בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפילו מורים בבורמה שמעו עליו

פרופ' אריה לוי, חתן פרס ישראל לחקר החינוך, 1923-2006

תגובות

אריה (לאצי) לוי נולד בעיר מאד שבהונגריה ולמד בסמינר לרבנים בבודפשט. באביב 1944 השתלטו הגרמנים על הונגריה ולוי, פעיל תנועת "הנוער הציוני", עסק בחלוקת תעודות מזויפות שהצילו רבים ממשלוח לאושוויץ. כשהתהדקה הטבעת סביבו, נקט צעד נועז. חוה אייכלר ויהודה תלמי, בספרם "חלום, מאבק והצלה", מביאים את עדותו של יוסף בר-יואל (קנדל): "יום אחד... הנה אני רואה לוויה בכיכר בתלן, ליד הקבר עומד לאצי-אריה לוי בתלבושת של כומר, אומר את התפילות... טקס נוצרי אמין למהדרין". אגנס נחמן, שהסתוותה אף היא לנוצרייה, באה אליו להתייעץ איך לומר את התפילות. היא תהיה לאשתו ולאם בנותיו, רחל ומיכל (מיקי). אחרי השחרור על ידי הצבא האדום נחלצו אריה ואגנס לשקם ילדים ששרדו בתופת. הם היו ממקימי בית הילדים ע"ש אבא ברדיצ'ב בדברצן. מגדה קסלר, אחת החניכות, תוהה עד היום "מאין שאבו את תעצומות הנפש להחיות את העצמות היבשות שלנו".

ב-1949 עלו בני הזוג לארץ. אריה היה למחנך בקיבוץ תל יצחק, ואחר כך ירד דרומה להיות מנהל בית הספר בכפר הנוער ניצנים. סגנו ומי שהחליפו, אהרן וינטראוב, מספר על הרושם העז שהותיר בתלמידיו. בה בעת עשה תואר שני בחינוך באוניברסיטה העברית, וב-1962 נסע לאוניברסיטת שיקגו לעשות דוקטורט אצל פרופ' בנג'מין בלום, אבי הטקסונומיה של הלמידה (חלוקה לרמות למידה).

עם חזרתו ב-1966 עבד באגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך, וכבר אז פיתח בעבור המשרד תוכנית לבדיקת בחינות באמצעות מחשב. ד"ר שלמה בן-אליהו, שבשנים 80'-87' היה מנהל האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך, מכנה אותו "ענק בתחום החינוך, גאון יחיד ומיוחד" ואומר כי מאמר שלו מ-1969, על הצורך להעריך הישגים של תלמידים לא רק בצורה שכלתנית אלא אף באופן רגשי, הרשים אותו ביותר. מאז פירסם אריה מאות מאמרים ועשרות ספרים. הוא היה חבר בארגון הבינלאומי להערכת הישגים בלימודים (IEA), ובהשראתו עברה מערכת החינוך להערכה מדעית והשוואתית של יעילותה.

אריה היה ממייסדי החוג לחינוך, ואחר כך בית הספר לחינוך, באוניברסיטת תל אביב. פרופ' מלכה מרגלית, ראש בית הספר לחינוך לשעבר, אומרת כי ברח משררה, השקיע בתלמידיו, וגם לאחר פרישתו נותר סמכות עליונה לעמיתיו. "מדי פעם אנחנו שואלים: מה אריה היה אומר על זה?" אומר פרופ' דוד נבו, ראש בית הספר היום. תלמידתו, פרופ' נעמה צבר בן-יהושע, אומרת כי לימד אותה להבדיל בין עיקר לטפל, "והעיקר הוא האדם". לדבריה, היא נתקלה בבורמה במחנכים שספק אם ידעו היכן ישראל, אך הכירו את אריה לוי. בשנת היובל למדינה הוא קיבל את פרס ישראל לחקר החינוך.

יוסף לוסטיג, מנהל מוזיאון היהדות דוברת ההונגרית, השוכן בצפת, מספר על מסירותו של אריה למוזיאון. ב-1989 הוא ערך בספרייה הלאומית בירושלים תערוכת ספרים על מורשתה הרוחנית של יהדות הונגריה. באחרונה קיבל מממשלת הונגריה את "אות העוז והגבורה על הלחימה בנאצים".



אריה לוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו