טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכל כולסטרול

רופאים בכירים ואיגודים רפואיים קוראים למשרד הבריאות ולקופות החולים לשנות את מדיניותם בנוגע לתרופות להורדת הכולסטרול, כדי למנוע תחלואה ותמותה. לציבור הם ממליצים לגלות ערנות ולעקוב אחר רמת הכולסטרול - גורם סיכון מרכזי למחלות לב, שקל יחסית להתמודד עמו

תגובות

מניעה של אלפי התקפי לב בשנה, ואף של יותר מאלף מקרי מוות בשנה, נשמעת כמו מטרה ראויה בהחלט. מתברר שמדובר ביעד אפשרי ואף קל יחסית להשגה. כך אומר פרופ' דן צבעוני, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל.

מבין כל גורמי הסיכון למחלות לב, הגורם הקל ביותר לטיפול הוא הורדת רמות הכולסטרול בדם. הרופאים ממליצים לעשות זאת דרך שינוי אורח החיים וטיפול תרופתי. אלא שאורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית, ככל שהם חשובים וחיוניים, קשים לביצוע לחלק גדול מהאוכלוסייה. "הרבה יותר קל לקחת כדור מאשר לרדת במשקל, להפסיק לעשן או לחנך מחדש אדם מבוגר", אומר פרופ' צבעוני. "הורדת כולסטרול באמצעות שינוי אורח חיים בלבד כרוכה במאמץ, ולסבול רעב זה כמעט בלתי אפשרי בחברת השפע שלנו", מוסיף פרופ' דרור חרץ מהאיגוד לטיפול בטרשת עורקים. בנוסף לכך, מודה פרופ' חרץ, גם כאשר אדם משנה את אורח חייו, הירידה מתבטאת ב-7% בלבד בערכי הכולסטרול.

לפיכך, רוב האנשים אשר להם ערכי כולסטרול גבוהים נזקקים לטיפול תרופתי. ואולם כאשר אדם סובל מרמה גבוהה של כולסטרול, מתחילים בתרופות במינון נמוך, "כמעט הומאופתי", מגדיר פרופ' חרץ, שאין בו די. הבדיקות הבאות יהיו בהפרשים של חצי שנה עד שנה, ורק אז, אם הערכים לא ישתפרו, יעלה המינון במתינות - ובינתיים בוזבז זמן יקר. בנוסף לכך, קופות החולים מגבילות את מספר בדיקות השומנים לפעם אחת בכמה חודשים. בחלוף הזמן גם החולה וגם הרופא נוטים שלא להקפיד, שהרי עודף כולסטרול אינו מורגש - והנזק נעשה. "התוצאה של מדיניות קופות החולים היא שבין 30% ל-40% מהחולים הזקוקים לתרופות להורדת כולסטרול אינם מקבלים אותן, וזה כולל גם אנשים בסיכון גבוה כמו חולי לב", אומר פרופ' צבעוני.

כדי לשנות מצב זה, ובעקבות הנחיות רפואיות חדשות למניעת מחלות הנגרמות מעודף כולסטרול, התאחדו לראשונה שני איגודים רפואיים, האיגוד הקרדיולוגי והאיגוד למניעת טרשת עורקים. בחסות חברות התרופות MSD, שרינג-פלאו, פייזר/ניאופרם וטבע ישראל, הם יצאו בקריאה לאזרחים להיבדק ולהיות ערניים. ממשרד הבריאות הם תובעים להכניס לסל תרופות חיוניות שלא רק ימנעו התקפי לב ויאריכו חיים, אלא גם, לדעתם של איגודי הרופאים, יחסכו למדינה ממון רב. עיקר השינוי בהמלצות החדשות הוא ההנחיה להפחית את רמות הכולסטרול הרע (LDL) אצל חולים בסיכון גבוה לרמות נמוכות במידה משמעותית מאלה שנחשבו עד כה לרצויות ומספיקות.

בראש האיגודים שנחלצו לקמפיין עומדים פרופ' ארדון רובינשטיין, יו"ר החברה לגילוי, מניעה וטיפול בטרשת עורקים; פרופ' דרור חרץ, מנהל המכון לליפידים במרכז הרפואי שיבא ומזכיר האיגוד לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים בישראל; פרופ' דן צבעוני, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל; ופרופ' צבי ורד, יו"ר הוועדה למניעת מחלות לב של האיגוד הקרדיולוגי.

רמה גבוהה מדי של כולסטרול היא גורם הסיכון העיקרי למחלות לב וכלי דם ולשבץ מוחי - מחלות שהן גורם התמותה והתחלואה מספר אחת בישראל ובמערב: כמחצית ממקרי המוות בעולם המערבי נגרמים כתוצאה ממחלות לב. על פי נתוני משרד הבריאות, טרשת העורקים גורמת כל שנה לכ-7,000 מקרי מוות, בהם 2,000 מהתקפי לב ו-5,000 ממחלות איסכמיות אחרות הנגרמות מטרשת העורקים.

כולסטרול הוא שומן דם החיוני לפעילות תקינה של התאים; ואולם, הצטברות כמות גדולה מדי של "כולסטרול רע", LDL, יוצרת קרישים החוסמים מעבר תקין של דם. "אם נסתם כלי דם המוביל דם למוח, התוצאה תהיה שבץ מוחי", מסביר פרופ' חרץ, "ואם נסתם כלי דם המוביל דם ללב, התוצאה תהיה התקף לב".

לעומת ה-LDL שנוטה לשקוע בדפנות כלי הדם, "הכולסטרול הטוב" (HDL) מסייע בפינוי עודף כולסטרול רע מכלי הדם ומגן מפני טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם.

הערכים נמדדים במיליגרם לדציליטר דם. ההמלצות האחרונות של איגודי הרופאים הן להגיע לערכים של 100 עד 130 מ"ג/ד"ל ל-LDL לאנשים בריאים עם גורמי סיכון למחלת לב, לרמה הנמוכה מ-100 מ"ג/ד"ל בחולי לב ועד 70 מ"ג/ד"ל לחולי לב קשים או חולי לב הסובלים גם מסוכרת. אשר לכולסטרול הטוב, הערך הרצוי לגברים הוא 40 מ"ג/ד"ל, ולנשים יותר מ-45 מ"ג/ד"ל לפי המלצות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.

הבעיה היא, לדברי פרופ' צבעוני, שכשני שלישים מהסובלים מעודף כולסטרול אינם מגיעים לערכי המטרה על אף הטיפולים הקיימים. יתרה מכך: קרוב ל-80% מהאוכלוסייה אינם בודקים את רמת הכולסטרול שלהם באופן סדיר. לכן, אומר פרופ' רובינשטיין, קודם לכל אנו קוראים לכל התושבים בכל הגילים לבדוק את הכולסטרול באופן שוטף ולטפל במידת הצורך.

יש שלוש קבוצות של תרופות להורדת כולסטרול. האחת היא של סטטינים דור ראשון, כמו סימבאסטטין (סימוביל, סימבקור) או ליפידל (פראבסטטין), במינונים ראשוניים של 10 ו-20 מ"ג. הסטטינים דור שני, הכוללים את הליפיטור והקרסטור, יעילים הרבה יותר מאלה מהדור הראשון ומן האיזיטרול; הסטטינים הם חומרים המעכבים את ייצור הכולסטרול בכבד, בעוד שהאיזיטרול שייך לקבוצה של מעכבי ספיגת כולסטרול, קבוצה חדשה יחסית של תרופות לטיפול ברמה גבוהה של כולסטרול.

הסל כולל רק את תרופות הדור הראשון, ולבעלי סיכון גבוה - גם את הדור השני. האיזיטרול, שלדברי פרופ' צבעוני מהווה פריצת דרך, איננו בסל הבריאות, וזוהי שערורייה לדעתו, שכן תרופה זו בשילוב עם סטטין מביא לירידה משמעותית נוספת של מעל ל-25% בממוצע בערכי ה-LDL.

ומדוע התרופות אינן בסל? "הכל עניין של לחץ חברתי", טוען פרופ' צבעוני. "התקציב קיים, אך הוא מופנה לקבוצות המפעילות לחץ על הוועדה. כאשר חולי סרטן סופניים מפגינים והציבור רואה את התמונות, מאשרים תרופות. אני, כמובן, לא נגדם, אבל במחיר של תרופות יקרות מאוד ל-100 חולים, אפשר היה לממן לאלפי בני אדם תרופות להורדת כולסטרול.

"במדינת ישראל חיים כ-400 אלף חולי לב, כחצי מיליון חולי סוכרת ועוד רבים מאוד עם גורמי סיכון. הדבר נכון לשני המינים. אמנם נשים מפתחות מחלות לב בשלב מאוחר יותר בחייהן מאשר גברים, אך בגיל 65 הסיכון למחלות לב זהה אצל שני המינים ולגבי נשים הוא אף עלה בשנים האחרונות.

"עם זאת", מוסיף פרופ' צבעוני, "החדשות הטובות הן שבמשך 20 השנים האחרונות, בעזרת הטיפול הנכון ובעיקר גילוי הסטטינים, שמסוגלים גם להקטין מחלות דמנטיות, קיימת ירידה הדרגתית ומתמידה בתחלואה ובתמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות. טיפולים אלה גרמו לכך שהרפואה המערבית מצליחה להאריך חיים ולשפר איכות חיים הן של בריאים והן של חולי לב". לפיכך, בשל הקלות שבה אפשר להשיג את המטרה, אומרים הרופאים, משרד הבריאות וקופות החולים חייבים לשנות את מדיניותם.

דגים עם אסקימואים

"השמן הטוב מן המעמקים" - כשם הספר שערך פרופ' ארדון רובינשטיין - הוא האומגה 3, חומצת שומן רב בלתי רווי, שמייחסים לה תכונות מופלאות ובעיקר הורדת טריגליצרידים (שומני הדם), עיכוב קרישת הדם על ידי מניעת איגור טסיות הדם והעלאת רמת הכולסטרול הטוב. בקצרה: מדובר בחומצת שומן שמחקרים רבים הראו כי צריכתו מונעת מחלות לב וטרשת עורקים. חומצות השומן הרב בלתי רוויות שעמן נמנה האומגה 3 הכרחיות לתפקוד המיטבי של כל תא בגוף.

סגולות האומגה 3 התגלו, אומר פרופ' רובינשטיין, כאשר מדענים הבחינו שלאסקימואים שאוכלים כמויות עצומות של חומצת אומגה 3 אין מחלות לב, אך כשהם עוברים לחיות בדנמרק והתזונה שלהם משתנה, הם לוקים במחלות כאלה. במחקר שנעשה בקרב תושבי גרנלנד התברר שעד שנות ה-70 לא היה ביניהם ולו מקרה מוות אחד ממחלת לב.

באחד המחקרים המפורסמים נבחנו כ-2,000 גברים ונשים שעברו אוטם שריר לב, שחלקם קיבלו לפחות שתי ארוחות דגים בשבוע ולחלופין שלוש כמוסות מרוכזות ביום של שמן דגים, והאחרים לא צרכו דגים. התברר שאצל אוכלי הדגים ונוטלי הכמוסות נרשמה ירידה משמעותית של 29% בשיעורי התמותה ממחלת הלב, לעומת קבוצת הביקורת.

מחקר שמאשש נתונים אלה נעשה לאחרונה באיטליה במשך שלוש שנים וכלל 12,000 חולי לב שעברו אירוע לב ראשוני. המחקר הראה כי חולי לב שנטלו בקביעות גרם אחד אומגה 3, במשך כל שלוש שנות המחקר, לקו פחות ב-20% באירוע לב חוזר מחולי לב שלא לקחו. כמו כן, אחוז מקרי המוות בין החולים שלקו באירוע לב שני ואשר נטלו גרם אחד אומגה 3 ליום היה נמוך ב-45% מאשר בקרב אלה שלא נטלו כלל. מחקרים נוספים בקבוצות חולים שצרכו 2 עד 3 גרם אומגה 3 ליום הצביעו על ירידה של יותר מ-50% בסיכוני הלב השונים.

חומצת שומן אומגה 3, מפרט פרופ' רובינשטיין, נמצאת בדגי מי ים קרים ועמוקים, בעיקר דגים מהים הצפוני, ביניהם: סול, בקלה, טונה, הליבוט, מקרל, סלמון, סרדינים, קוד ואנשובי. מדובר בדגים האוכלים אצות שמכילות הרבה אומגה 3. כמו כן יש אומגה 3 באצות ובמעט צמחי יבשה כמו זרעי פשתן, אגוזי מלך ועלים ירוקים.

פרופ' רובינשטיין ממליץ לא רק לאכול מהמצרכים הללו אלא אף לקחת תוסף תזונה המכיל אומגה 3, "אפילו פעמיים-שלוש ביום". המוצר נמכר במדפי תוספי התזונה ללא מרשם.

התעמלות עם פינים

אין חילוקי דעות בנוגע לחשיבות הפעילות הגופנית לבריאות ולמניעת מחלות בכלל ומחלות לב בפרט. ניגודי ההשקפות נובעים רק מכך שרופאים רבים סבורים שמדובר ב"גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" ושנטילת התרופות היא הדרך הקלה, היעילה והבטוחה להורדת רמות הכולסטרול. עם זאת, על פי מחקר שהתפרסם בשנת 1998 ב-"JAMA" מתברר שפעילות גופנית מסייעת להפחתה ניכרת בתמותה כתוצאה ממחלות לב.

המחקר נעשה במשך 17 שנים בפינלנד בקרב כ-8,000 גברים וכ-8,000 נשים, כולם בריאים, גילאי 64-25. הם חולקו לפי דרגות הפעילות הגופנית לשלוש קבוצות: חוסר פעילות, פעילות קלה עד בינונית ופעילות נמרצת. נמצא שאצל אלה שעסקו בפעילות גופנית בינונית - כלומר, פחות מ-30 דקות הליכה ביום - נצפתה ירידה בתמותה ב-29% ב-17 שנה; ואילו אצל אלה שהלכו 30 דקות שש פעמים בשבוע נצפתה ירידה של 43% בתמותה במשך שנות המחקר.

במקרה זה מתעוררת השאלה אם הפעילים הנמרצים זכו לגנטיקה אחרת. את התשובה נתן המחקר עצמו בכך שכלל בתוכו גם 434 זוגות תאומים: התברר שעל אף הגנטיקה, בקרב התאומים שעסקו בפעילות גופנית של 30 דקות ביום היתה ירידה של 56% בתמותה לעומת אחיהם שלא עסקו בפעילות כלל. המסקנה, לדברי פרופ' דן צבעוני, היא שגם לאנשים עם גנטיקה גרועה יש סיכוי להפחית את הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלת לב אם יעשו פעילות גופנית.

לעומת מחקר זה, מצטט פרופ' חרץ מחקר שהתפרסם לאחרונה ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין". המחקר הזה בדק את הכולסטרול הטוב ומצא שבניגוד למה שחשבו עורכיו, פעילות גופנית אינה מעלה אותו, אם כי היא משפרת מעט את איכותו.

ואשר לתזונה, מכיוון שהמקור המרכזי לכולסטרול הרע הוא שומן רווי, ממליצים הרופאים להפחית, בהדרגה, את כמות השומן הרווי שאנו צורכים.

אולי תגמולים לרופאים יעזרו

באנגליה נהוגה שיטת תגמול לרופאים, מספר פרופ' צבעוני. קיים שם רישום שבו מפורט מצבו הרפואי של החולה ובין השאר גם רמת הכולסטרול שלו. רופא, שאחוז גבוה מחוליו נמצא בערכי המטרה עקב טיפול ומעקב נכונים, מקבל תגמול כספי.

גם בארץ יש התחלה של מתן תמריצים לרופאים, אם כי הם אינם מתבטאים בתמורה חומרית. ד"ר חיים סילבר, מנהל תחום הקרדיולוגיה של מכבי שירותי בריאות, מוסר שבמסגרת מה שמכונה "מדדי איכות" קיימות הנחיות כלליות כמו בדיקות לחץ דם תקופתיות מגיל 40, הערכת מצב העישון וכדומה. ואשר לערכי הכולסטרול, במערכת הממוחשבת מופיעים הערכים של כל חולי הקופה. לכל קבוצה של רופאי משפחה יש "רופא מנהל" ולכל אזור קיימים "יעדי שיפור". לדברי ד"ר סילבר, נוכח המעקב וההתכנסויות התקופתיות של רופאי המשפחה, חל בשנה האחרונה שיפור של 15% בערכי המטרה של החולים שנמצא אצלם כולסטרול גבוה.

גם בשירותי בריאות כללית מקבלים הרופאים כבר כמה שנים משוב מקצועי המשקף את איכות המעקב והטיפול בחולי סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות נוספות. בימים אלה מופעלים שני פרויקטים בתחום. האחד נועד להתריע בפני הרופא על בדיקות ומדדים החסרים בתיק המטופל (מדידת גובה, משקל ולחץ דם, עישון, בדיקות דם לשומנים וכדומה) והשני מטרתו לסייע לרופאים באיתור החולים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה דרך הפעלת מחשבון אוטומטי.

מקופת חולים לאומית דווח כי קיימת ביקורת על רופאי המשפחה אחת לשלושה חודשים, שבה נבדקת רמת הביצוע של כל רופא וניתן משוב. כל חברי הקופה מעל גיל 18 נמצאים במעקב בכמה פרמטרים וביניהם בדיקת כולסטרול LDL.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות