בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנדון: מכבסת קרקעות. הסיווג: סודי ביותר

כולם היו מכותבים על המסמכים האלה - שרי ביטחון ויועצים משפטיים לממשלה. מטרתם היתה להכשיר עסקאות מפוקפקות שבהן רכשו מתנחלים קרקעות פלשתיניות, באמצעות הפיכתן באופן זמני לרכוש ממשלתי. כעת צריך בג"ץ להחליט מה לעשות עם הכביסה המלוכלכת

תגובות

מכבסת הקרקעות בגדה - שבה השתתפו סוחרי קרקעות, עמותות של מתנחלים, יזמים וחברות בנייה, המינהל האזרחי ומשרד המשפטים - היא כבר לא השערה בלבד. מסמכים רשמיים, שנושאים את הכותרת "סודי ביותר", מאשרים שממשלות ישראל, בהשתתפות הליכוד, העבודה וגם מרצ, ידעו שמוסדות המדינה משמשים מכבסה לעסקאות מפוקפקות. המסמכים התגלגלו בדרך מסתורית לידי היזמים שמקימים אלפי יחידות דיור בשכונה החדשה מתתיהו מזרח שבהתנחלות מודיעין עלית. אלה הגישו אותם לבג"ץ שדן בעתירות שהגישו שלום עכשיו וקבוצת תושבים מהכפר בילעין הסמוך, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד. בין המכותבים למסמכים שרי ביטחון, משפטים ושיכון, וגם יועצים משפטיים לממשלה. חשיפתם מעוררת את השאלה, כיצד הסיפור נעלם מעיני המשנה לנשיא בית המשפט העליון, דורית ביניש, שהיתה באותן שנים פרקליטת המדינה. כשהעניין הועלה בדיון הקודם, ביניש העירה כי "שבעל המקום מבקש שיוכרז כאדמות מדינה - זה טריק שאני לא מכירה".

תהליך ההלבנה נפתח במכתב ששלח עורך הדין משה גליק ב-28 באוגוסט 1990 בשם "הקרן לגאולת הקרקע" לעו"ד פליאה אלבק, אז מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, מי שנחשבה לזרוע הארוכה של המתנחלים. גליק הודיע שהקרן רכשה עשר חלקות באדמות בילעין וציין כי לא ננקטו לגביהן הליכי רישום כלשהם "לאור בקשתם של המוכרים כי דבר העסקה לא ייחשף מחשש לחייהם. בקשתנו הינה לפעול בשיתוף פעולה עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש, באופן שהזכויות בחלקות יועברו לידי הקרן, בין כקרקע פרטית בניהול הממונה ובין כקרקע מדינה, אשר תוקצה ל'קרן' כמקובל במקרים דומים, הכל באופן שלא יהיה צורך לחשוף את דבר המכירה, כפי שהדבר יידרש מאתנו בהליכי רישום רגילים".

בהמשך לפגישה שקיים עם אלבק ב-16.8.90, גליק ביקש שהיא תורה לממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש שיוציא צו הכרזה מתאים "באופן שיאפשר ל'קרן' לממש בעתיד את זכויותיה בחלקות בלי שהדבר ידרוש את חשיפת דבר המכירה". אמנם היו מקרים של התנכלות ורצח של מוכרי קרקעות, אבל תירוץ הדאגה לשלומם של המוכרים הפלשתינאים סיפק מעטה של סודיות לאין-ספור פרשיות זיוף של ייפויי כוח תוך כדי שיתוף פעולה עם נוכלים שמכרו אלפי דונמים לא-להם. באחת מהן, שנחשפה במשפטו של אריה דרעי, היה מעורב אותו סוחר יהודי שרכש את החלקות בבילעין. שפע של עדויות לזיופים דומים נערמו בתיק החקירה של סא"ל יאיר בלומנטל, שהיה במשך שנים ראש תחום תשתיות במינהל האזרחי.

ב-16 בנובמבר 1990 יצא ממשרדה של אלבק מכתב סודי ביותר למתאם הפעולות בשטחים אז, שמואל גורן, בהמשך לבקשתו לבדוק אפשרות להכריז על אדמות פרטיות "רכוש ממשלתי". הפעם הרוכש היה "הקרן שליד מדרשת ארץ ישראל" וגם הוא "אינו מעז להגיש את החוזה לרישום במרשם המקרקעין כדי להגן על חייו של המוכר". אלבק, שהלכה לעולמה בשנה שעברה, כתבה כי "מכיוון ששטח זה כנראה נרכש על ידי חברת הקרן, והיא איפוא בעלת הזכויות בו ומכיוון שהיא ביקשה מן הממונה על הרכוש הממשלתי לנהל אותו, הרי שטח זה הוא כנראה רכוש ממשלתי". אף שהנציגה הבכירה של משרד המשפטים אינה משוכנעת שהקרן אכן רכשה את השטח כדין, ולראיה היא כותבת פעמיים "כנראה", היא מתירה להכריז על השטח "רכוש ממשלתי".

במכתב נוסף, מ-8 בנובמבר 1992, גם הוא סודי ביותר, הודיעה אלבק למתאם החדש, דני רוטשילד, שוועדת הערר דחתה את העררים שהוגשו על השטח שהוכרז אדמות מדינה. זה גורלם של רוב הערעורים הנוגעים ל"אדמות מדינה", שכן בהחלטת ממשלה, אף היא סודית, כנראה מתקופת ממשלת בגין, נקבע שבמקרים אלה חובת ההוכחה מוטלת על בעל הקרקע. על קרקעות מעין אלה הוקמו עשרות התנחלויות. אלבק מציינת במכתב שהשטח הזה מיועד בבוא היום להרחבת התנחלות מודיעין עלית (אז קרית ספר). היום הזה הגיע עם ההחלטה להקים את גדר ההפרדה בתוואי החוצץ בין אדמות הכפר בילעין לבין מודיעין עלית. היזמים ידעו שאם הם לא יזדרזו להוציא את האדמות מהמכבסה הממשלתית ולהקים עליהן שכונה חדשה, הם יישארו מחוץ לגדר. כל פרח נדל"ן מבין מה ההבדל בין נכס בצדה המזרחי של הגדר לבין בית בצדה המערבי. לשופטי בג"ץ לא נותר כעת אלא להחליט אם הם מצטרפים למכבסה, או מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה.

אז רייס אמרה

מאז שובה מביקור הבכורה שקיימה בחודש שעבר בוואשינגטון, תחת הכובע החדש, שרת החוץ ציפי לבני מתפארת ביחסי התיאום ושיתוף הפעולה ההדוקים שלה עם עמיתתה קונדוליזה רייס. אם כך, נראה שאין לה יחסים כאלה עם אבי דיכטר, הבא מעט אחריה ברשימת קדימה לכנסת, שכן תוכניתו של מי שהיה ראש השב"כ להחליף את מפת הדרכים במהלכים חד-צדדיים היא כמו סטירת לחי לחברה החדשה של לבני במשרד החוץ האמריקאי.

הנה עיקרי תשובתה של רייס לשאלה שהופנתה אליה במסיבת עיתונאים משותפת עם האורחת מישראל, ביחס לגישת האין-פרטנר ואופציית הצעדים החד-צדדיים.

"אנחנו מקווים שלא ירחק היום שלישראל יהיה פרטנר", פתחה רייס, "זו תקוותם של כולם ביחס למפת הדרכים וזה תלוי בהתפתחויות בשטחים". וכדי להסיר ספק, היא הודיעה שזו היתה ועודנה מדיניות ארצות הברית וכי "בל ינסה איש להכתיב מראש, באופן חד-צדדי, את הסכם הקבע". היא הבהירה שמכתבו של הנשיא בוש לראש הממשלה אריאל שרון בנוגע לצורך להתחשב במציאות הדמוגרפית שנוצרה בגדה מאז 67' אינו מהווה הכשר למישהו "לנסות ליטול חזקה או לקבוע עובדות בשטח".

ואולי דיכטר אינו הפוליטיקאי הישראלי היחיד שאינו מתרשם מהדיפלומטית מספר אחת של ארה"ב. באסל ג'אבר, מנכ"ל החברה הפלשתינית לפיתוח כלכלי (PED), לומד זאת על בשרו. החברה שבראשותו רכשה את החממות בגוש קטיף ובגלל סגירת מעבר קרני על ידי ישראל משליכה בכל יום אלפי ארגזי ירקות לזבל ועוד עובדים הביתה. "המתאם ג'יימס וולפנזון, שרת החוץ רייס, האיחוד האירופי - כולם הבטיחו שהמעברים לא יהוו מכשול", הוא אומר ומזכיר את מיליוני הדולרים שהושקעו בשיקום החממות, בהם כספי תורמים ישראלים ויהודים אמריקאים.

לדברי המנכ"ל, לילות נטולי שינה ודבקות במשימה הניבו פירות, בעיקר תותים. החממות מספקות פרנסה ל-6,000 פועלים. כל זה יורד לטמיון בגלל החלטת ישראל לסגור את המעבר. ההפסדים הישירים מגיעים ל-70 עד 100 אלף דולר ביום, הנזק הכולל גדול הרבה יותר. ג'אבר צופה שאם רייס והגורמים המעורבים יוסיפו להתעלם מהתחייבותם אפשר יהיה לסגור את הבסטה. הדו"ח האחרון של הבנק העולמי, הקובע כי ישראל אינה מקיימת את הסכם המעברים בין עזה לגדה ("הארץ", 6.3), מאשר שרייס לא עושה רושם גם על שר הביטחון שאול מופז.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו