בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העלות - 200 מיליון דולר

מוזיאון הסובלנות

תגובות

מוזיאון הסובלנות הוא פרויקט יומרני שיוזם מרכז שמעון ויזנטל, ארגון יהודי מקליפורניה שאינו קשור במישרין לצייד הנאצים המפורסם. אבן הפינה למוזיאון הונחה לפני כשנתיים בטקס בהשתתפות מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר, הנחשב ידיד אישי של דיקן המרכז, הרב מרווין הייר. עלות הקמת המוזיאון נאמדת בכ-200 מיליון דולר והוא תוכנן על ידי האדריכל פרנק גרי, בסגנון דומה לזה של מוזיאון גוגנהיים בבילבאו.

הפרויקט, הנמצא בשלבי בנייה ראשוניים כבר עורר ביקורת ציבורית רבה בישראל בגלל ממדיו, סגנונו הארכיטקטוני ושאלת התכנים שיוצגו בו. מקימי המוזיאון התחייבו שלא להציג בו תכנים הקשורים לשואה ואמרו כי לא יתייחסו לנושאים פוליטיים ובראשם הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

עבודות הבנייה להקמת המוזיאון נערכות במגרש חנייה עירוני, שהוקם בשעתו על אתר ששימש במשך מאות שנים כבית הקברות העיקרי של ירושלים המוסלמית. במרכז שמעון ויזנטל טוענים כי לא ידעו כלל על קיומם של קברים מתחת למגרש החניה. זה למעלה מחודש מונחת על שולחנו של בג"ץ עתירה שהגישה החברה לפיתוח נכסי הוואקף המבקשת בדחיפות להפסיק את עבודות הבנייה הנערכות באתר, בנימוק שמדובר בפגיעה קשה במקום קדוש לאיסלאם. במרכז ויזנטל לא הכחישו כי במקום נמצאו עצמות וקברים רבים. קו ההגנה שבו בחר המרכז מתבסס על טיעון הלקוח מאסכולה בהלכה המוסלמית הקובעת כי ניתן להסיר את קדושתו של בית קברות לאחר שהופסק השימוש בו במשך תקופה ארוכה.

עו"ד שמואל ברקוביץ', מומחה למקומות קדושים המייעץ למרכז ויזנטל, ציין כי ב-1964 החליט בית דין שרעי להסיר את קדושת בית הקברות. בעקבות החלטת בית הדין התאפשרה הקמת גן העצמאות, הפארק העירוני המרכזי בירושלים, על חלק משטחו של בית הקברות. על חלק אחר משטח בית הקברות נבנה בשנות ה-30 בית המלון המפואר פאלאס. את הקמת המלון יזמה המועצה האיסלאמית העליונה, בראשות המופתי של ירושלים באותן שנים חאג' אמין אל-חוסייני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו