בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלון בקבר רבי חלפתא, שתועד כבר במאה ה-16, יזכה לחיים ארוכים יותר

תגובות

כמה שעות מפרכות של עבודת גיזום הגיעו לסיומן - הענף הגדול של אלון התבור עמד להיפרד מבסיסו וליפול. עיניים רבות עקבו אתמול בציפייה אחרי עבודתו של הפועל אביב בן דור, ואז באחת קרס הגדם האדיר על האדמה; תוך שניות, אף לפני שהנסורת הספיקה לשקוע, החלו הנוכחים ברחבת קבר רבי חלפתא למשש את הגזע שנחשף. גיזום האלון העתיק באתר, הסמוך לכפר מרר, מהווה את תחילת עבודות השיקום והשימור של העץ - שגילו מוערך ביותר מ-500 שנה.

המבצע לשיקום האלון נעשה במסגרת "פרויקט עצי תפארת עתיקים", שייעודו לתעד, למפות ולשמר עצים קדמוניים. לדברי אנשי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), מהות המיזם - מלבד הצלת העצים העתיקים - היא ללמוד את ההיסטוריה של העצים ולהפיק מהם תועלת מדעית-יערנית.

לדברי מיכאל ויינברגר, מנהל אזור הגליל המרכזי בקק"ל, "כעת נעשה קונסיליום רציני כדי להחליט איך לשמור על האלון. בהתחלה נסתום חורים וכבר היום נמרח משחה נגד מחלות פטרתיות. מטרת הגיזום היא גם בטיחותית - מחשש שהענף הגדול יקרוס - וגם תוך כוונה להאריך את חייו של העץ. הענף שהורדנו היה בעצם ענף מת, סימן לכך שהעץ מתקרב לסוף חייו".

הד"ר יורם גולדרינג שולף מתוך אחד החלקים שנוסרו זחל גדול של יקרונית, המסוגל לאכול כמות גדולה של עץ. "הענף המת מהווה מקור חדירה לחיפושיות לתוך חלקי העץ המתים", אומר גולדרינג, אקולוג הקק"ל. "החיפושיות אוכלות את תוך העץ ובכך מערערות את יציבות השלד שלו".

בין הנוכחים אתמול במבצע השיקום היתה גם הד"ר נורית ליסובסקי, אדריכלית נוף ומרצה בטכניון. "יש משהו יפה בכך שאתה רואה עץ המופיע בתיאורים של עולי רגל, ועוקב אחרי ההתפתחות שלו עד היום", אומרת ליסובסקי, שכתבה מחקר על קבר רבי חלפתא, תוך כדי שהיא מביטה באלון.

מעבודתה של הד"ר ליסובסקי עולה, כי האזכור הראשון של האלון הגדול מצוי בכתבי הנוסע האיטלקי, רבי משה באסולה, שביקור בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16: "שם התפללתי על קבר רבי חלפתא, והוא במישור, ואילן גדול על קברו", כתב רבי באסולה. במבוא לעבודתה מסבירה ליסובסקי, כי "העץ הקדוש קשור בטבורו בנוף המקומי, וסדרי פולחנו הם תבנית של התנהגות דתית ייחודית לתנאי הסביבה שבה נוצר".

למקום הגיע גם ישראל דרעי מהמועצה למקומות קדושים. אנשי קק"ל שיתפו את דרעי בכל ההכנות למבצע, ולדבריו כאשר הבין שיש סכנה בטיחותית נתן את הסכמתו לגיזום. "זה מרגש לראות את העץ הזה", אמר דרעי, "מעבר להנאה הגשמית של הצל, טמונה בו גם אותנטיות בלי הגבלה. הוא מדהים".

עמיקם ריקלין, מנהל אגף הפיקוח בקק"ל, מסביר כי חלקי העץ שנגדעו ייקברו. "יש אנשים שבעבורם בעץ יש קדושה, ולכן אנחנו מכבדים אותם ונכסה את הענפים בעפר, במקום שאליו לא יבואו כל מיני גורמים שיהיו מעוניינים בעץ לצרכים אחרים. בנוסף ניקח מהעץ פרוסות קטנות כדי לבדוק את גילו במעבדה לאיזוטופים שבמכון ויצמן".

ריקלין חושב ש"ניתן להתייחס לעץ מכמה היבטים: הן כאתר קדוש, הן מההיבט הפולקלוריסטי וגם במשקפיים של הכרת ישראל. יש לנו כאן שריד חי לתקופות קדומות - אי אפשר להתעלם מזה. אותי זה מפעים ומרגש ואנחנו מנסים לשמר את זה. מי יודע, אולי לעוד מאה-מאתיים שנה נוספות".

ואילו ליסובסקי סבורה כי, "כל אחד רואה בעץ דברים אחרים. אני מהראיה האקדמית, דרעי מהזווית הדתית ואנשי הקק"ל מהאספקט של הנוף".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו