בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חפשו את האירוניה

תחיית רוק השוליים הישראלי מורגשת היטב בכל העולם, חוץ מבישראל. זו לא גוזמה: בימים אלה סוגרת להקת הרוק הכבד SEEK IRONY את הפרטים האחרונים בתוכניתה לכיבוש אמריקה, בסיוע מנהל אישי מטקסס, מפיקה מוסיקלית מקליפורניה ועורכי דין מניו יורק. במקור הם מראשל"צ

תגובות

כפיר גוב מנסה לשמור על שלוות נפש, אבל התרגשותו ניכרת גם בשיחת "סקייפ" מהצד השני של העולם. בכל זאת, לא בכל יום נופלת לידי רוקיסט ישראלי בן 25 הזדמנות בסדר גודל כזה: להקתו של גוב, Seek Irony, חמישיית רוק כבד מראשון לציון, שקדה בזמן השיחה על הקלטת אלבומה המלא הראשון באולפני רדיו סטאר שבעיירה וויד בצפון קליפורניה, תחת ידיה האמונות של בעלת האולפנים, סילוויה מאסי שיווי, מפיקה מוסיקלית נודעת בתעשיית המוסיקה האמריקאית החתומה על אלבומים של להקות קצת יותר מפורסמות מסיק איירוני, כמו רד הוט צ'ילי פפרס, טול וסיסטם אוף א דאון, ואף עם ג'וני קאש המנוח.

"אתה לא מבין מה הולך פה", מתמוגג גוב. "אנחנו מקליטים באולפן עם ציוד בשווי מיליונים שנמצא בתיאטרון ישן מתחת להר מושלג, וישנים בדירת פאר ליד האולפן עם מקרר מלא. ממש מתלהבים כאן ממה שאנחנו עושים, ומתייחסים אלינו כמו למלכים". אבל הוא לא שוכח שחובת ההוכחה עוד לפניהם. "אנחנו מנסים לשמור את הרגליים על הקרקע ולדאוג קודם כל שהאלבום ייצא הכי טוב. נורא קל לאבד את הראש, ואנחנו משתדלים להיות כמה שיותר מקצועיים כי זו הדלת שלנו, שתקבע מה שיקרה לנו בשנים הקרובות".

מאסי שיווי (ראו מסגרת) התחייבה למצוא ללהקה חוזה בחברת תקליטים בתום ההקלטות. היא סמוכה ובטוחה שסיק איירוני נמצאת בתחילתה של קריירה משגשגת. "יש להם כל מה שצריך", היא אומרת, "צליל מודרני, הם נראים נהדר, יש להם נוכחות בימתית מרשימה, שירים עם פוטנציאל להיות להיטי רדיו. סיכויי ההצלחה שלהם מצוינים".

מלבד גוב, הסולן וכותב המלים, חברים בסיק איירוני ערן מונטנר (גיטרות), דניאל סטרוסברג (בס) יואב וולנסקי (קלידים ואלקטרוניקה) ואחיו הצעיר של כפיר, רום גוב (תופים). הלהקה הוקמה בשנת 2000, על שרידי להקתם של האחים גוב מתקופת התיכון, ששמה שונה קלות מ-Sick Irony לשמה הנוכחי. ההרכב, שניגן בתחילת דרכו שירים ארוכים של מטאל כבד, טכני ומורכב, עבר במשך השנים את התחנות המוכרות של להקת רוק ישראלית בתחילת דרכה: הופעות במעוזי הסצינה בתל אביב, "בארבי", "היינקן-קמלוט" ודומיהם, וצבירת קהל מעריצים קטן ונאמן; הקלטה עצמאית של אי-פי (מיני אלבום) בן חמישה שירים שמכר כמה מאות עותקים וזכה לביקורות אוהדות; וטוויית חלומות.

אז איך הם עשו את זה? בתור התחלה, כמו להקות ישראליות רבות אחרות בשנים האחרונות, החליטו חברי סיק איירוני לשיר באנגלית. עבור גוב היתה זו בחירה טבעית, שכן את רוב ילדותו בילו הוא ואחיו בבתי ספר אמריקאיים ברחבי העולם, בעקבות נדודיו של אביהם הדיפלומט. "לי אישית פשוט יותר קל לכתוב באנגלית - זו השפה של הרוקנרול, וזה לא עובר באותה צורה בעברית", הוא מסביר. "הלהקה היחידה שהצליחה לעשות את זה בגדול בעברית היא 'היהודים'. בלעדיהם עדיין היינו בתקופת האדם הקדמון".

יש כמובן סיבה נוספת לבחירת השפה, הרצון להצליח בחו"ל. "אני מאוד מעריך את אלה שמנסים לפרוץ בארץ ולשיר בעברית, אבל השוק בארץ לא פרקטי, על אחת כמה וכמה ללהקת רוק כבד, כשאף תחנת רדיו בארץ לא מוכנה להשמיע אפילו טיפת דיסטורשן חוץ משעתיים בשבוע בתוכנית של ג'קי".

ג'קי הוא ג'קי שרגא, עורך ומגיש התוכנית התוכנית "נקודת הג'ק" ברדיו תל אביב, שמספקת מדי מוצ"ש במה רדיופונית כמעט יחידה להרכבי רוק גיטרות ישראליים. שרגא, שמלווה במשך שנים את סצינת הרוק הכבד בישראל, שמח לשמוע על ההצלחה הנוכחית של סיק איירוני. "הם באו אלי לפני כמה שנים במסיבה שבה תקלטתי ודחפו לי דיסק דמו ליד. מיד הזמנתי אותם לאולפן, כמו שאני עושה עם כל להקה. מתברר שההתמדה שלהם השתלמה".

סיק איירוני אינה הלהקה הראשונה שבדרכה להצלחה בינלאומית עברה דרך התוכנית של שרגא. למעשה לא מעט הצלחות שיצאו מישראל בשנים האחרונות באו מגזרת הגיטרות הכבדות, שמסתמנת כיצוא המוסיקלי הישראלי הבולט, לצד גזרת הטראנס. ההישג הבולט בשנה האחרונה היה חתימתה של רביעיית המטאל Betzefer על חוזה ארוך טווח בסניף הגרמני של חברת רואדראנר, לייבל הרוק הכבד של ענק המוסיקה איילנד. אלבומה הראשון של הלהקה, Down Low, יצא ביוני ומכר עד כה קרוב ל-20 אלף עותקים באירופה. שתי הצלחות אחרות הן אורפנד לנד (ראו מוסף "הארץ" 28.12.2001), להקה המשלבת אלמנטים של מטאל ומוסיקה אוריינטלית שזוכה להצלחה בעולם המוסלמי; ויוסלס איי-די, להקת פאנק חיפאית שמוציאה שלושה אלבומים בלייבל האמריקאי Kung Fu וממלאת בעקביות מועדונים בארה"ב וביפאן, שם היא זוכה להערצה בממדי ענק.

שרגא חושב שההצלחות הנוכחיות הן תוצאה של תהליך. "כבר שנים יש המון הרכבים שעושים מטאל באנגלית. ההצלחה בחו"ל בזמן האחרון באה משום שהילדים התחילו להבין שאין קיצורי דרך, שלא מספיק רק שיער ארוך וקעקועים - צריך גם לעבוד קשה".

קשר האינטרנט

מאמציה של סיק איירוני לפרוץ את גבולות הארץ החלו להתממש בקיץ 2004, אז נסעה הלהקה לסיבוב הופעות ראשון בארה"ב. "הבנו שאנחנו חייבים ללכת למקום שבו המוסיקה גדולה", מספר גוב. "חסכנו כסף במשך שנה בעבודות שונות וארגנו הכל באופן עצמאי, על חשבוננו".

הקשרים הראשונים עם ארה"ב נוצרו עוד בארץ, באמצעות אתר ההיכרויות למוסיקאים garageband.com, שבו מוזמנות להקות מתחילות להעלות את המוסיקה שלהן לרשת ולכתוב ביקורות על הלהקות האחרות. אתרים כאלה - ובראשם אתר הקהילות - myspace.com הופכים כיום לזירת פעילות פופולרית בקרב הרכבים מתחילים, ולהקות ישראליות נוספות ניצלו את הקשרים שיצרו באמצעותם.

הודות לכפר הגלובלי המוסיקלי יצרו חברי סיק איירוני קשר עם כ-40 להקות אמריקאיות. "עם חלקן קבענו הופעות משותפות, ואז נסענו", מספר גוב. "המטרה היתה לבדוק את התעשייה מקרוב, ללמוד על בשרנו איך זה עובד, ואז לחזור לארץ ולהקליט, כדי להיות מוכנים יותר לפעם הבאה".

את המסע בארה"ב החלה החבורה בהופעות במועדונים בלוס אנג'לס וסן פרנסיסקו, ללא הצלחה רבה. פריצת הדרך הגיעה מכיוון לא צפוי - טקסס. ריי ואן הוזר, מנהל להקות מאזור אוסטין, הזמין את הלהקה לסיבוב הופעות. "עוד מהארץ נתקלתי בלהקה של ריי באינטרנט, וכתבתי לה ביקורת אוהדת", מספר גוב. "התשובה שלו היתה: 'תגידו, אתם באמת מישראל?'".

הקשר עם ואן הוזר נשמר ובאוקטובר 2004 הגיעה הלהקה להופעה ראשונה בעיירה קילין (Killeen) שבטקסס. כשהגיעו למקום התברר להם שכבר שבועיים מדברים ברדיו המקומי על "להקת המטאל האלטרנטיווי מישראל". להופעה הגיעו כ-1,000 צופים (!). גוב: "היה פשוט מטורף. אחרי ההופעה מכרנו את האי-פי שלנו וקנו יותר מ-100 עותקים, כמעט שליש מכל מה שמכרנו עד אז בארבע שנים בארץ".

זמן קצר אחרי ההופעה הפך ואן הוזר למנהל הרשמי של סיק איירוני, והלהקה נכנסה לאולפן בדאלאס כדי להקליט אלבום עבור לייבל רוק כבד טקסני, אך ההקלטות נקטעו בעודן באיבן. גוב לא שש לספק פרטים על האפיזודה. "עזבנו אחרי שהתברר לנו שהם עושים שם יותר מדי סמים ופחות מדי מוסיקה", הוא אומר.

הלהקה שבה לארץ, הקליטה עוד כמה שירים ושלחה אותם לואן הוזר. הטקסני לא שקט על שמריו ותוך זמן קצר הגיע עותק לידיה של מאסי שיווי. המפיקה התלהבה כל כך שהודיעה שהיא מוכנה להפיק ללהקה אלבום על חשבונה, תמורת רווחים עתידיים בלבד. חוזה כזה, שנקרא בעגה המקצועית "פרודקשן דיל", הוא לדבריה סיכון שמיעטה לקחת ביותר ב-30 שנות קריירה.

קולו הייחודי, מלותיו העמוקות

ההקלטות נקבעו לנובמבר-דצמבר 2005, וללהקה לא נותר אלא ללטש את הצליל הייחודי שלה. "היום אנחנו כבר לא ממש להקת מטאל", אומר גוב. "אנחנו מנסים לחבר בין הרוק הכבד לעולם האלקטרוניקה. לכבוד האלבום אפילו כתבנו שיר קונספט שנקרא 'Tech n' Roll' ומדבר על הווייב שלנו. זה כמו שיר למסיבה, עם ביט של טראנס או טכנו, אינפקטד משרום סטייל, אבל עם גיטרות לפנים".

מאסי שיווי מספרת בשיחת סקייפ שבהקלטות היא ומפיק המשנה, ריץ' ולטרופ, מסייעים לחברי הלהקה להשחיז עוד את הפרטים הקטנים ולהפיק תוצר נקי וחלק יותר. "אבל אל תבין אותי לא נכון, אין פה יותר מדי עבודה. הם מוכשרים בצורה יוצאת דופן, יותר מרוב הלהקות שעבדתי אתן. ויש להם תשוקה אמיתית".

היא אהבה את המוסיקה של סיק איירוני עוד לפני שפגשה אותם, "וכעת, כשהכרתי אותם והתחלנו לעבוד יחד, אני מעריכה אותם עוד יותר, כמוסיקאים וכאנשים. הם להקה מהסוג שלוקח סיכונים. יש להם הלב והנשמה שיש לסיסטם אוף א דאון".

ההשוואה לאחת מלהקות המטאל המצליחות והמקוריות בעולם - סיסטם אוף א דאון הוציאו החודש את אלבומם החמישי, מאסי שיווי היתה שותפה להפקת הראשון - היא מחמאה עולמית. נקודות דמיון נוספות שהמפיקה מוצאת בין שתי הלהקות היא "קולו הייחודי של כפיר", ו"המלים העמוקות ורבות המשמעות" שהוא כותב.

גוב בטח היה נבוך למשמע התיאור "המלים העמוקות ורבות המשמעות", אך הוא מודה שרבים משירי הלהקה אכן עוסקים במציאות הישראלית. עם זאת, עיון במלים לא מגלה פרובוקציות מיוחדות. "בסך הכל המסרים הם די כלליים", הוא אומר. "אמריקאי שיקשיב למלים לא יקשר אותן בהכרח לישראל. המצב בישראל רק מספק השראה לרעיונות אוניוורסליים".

בסוף דצמבר הסתיימה הקלטת האלבום, ואת השבועות האחרונים בילו חברי הלהקה בלוס אנג'לס, בפגישות עם נציגי חברות לייצוג אמנים. בניו יורק הם נפגשו עם עורכי דין, "שחקנים מרכזיים בביזנס", כהגדרת גוב, ועם שובם ארצה יחליטו על מהלכיהם הבאים, שאמורים להסתיים בחוזה הפצה בחברת תקליטים.

עד שיגיעו לקו הגמר מבקשים חברי סיק איירוני להעביר מסר לעמיתים במולדת: אפשר להצליח בחו"ל. דווקא הניתוק היחסי בסצינה המזערית בארץ, בלי השמעות ברדיו ובלי קהל רחב, הם קובעים, מוביל למאמץ יתר לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. "והסטנדרטים בעצם לא כל כך גבוהים", קובע גוב. "כשהופענו בלוס אנג'לס ראינו להקות עולות לבמה עם ציוד בעשרות אלפי דולרים שאבא שילם עליו ולא יודעות לנגן בכלל".

תופעה מתרחבת

הרוקנרול חזר בשנים האחרונות לתפוס מקום מרכזי במוסיקה הפופולרית, אבל דור המאזינים הצעיר בישראל עדיין לא הפנים זאת, מה שמביא מוסיקאים מקומיים רבים לרעות בשדות זרים. כמו סיק איירוני יש עוד להקות רבות שניסו את מזלן בחו"ל, אך לרוע מזלן, נכוו. "הרבה להקות יצאו לחו"ל כדי 'לבדוק את השוק', מעט מאוד עשו מזה כסף והרוב אכלו חרא וחזרו מפורקות", אומר ניר גוטריימן, הגיטריסט של סאלם, שב-20 שנות קיומה (גוטיירמן חבר בהרכב ארבע שנים) מכרה עשרות אלפי עותקים מאלבומיה באירופה, אך לא הופיעה בחו"ל.

"כיום פועלים כמה מאות הרכבים ישראליים רציניים ששרים באנגלית", אומרת אורלי יעקבי, העורכת ומגישה מדי יום רביעי את התוכנית "אור לגויים" ברדיו קול הקמפוס (106 אף-אם בתל אביב), המוקדשת כולה להשמעת הרכבים כאלה. כ-70% מההרכבים הללו, לדבריה, מנגנים רוק כבד על שלל סוגיו, מפאנק ועד מטאל. "לא מפתיע שההצלחה הישראלית העיקרית בחו"ל היא של אמני טראנס ולהקות מטאל", היא אומרת. "ישראל היא מקום קיצוני, אז גם המוסיקה שיוצאת מפה קיצונית".

בתקופה האחרונה בולטת ההתרחבות של התופעה גם לסגנונות פופולריים יותר, אם כי עד כה ללא הצלחה בסדרי הגודל של להקות המטאל, או של מינימל קומפקט בשנות ה-80 (שלא לדבר על עופרה חזה ואחינועם ניני). בתחילת שנות ה-2000 היתה רוקפור נושאת הדגל העיקרית של הזרם המרכזי הישראלי בנכר, עם שלושה אלבומים באנגלית וסיבובי הופעות מפרכים בבריטניה ובארה"ב. כל כך מפרכים, שבפעם האחרונה שרוקפור חזרו לארץ הם הודיעו על פרידה מהסולן, אלי לו-לאי.

רוקפור הראתה את הדרך לגל חדש של להקות. יעקבי מצביעה על שורה ארוכה של הרכבים המנגנים מוסיקה קרובה יותר למיינסטרים - באנגלית - שפרצו בשנה האחרונה; כמה מהם כבר החלו להופיע בחו"ל ולצבור שם מעריצים. המוכרים ביותר הם שי נובלמן ולהקת איזבו, ובשנה האחרונה בולטים שני הרכבים נוספים: אלקטרה, הרכב תל אביבי שמזכיר את רוקפור, שב באחרונה מסיבוב הופעות מוצלח בבריטניה; ו-The Genders, הרכב תל אביבי נוסף שהוציא באוקטובר אלבום בכורה, "Rockin' in Ramallah", המשלב גראנג', פאנק ומטאל, וכבר ערך שני סיבובי הופעות בארה"ב, אחרי שחברת תקליטים קנדית נטלה על עצמה את הפצת האלבום בצפון אמריקה.

גם בשוק המקומי, שמתקשה בדרך כלל לעכל אמנים ישראלים ששרים באנגלית, נרשמה באחרונה תזוזה כלשהי. בין היתר נרשמו השנה מכירות נאות לאלבום "ביוטיפול לייף" של נובלמן ולפרויקט המוסיקה השחורה פאנסט. מעט יותר בשוליים ממלאות כמה עשרות להקות מז'אנרים מגוונים מועדונים ברחבי הארץ. רוב החומר של להקות אלה מופק ומופץ באופן עצמאי, או בעזרת שורה הולכת ומתרבה של לייבלים קטנים שמטפחים יוצרים באנגלית (הבולטים הם No Distribution והאוזן השלישית). גם ערוץ המוסיקה 24 תורם את חלקו הצנוע, בעיקר בשעות הלילה.

שרגא ויעקבי מאוחדים בדעה שגם בארץ יש קהל הצמא לשמוע את הלהקות הללו, אך לא נחשף להן. האשמה, לדעתם, היא בצרות האופקים של הרדיו וחברות התקליטים. "אם קורט קוביין היה מסתובב עם קופסה של דמואים בין חברות תקליטים בארץ היום", אומר שרגא, "הוא לא היה עובר את המזכירה". יותר מדי גיטרות, ולא בעברית.*

סילוויה סטאר

סילוויה מאסי שיווי החלה את דרכה בתעשיית המוסיקה בתחילת שנות ה-80, כשבמהלך עבודתה כדי-ג'יי בתחנת הרדיו של הקולג' שלה, החלה להקליט ולהפיק קלטות דמו ללהקות שהכירה. עד מהרה התקדמה לאולפני הפקות גדולים בקליפורניה, ובמשך כ-25 שנה השתתפה במאות פרויקטים ממגוון ז'אנרים, אם כי את עיקר הישגיה קצרה בתחום הרוק הכבד. ב-2001 עברה לעיירה ההררית הקטנה וויד שבצפון קליפורניה, קנתה תיאטרון ישן והקימה בו את אולפני "רדיוסטאר", שבהם היא מטפחת מאז להקות צעירות רבות, לצד הפקות עבור שמות גדולים יותר.

כמפיקה מוסיקלית ראשית חתומה מאסי שיווי על שורה של אלבומים שהגיעו לאלבומי זהב בארה"ב, בהם האי-פי "Love Rollercoaster" של רד הוט צ'ילי פפרס מ-1997, ועל שלושה אלבומי פלטינה: "Tonight the Stars Revolt" של להקת המטאל הבוסטונאית פאוורמן 5000, ושני התקליטים הראשונים של להקת המטאל האלטרנטיווי טול, האי-פי "Opiate" מ-92' והאלבום "Undertow" מ-93', שהגיע לפלטינה כפולה ונחשב פורץ דרך. אלבומים רבים נוספים שהפיקה הגיעו לפלטינה במדינות אחרות, בהן בריטניה (למשל אלבום הבכורה של סקאנק אנאנסי, "Paranoid and Sunburnt" מ-95'), קנדה, נורווגיה ועוד.

במהלך השנים, עד שהקימה את אולפניה הפרטיים, עבדה מאסי שיווי גם בתפקידי טכנאות אולפן ומיקס לצד ענקים כמו ריק רובין, עמו עבדה בין היתר על האלבום הראשון של סיסטם אוף א דאון (1998) ועל האלבום "Unchained" של ג'וני קאש המנוח, שזכה בפרס הגראמי לאלבום הקאנטרי הטוב ביותר. כן היתה שותפה להפקת רמיקסים וטרקים לאוספים בשביל אר-אי-אם, פרינס, אלאניס מוריסט, פו פייטרס, ביורק ועוד ועוד.



סיק איירוני. בלוס אנג'לס ראינו להקות עולות לבמה עם ציוד בעשרות אלפי דולרים שאבא שילם עליו ולא יודעות לנגן בכלל


סיק איירוני עם המפיקה סילוויה מאסי שיווי ומפיק המשנה ריץ' ולטרופ (שני מימין). תשוקה אמיתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו