בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזרנו אל בורות המים. מצאנו קברי מלכים

בדיקה של ממצאי חפירות מתחילת המאה עשרים העלתה כי מבנים תת-קרקעיים שהתגלו בארמון בשומרון הם ככל הנראה קבריהם של עמרי ובנו אחאב, מלכיה הזכורים לשמצה של ישראל במאה ה-9 לפנה"ס, ולא בורות כפי שסברו תחילה

תגובות

נימה של תסכול מתגנבת לקולה של נורמה פרנקלין, כשהיא מתארת את התגלית שלה. כבר לפני שנים אחדות הגיעה למסקנה שקבריהם של עמרי ובנו אחאב - שני מלכי ישראל הבולטים, שמלכו במאה התשיעית לפני הספירה - נמצאים באתר שבו שכן ארמונם בעיר הבירה שהקימו להם, שומרון. אם הדבר נכון הדבר, אלה הקברים הראשונים של מלכים שהתגלו בישראל. אבל המאמר שמתאר את התגלית פורסם כבר לפני כשנתיים, וההכרה בה מבוששת לבוא.

אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה העניין המועט בממלכתם של עמרי ואחאב, בוודאי בהשוואה לסקרנות שמעוררים הממלכה המאוחדת המוקדמת יותר, ובעיקר שני מלכיה הגדולים - דוד ושלמה. הממצאים ההיסטוריים והארכיאולוגיים, מזכירה פרנקלין, מצביעים על כך שעמרי ואחאב הנהיגו את הממלכה הגדולה ביותר בתולדות ישראל. ממלכת ישראל של המאה התשיעית לפני הספירה היתה גדולה פי ארבעה-חמישה מממלכת יהודה באותה תקופה. בימי עמרי היא פרשה את שלטונה גם על העבר המזרחי של הירדן. עמרי ואחאב יזמו מפעלי בנייה מרשימים, בין היתר בשומרון ובמגידו, שאין להם מקבילות ביהודה של אותה תקופה. שני המלכים מוזכרים גם במקורות חיצוניים למקרא. כתובת מישע שנמצאה בירדן מזכירה את עמרי, ובתבליטים מארמונו של סרגון מלך אשור מתוארת שומרון של ימי אחאב.

אבל, אומרת פרנקלין, התנ"ך נכתב ונערך בידי אוהדי יריביהם של עמרי ואחאב, אנשי בית דוד שהיו לשליטי יהודה, ואלה טרחו להמעיט ככל האפשר בערכם של מלכי הממלכה הצפונית ואף להבליט את צדם האפל. הן בנוגע לעמרי והן בנוגע לאחאב, המקרא אינו מסתפק בנוסחה השגורה "ויעש הרע בעיני ה'", אלא מוסיף "מכל אשר לפניו" (מלכים א', ט"ז, כ"ג-ל'). מחברי התנ"ך באו חשבון עם אחאב, שהתחתן עם אשה נוכרייה - איזבל בתו של אתבעל מלך צידון - עבד את אליה, הבעל והעשתורת, ולא נרתע מרצח של אדם שבאדמתו חשק, נבות היזרעאלי. כשמת אחאב, במלחמה נגד ארם, הוא נקבר בשומרון. וכמו שניבא אליהו בעקבות פרשת נבות, "וילקו הכלבים את דמו" (מלכים א', כ"ב, ל"ח).

בעבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה באוניברסיטת תל אביב, התמקדה פרנקלין בממלכה הצפונית במאה התשיעית לפני הספירה. מכיוון שארמונם של עמרי ואחאב נמצא מאז הסכמי אוסלו בשטח הרשות הפלשתינית וחוקרים ישראלים אינם יכולים לחפור באתר, היא נאלצה להסתפק במחקר ארכיאולוגי מסוג אחר: נבירה במסמכים ובדו"חות שהותירו משלחות ארכיאולוגיות מארצות הברית, שחפרו באתר במחצית הראשונה של המאה העשרים והשוואה שלהם לממצאים מאתרים אחרים מאותה תקופה, כמו מגידו.

את הארמון שבנה עמרי בהר שומרון - אחרי שקנה אותו מידי שמר בשני כיכרות כסף (מלכים א', ט"ז, כ"ד) - חשפה משלחת ארכיאולוגית מאוניברסיטת הרווארד, שחפרה באתר בשנים 1908-1910. זיהוי האתר לא היה קשה. המשלחת הסתמכה על שמו הערבי של הכפר הפלשתיני הסמוך אליו, סבסטיה, המשקף את שם העיר שהורדוס בנה באתר כ-900 שנה אחרי ימיהם של עמרי ואחאב, שהוקדשה לפטרונו אוגוסטוס קיסר (המלה היוונית Sebastos היא המקבילה ל-Augustus הלטיני). מתחת לשרידי העיר ההרודיאנית גילתה המשלחת מבנה רב רושם מתקופת הברזל, שזוהה כארמונו של עמרי.

עצם הזיהוי מעולם לא היה שנוי במחלוקת, אבל קבריהם של עמרי ואחאב לא היו ידועים עד לאחרונה. ייתכן שההסבר לכך נעוץ בשיטת העבודה של המשלחת מהרווארד, אומרת פרנקלין. המשלחת חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים פלשתינאים, ולפי חוקי השלטון העותמני היא חשפה בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. כך התקשו החוקרים לראות את המבנה שחשפו בשלמותו.

בין היתר נחשפו באתר לא מעט מבנים חצובים בסלע, במפלס שמתחת לארמון. החוקרים סברו כי כל המבנים הללו, רובם בצורת פעמון, היו בורות מים או מחסנים תת קרקעיים. כשפרנקלין בדקה את השרטוטים של המשלחת מהרווארד, היא הבחינה כי שניים מהמבנים האלה שונים מהאחרים. שניהם מוקמו באותו אזור של הארמון, ממש מתחת לחדרים, ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה הם מלבניים. המבנה שלהם ומיקומם הזכירו לפרנקלין מבנים דומים רבים שנמצאו ברחבי המזרח הקדום - באשור, באוגרית שבסוריה ובלבנון. בכל האתרים האלה, היה מדובר בקברים של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה. ברבים מהם נמצאו עצמות של כמה מבני משפחת המלוכה, כתובות ואוצרות - תכשיטי זהב מעוצבים להפליא, כלי מלחמה ועוד.

למנהגי הקבורה הללו יש הד גם בתנ"ך, מציינת פרנקלין: "כל מלכי גויים כולם שכבו בכבוד איש בביתו", נאמר בישעיה (י"ד, י"ח). על דוד וכל יורשיו, שליטי יהודה, נאמר כי הם נקברו בעיר דוד.

פרנקלין לא הסתפקה בעבודת ארכיון. במאי 2000, חודשים מעטים לפני פרוץ האינתפיאדה, היא ביקרה בסבסטיה ומצאה באתר את פתחיהם של המסדרונות המובילים אל שני המבנים. באותו סיור התברר לה שהתוכניות שהותירה המשלחת מהרווארד היו מדויקות, אלא שהחוקרים לא ירדו לפשר המבנים החצובים בסלע שגילו.

הפרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אחד המנחים של פרנקלין בעבודת הדוקטורט שלה, מגדיר את התיאוריה שלה "מעניינת ביותר", אך מוסיף כי במצב העניינים הנוכחי אי אפשר להוכיח אותה או לדחות אותה. התיאוריה הגיונית, לדבריו, משום ש"ממלכת ישראל בימי שושלת בית עמרי היתה ממלכה חזקה ומשגשגת, הנזכרת שלוש פעמים בכתובות חיצוניות למקרא. המלכים לבית עמרי הקימו ארמון מפואר בשומרון ובנו ארמונות במגידו, כך שאפשר לצפות מהם למפעלים מסוג זה. ברחבי המזרח הקדום נמצאו עוד קברים מסוג זה ומלבד זאת, קברי פאר מסותתים בסלע מתקופת הברזל מוכרים גם מארץ ישראל, מירושלים של המאה השמינית והשביעית לפני הספירה".

גם המנחה השני שלה, הפרופ' נדב נאמן, אומר כי התיאוריה של פרנקלין סבירה ביותר, אך מזהיר כי מדובר בהשערה בלבד. לדבריו, "אם היא נכונה, אלה הקברים הראשונים של מלכים שהתגלו בארץ ישראל. מכיוון שהיא לא מבוססת על חפירות, אלא רק על בדיקה של ממצאים מחפירות בעבר, ואי אפשר לחפור בארמון של עמרי כיום, היא תישאר בינתיים בגדר השערה בלבד".



שרידי ארמון עמרי בשומרון. אנשי בית דוד, שכתבו את התנ"ך, הבליטו רק את צדם האפל של יריביהם עמרי ואחאב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו