הרלוונטיים, קרי משרד הפנים ומנהל האוכלוסין, ודיברתי איתם שייפגשו ויבדקו את הדברים ויתייחסו לטענות לגופן. זה לגיטימי. תפקידי כחבר כנסת לעזור לכל פונה. לא פנה אלי התאחדות הקבלנים? לא פנו אלי מההדרים ואמרו שהם מופלים לרעה? אני לא רוצה להגיד לך כמה שמות מעורבים בתיק הזה. מר שוורץ לא היה צריך את יאיר פרץ הקטן בשביל לקבל עזרה כלשהי. היו לו אנשים יותר בכירים מיאיר פרץ, שיכלו לעזור". לדברי פרץ, "האיש הזה ידוע כאיש שתרם תרומות מכובדות".

האם הוא תרם לך?

"לא תרם לי מאומה והדברים נבדקו לפני ולפנים עם חריש עמוק ואילולא, איך אמר לי משפטן בכיר, אילולא, אילולא היו רואים שקל אחד, מזמן כבר הייתי נשפט וגם הייתי מרצה את העונש. אין בזה שום דבר. ואני אומר לך פה הצהרה: אם חלילה וחס הפרקליטות תגיש בתיק הזה כתב אישום בכל רמה שהיא, אפילו ברמה הכי מזערית של עבירה הכי שולית, אני לא מתכנן להילחם על החסינות, ואני מתכנן לנהל משפט בצורה הכי נחרצת, מפני שאני יודע שידי נקיות ואני נקי כפיים. וגם המשטרה יודעת את זה".

יושבים אלי ישי והרב עובדיה ואומרים לעצמם, "היאיר פרץ, הזה כל פעם יש לו תיק חדש".

"אל"ף, הם לא אומרים את הדברים האלה. בי"ת, אם תסתכל בתיק הראשון שאנחנו מדברים עליו, לא רק שההר הוליד עכבר, אלא הוליד נמלה. ובתיק השני ידועה האמרה שכל זמן שלא הוכחה... איך כתוב... שהוכחה... שלא הוכחה חפות... עדיין שם אין שום דבר. יש דברים בעלמא".*

אהבת ישראל נטו

בתחילת הקדנציה נאבק פרץ כדי לקבל את תפקיד יו"ר השדולה החברתית. אבל תקופת כהונתו התאפיינה בהיעלמותה של השדולה מהתקשורת, עניין די מוזר בשנים כל כך קשות לשכבות החלשות. פרץ אמנם אומר שהלובי "עשה כל מיני כנסים פה בתקופת העוני" אבל מסכים ש"הלובי החברתי נדם". הוא מסביר זאת בכך שהמחאות לא הועילו. "אני לא אשכח את הפנייה שלי לביבי נתניהו בהיותו שר אוצר, שביקשתי ממנו בתחנונים לדחות את הקיצוץ של קצבת הילדים עד אחרי הפסח. נעניתי בשלילה, לצערי צורמת. אפילו לא קיבלתי תשובה. אז ראיתי ששמה הדלתות נאטמות".

במקום לצאת למאבקים ציבוריים פרץ החליט לעזור לעניים בעצמו. הוא יצר קשר עם גוף ששמו הקרן לקידום פרויקטים חברתיים ובעזרתה הקים שורת מפעלים חברתיים רחבי היקף: חלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות, חלוקת 15 אלף ילקוטים לתלמידי כיתה א', חלוקת 10,000 שמיכות לקשישים, חלוקת תלושי שי לחיילים בודדים, אימוץ משפחות שכולות, הפעלת ניידות רפואת שיניים, הענקת מלגות לסטודנטים למשפטים תמורת מתן ייעוץ בשכונות מצוקה והספקת ארוחות בוקר לתלמידים נזקקים.

פרץ סבור שבמצב שבו הממשלה אינה ממלאת את תפקידיה המינימליים, הגיוני שהשדולה החברתית תנסה לעשות זאת במקומה. לקרן לקידום פרויקטים חברתיים תורמים גופים מארצות הברית ובהם הנוצרים האוונגליסטים, גופים עסקיים בישראל, בהם הסופר פארם ובקרוב אולי יהיה תורם חדש: "מר גיידמק היה פה. הוא רצה לשמוע על הפעילות החברתית. הוא התחייב באמת להרים תרומה".

פרץ לא רק נעזר באוונגליסטים למימון פרויקטים חברתיים. הוא גם כיהן כיו"ר השדולה לקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם, מה שעורר לא מעט כעס בש"ס. "שמעתי וחקרתי וראיתי שהכוונות שלהם לא מיסיונריות אלא אהבת ישראל נטו. כשזה המצב לא ראיתי שום פסול לכהן בשדולה כזאת על מנת לסייע לאוכלוסיות חלשות. כשהתחילו כל מיני חילוקי דעות, לכאן ולכאן, אני הוצאתי את עצמי מהדבר הזה".

בש"ס טוענים שאתה עצמאי מדי.

"אני מימי לא הרגשתי את עצמי כעצמאי. אני חלק מתנועה שהמרות והסמכות הבלעדית זה מרן הרב עובדיה יוסף. אולי בדברים מסוימים בתום לב סברתי שזה דבר שלא תהיה לו שום התנגדות, אבל כשגיליתי שהדברים האלה כן מנוגדים לעקרונות של התנועה או של מרן או של כל דבר אחר, מיד נסוגתי מהר ומיד שיניתי את דרכי ולא הלכתי בצורה עצמאית או בצורה מופגנת וצפצפתי על מישהו".



יאיר פרץ. אם תסתכל בתיק הראשון שאנחנו מדברים עליו, לא רק שההר הוליד עכבר, אלא הוליד נמלה


יאיר פרץ בבית משפט השלום בתל אביב. הודה באשמה, אך טרם הורשע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו