בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

והיו הבוגדים לגיבורים

אין בבשורה על פי יהודה, שהתפרסמה עתה, שום דבר שיקרב אותנו לדמותם ההיסטורית של יהודה או של ישוע. גם אין שחר לטענה שאילולי נעלם חיבור זה במשך 1,700 מאות שנים לא היתה מתפתחת האנטישמיות הנוצרית כפי שהתפתחה. יהודה הוא דמות חיובית רק לבני כת שולית אחת, אשר הוגדרה כמינות

תגובות

פרסומה המתוזמן היטב - לפני חג הפסחא - של הבשורה על פי יהודה איש קריות, הוא מאורע מרגש, לא רק בעולמם של חוקרים, אלא גם בתודעתם של מאות מיליונים אשר חונכו לראות ביהודה איש קריות אב-טיפוס של בוגד. יהודה, תלמידו של ישוע, אשר הסגירו לכוהנים ולזקנים לפי האוונגליונים הקנוניים, נתפש כמי שבגד במשיח, והוא נקרא גם בן השטן. על כן הוא מזוהה עם היהודים, ומכאן, כמובן, מקומו הסמלי של יהודה באנטישמיות הנוצרית במרוצת הדורות.

התגלית הדרמטית פורסמה רק עתה, אך החיבור התגלה בפאיום שבמצרים כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת, ועבר הרפתקאות רבות מאז נחשף לראשונה. ההתרגשות שמעוררת התגלית משולה לזו שמעורר גילויו של כוכב חדש בזכות טלסקופ רב עוצמה, לאחר שהטכניקה החדשה (או המזל) מאפשרים לאשר את המסקנה שאליה הגיעו האסטרונומים עוד קודם לגילוי, על סמך חישוביהם בלבד. כי הרי ידענו זה מכבר על דבר קיומה של בשורה אבודה זו, וכן אפשר היה לנחש, פחות או יותר, את תוכנה.

אירנאוס, הבישוף של ליאון, יודע לספר בספרו הגדול נגד ההרזיות (אשר נכתב ב-180 לערך) על קיומו של אוונגליון על פי יהודה איש קריות אצל אחת הכיתות הגנוסטיות, כת שהוא מכנה "בני קין". את דמויות המקרא מפרשים אנשי הכת בצורה הפוכה: "הטובים" (כמו נח ומשה) נחשבים אצלם לרעים, והרעים (כמו קורח וקין) - לטובים. יותר מכך: אלוהי המקרא, בורא עולם, הנקרא בפיהם היסטרה (רחם, ביוונית: ויתכן ששם זה גזור מהכינוי "רחמן"), נתפש בעיניהם כרע. על פי אירנאוס, גישתם האנטינומית של גנוסטים אלה מביאה אותם לדגול בהתנהגות מינית פרועה, שתכליתה להפר את עצתו של בורא העולם. בזמן קיומם של יחסי מין אסורים, על "בני קין" להצהיר: "הו, מלאך, אני משתמש בבריאתך. הו שליט, אני מקים את פועלך!" ברור שגם העובדה שיהודה איש קריות, הבוגד שהסגיר את ישוע למותו, היה גיבורה של כת זו, לא הוסיפה לשמה הטוב בעיני הכנסיות הנוצריות השונות.

נוסף לארבעת ספרי הבשורות הקנוניים נכתבו במאות הראשונות לנצרות עשרות חיבורים אחרים שנקראו גם הם אוונגליונים, ושיוחסו לדמויות שונות בין תלמידי ישוע או מקורביו: תומס, מרים, יעקב, פיליפוס; כן נכתבו בשורות על פי המצרים, העברים, בשורת האמת ועוד. ספרי בשורות אלה הוגדרו לפני סוף המאה השנייה כחיצוניים לקנון המתגבש של הברית החדשה, ומחבריהם תויגו ככופרים. על כן לא שרדו רובם, או שרדו רק בתרגומים לשפות שונות, אך לא במקורם היווני. גילויו של כל טקסט כזה עוזר לנו לשרטט בצורה מדויקת יותר (או מעורפלת פחות) את דיוקנה של הנצרות הקדומה.

החיבור שמדובר בו מתאר שיחה בין ישוע ליהודה, שלושה ימים לפני הפסח ולפני מותו של ישוע. ישוע מגלה לתלמידו הקרוב את סודות מלכות השמים, ומבקש אותו להסגירו לרומאים ובכך "להעלות לקורבן את האדם אשר לבשתי". רק כך, בעזרתו של יהודה, תוכל להתקיים תוכנית הגאולה האלוהית. מהותו האמתית של ישוע כולה רוחנית: היא נשמתו, והיא כלואה, כביכול, בגופו החומרי. דואליזם אנתרופולוגי זה נמצא כבר בתנועה האורפית ביוון במחצית האלף הראשון לפנה"ס ("סומה - סמה", הגוף הוא קבר, כדברי אפלטון), והוא מאבני היסוד של הפירוש הדואליסטי הרדיקלי של הנצרות בראשיתה. מי שפיתח פירוש כזה של הנצרות הוא הזרם המכונה גנוסיס ("דעת" ביוונית), כלומר דעת סוד הגאולה, הנסתר מרוב בני אדם. זרם זה, בצורות ובכיתות שונות, היה האתגר המרכזי בגיבושה של הנצרות במאה השנייה לקיומה.

מאפיין מובהק של הטקסט החדש היא העובדה שהוא מציג את ישוע כמרבה לצחוק. זה צחוק של לגלוג ועליונות על העיוורון השולט בכל, ובכלל זה עיוורונם של תלמידיו, אשר אינם מבינים כלל את מהות הדברים - ואף לא את משמעות מעשיהם. הצחוק על דרכי העולם הזה טיפוסי לדמותו של ישוע הגנוסטי, והיה מוכר לנו מטקסטים גנוסטיים אחרים, בעיקר מאלה שנמצאו בשלהי מלחמת העולם השנייה בנאג חמאדי, דרומית לפאיום. "הספרייה" של נאג חמאדי כוללת כחמישים חיבורים גנוסטיים, בשלושה-עשר קודקסים, בשפה הקופטית (שאליה תורגמו הספרים מן המקור היווני), שלא היו מוכרים קודם לכן. התגלית של נאג חמאדי, הדומה בחשיבותה לתגלית המגילות בקומראן, איפשרה לנו להבין בצורה מדויקת למדי את תהליכי ההתהוות של הגנוסיס, ואת פרטי המיתולוגיה העניפה שלה. הטקסט החדש, יחד עם שלושה טקסטים אחרים אשר נמצאו כרוכים באותו קודקס, הוא תוספת משמעותית לתגלית נאג חמאדי.

ישוע צוחק למראה טיפשותם של "השליטים" (ארכונים), כלומר מלאכי הרשע. אלה פועלים בפיקודו של האל סכלאס ("הכסיל"), הלא הוא אלוהי ישראל, בורא עולמנו החומרי והרע. סכלאס וחבר מרעיו מתכוונים לצלוב את ישוע, אך הם מצליחים להרוג רק גוף חומרי, קליפה ריקה שהגואל הרוחני הצליח לצאת ממנה בטרם פורענות. על כן צוחק ישוע. לא מכבר העליתי את ההשערה שצחוקו של ישוע בטקסטים הגנוסטיים מרמז על בניית דמותו של ישוע כמקבילה לזו של יצחק המקראי, שגם הוא ניצל ברגע האחרון מהניסיון להקריבו. החיבור החדש מאשש השערה זו, הן בשל מרכזיותו של הצחוק, הן בכך שהוא כולל דיון חריף על הקורבנות בכלל, וקורבנות האדם בפרט. האפשרות לראות בישוע גלגול של יצחק מרמזת לכך שהגנוסטים הראשונים היו יהודים, ושבבסיס פירושם עמד הקושי להכיר בכך שהמשיח מת (ובוודאי בצורה כה משפילה).

התגלית החדשה מסייעת לנו לשרטט באופן מדויק יותר את המציאות הדתית הסבוכה בראשית הנצרות. אך אין כמובן בבשורה על פי יהודה שום דבר אשר יקרב אותנו לדמותם ההיסטורית של יהודה או של ישוע. גם אין שחר לטענה שאילולי נעלם חיבור זה במשך 1,700 מאות שנים לא היתה מתפתחת האנטישמיות הנוצרית כפי שהתפתחה. יהודה הוא דמות חיובית רק לבני כת שולית אחת, אשר הוגדרה כמינות (הרזיה) וכל דעותיה נראו פסולות ומזעזעות בעיני התיאולוגים הנוצרים המרכזיים כבר במאה השנייה. נוסף לכך, יחסם של הגנוסטים אל אלוהי ישראל כאל נחות ואל נביאי ישראל כאל שליחיו הוא דוגמה ברורה למה שאפשר לכנות אנטישמיות מטאפיסית.

בוגד או גיבור, רשע או צדיק, קיימות רק אופציות מעטות, אך הן מסחררות, ביחסים בין בן השטן לבן האלוהים. הספרות היפה מסוגלת אולי לקלוט היום את הדיהן של ההרזיות הקדומות. כך מרסל פניול, במחזהו "יהודה", וכך חורחה לואיס בורחס, בסיפורו על "שלוש גרסאות של יהודה", הצליחו בימינו לשחזר את התיאולוגיה של הבשורה על פי יהודה: המשיח רק נראה סובל, אך בסוד הוא צוחק ומבשר: "במלכות השמים, הבוגדים יהיו לגיבורים".



ג'וטו די בונדונה, יהודה איש קריות, קפלה סקורבני, 1306



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו