בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת אחים

הורים ופסיכולוגים נוטים לא להתרגש מזה שאחים מחליפים מהלומות, אבל מחקר מגלה שבחלק מהמקרים מדובר בהתעללות שיטתית ומסוכנת

תגובות

ניו יורק טיימס

המכות שחטף דניאל סמית מאחיו הגדול מאז היה תינוק ועד שהגיע לבגרות היו שונות מהותית מעימות שגרתי בין אחים. רק לעתים רחוקות הוא ואחיו דחפו זה את זה במושב האחורי של מכונית המשפחה, או נאבקו על משאית צעצוע. במקום זאת נהג אחיו שון לתפוס אותו באחיזת חנק ולהכות אותו שוב ושוב באגרופים. "להילחם חזרה פשוט החמיר את המצב, אז הייתי מקבל את זה ומחכה שיסתיים", אמר סמית, שהיה צעיר מאחיו ב-18 חודשים. "מה יכולתי לעשות? לאן יכולתי ללכת? הייתי בן 10".

אבל התייחסות לקשר מורכב כזה במונחים של חוסר אונים והפחדה הוא בגדר פישוט יתר שלו. "נהגנו לשחק בכדור עם ילדים בשכונה ולשוטט ביער כאילו הוא היה אחד החברים שלי", אמר סמית בן ה-34, כיום מורה לכתיבה באוניברסיטת המדינה של סן פרנסיסקו (שון מת מהתקף לב לפני שלוש שנים). לדבריו, "תמיד היה מתח, מפני שבכל רגע המצב עלול היה להידרדר".

מאז שאלוהים העדיף את הבל על פני קין, אחים החליפו ביניהם מהלומות. מריבות רצחניות בין אחים - סביב רכוש, פרטיות או אהבת ההורים - שזורות בסיפורים תנ"כיים, בסיפורי עם ובספרות. בספר בראשית, אחיו הקנאים של יוסף לוקחים ממנו את כותונתו ומשליכים אותו לבור בלב השממה. גם בפתיחת ספרו של ג'ון סטיינבק, "קדמת עדן", מתוארת אלימות ברוטלית בין אחים.

אלימות בין אחים יכולה להיות מתונה ולהתבטא בדחיפות, והיא יכולה להיות אכזרית ולהגיע עד כדי תקיפה באלת בייסבול. ברוב המקרים, ההורים מתעלמים; חוקרים עוסקים בה לעתים רחוקות; ופסיכותרפיסטים רבים מפרשים את הגילויים המתונים שלה כחלק נורמלי מתהליך ההתבגרות.

אבל יש עדויות מצטברות לכך שיש מקרים, כמו זה של סמית, שאלימות בין אחים הופכת לסוג של התעללות שיטתית ומזיקה-רגשית במחקר שהתפרסם בשנה שעברה בכתב בעת "Child Maltreatment" מצאה קבוצה של סוציולוגים, ש-35% מהילדים שנבדקו "הוכו או הותקפו" על ידי אח או אחות בשנה הקודמת. המחקר התבסס על ראיונות עם מדגם מייצג בארה"ב של 2,030 ילדים או המטפלים בהם.

אף שייתכן כי חלק מהתקיפות לא היו מזיקות ולא נמשכו לאורך זמן, יותר משליש מהמקרים נראו מטרידים בעליל. לפי ניתוח ראשוני של המידע, שטרם פורסם, 14% מהילדים הוכו שוב ושוב על ידי אח או אחות; 4.55% הוכו עד כדי חבורות, חתכים, שיניים שבורות ולעתים גם עצמות שבורות; ו-2% הוכו באמצעות אבנים, צעצועים, מקלות מטאטא, אתים ואפילו סכינים.

עוד נמצא, שהסיכון שילדים בגילים 2 ל-9 שהותקפו שוב ושוב יפתחו תסמינים חמורים של טראומה, חרדה ודיכאון, כגון נדודי שינה, התקפי בכי, מחשבות אובדניות ופחד מחושך, גדול פי שניים מזה של ילדים אחרים בגילם.

"יש צורות שונות ותגובות שונות לפגיעה בין אחים", אמר דייוויד פינקלהור, סוציולוג במעבדה לחקר המשפחה באוניברסיטת ניו המפשייר, וראש צוות המחקר. לדבריו, במקרים רבים הפגיעה לא נלקחת מספיק ברצינות: "אם הייתי מכה את אשתי, לאיש לא היה קושי לראות בכך תקיפה. כשילד עושה את אותו הדבר לאחיו, יפורש כמריבה".

מחקרו של פינקלהור מצא שאלימות בין אחים נפוצה במידה שווה בקרב ילדים מכל שכבות החברה. האלימות נפוצה בעיקר בקרב ילדים בני 6-12, מעט יותר בקרב ילדים מאשר ילדות, והיא מתמעטת בהדרגה כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות.

אין הסכמה בין המומחים על היקף ההתעללות בין אחים, או על הנקודה שבה סכסוך הופך להתעללות. הנושא כמעט שלא נחקר: רק שני מחקרים לאומיים בארה"ב, קומץ מאמרים אקדמיים וכמה ספרים בחנו את הנושא ב-25 השנים האחרונות. וקל להפוך אותו לדרמטי מדי, בדיוק כמו שקל להמעיט בחשיבותו.

ב-1980 פירסם הסוציולוג מוריי סטראוס מאוניברסיטת ניו המפשייר את המחקר "מאחורי דלתיים סגורות", בנושא אלימות במשפחה. הוא הסיק כי מערכת היחסים בין אחים היא הקשר האנושי האלים ביותר. אם לשפוט לפי כמות המכות, הוא צדק: סטראוס ועמיתיו מצאו כי 74% ממדגם מייצג של ילדים דחפו את אחיהם במהלך השנה, ו-42% בעטו, נשכו או נתנו אגרוף לאח או לאחות שלהם (רק 3% מההורים תקפו את ילדיהם בצורה כה אלימה, ורק 3% מהבעלים תקפו פיסית את נשותיהם).

ג'ון קפארו, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי בסן דייגו, מגדיר התעללות בין אחים כדפוס של אלימות והפחדה שחוזר על עצמו. הוא טוען כי מניסיונו רק לעתים רחוקות אפשר לייחס את האלימות בין אחים בפשטות לאופי אלים במיוחד או פסיכוטי של הילד. כמעט 15 שנה עובד קפארו עם יותר ממאה משפחות ועם מבוגרים שעברו התעללות מאחיהם. לדבריו, הוא מצליח להיזכר רק בקומץ מקרים עם הסבר פשוט כזה. לדבריו, אף שיש ילדים המתקשים לשלוט בדחפים שלהם, האלימות הופכת להתעללות שיטתית רק אם ההורים לא גודעים אותה באיבה.



יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו, קארולי פרנצי, 1900



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו