שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ארנון בן-יאיר
ארנון בן-יאיר

אתמול הושלמה חקירתו הנגדית של שלמה פיוטרקובסקי, מנכ"ל הבנק הבינלאומי בשנים 2001-1999, במשפטם של גד זאבי, מיכאל צ'רנוי, זאב רום ועו"ד מיקי קומיסר, בעניין רכישת 20% ממניות בזק על ידי זאבי ובמימון קונסורטיום בנקים בראשות הבינלאומי.

הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב התנהל הפעם על מי מנוחות. ניכר היה שפיוטרקובסקי עושה מאמץ שלא לצאת מכליו כפי שקרה בישיבות קודמות. פיוטרקובסקי חזר על דבריו מישיבות קודמות לפני כחודש, לפיהם אילו הבינלאומי היה יודע על מעורבות צ'רנוי בכספי הערבות, הוא לא היה מעמיד את ההלוואה. עם זאת, אישר פיוטרקובסקי כי הבנקים היו להוטים להעמיד לזאבי את האשראי, מאחר שלזאבי היו אלטרנטיבות מימון רבות. "כל שוק ההון רץ אחריו", אמר והודה, "יותר משהעגל רצה לינוק, הפרה רצתה להיניק".

"שמועותבשוק"

זאבי וצ'רנוי, הנאשמים המרכזיים בפרשה, מואשמים ברכישה במשותף של כ-20% ממניות בזק לפני כשש שנים. על פי האישום, זאבי קיבל לצורך מימון הרכישה אשראי של 643 מיליון דולר מקונסורטיום בנקים בראשות הבינלאומי בתמורה לשעבוד המניות ולערבות בנקאית של בנק פיבי משווייץ על 143 מיליון דולר, אשר מאחוריה עמד צ'רנוי. מכתב האישום עלה כי לו ידעו הבנקים כי צ'רנוי, בעל העבר המפוקפק לכאורה, עומד מאחורי הערבות לא היו מאשרים את ההלוואה, ומשרד התקשורת לא היה מנפיק את האישור הדרוש לרכישה.

בשתי נקודות נראה כי פיוטרקובסקי התקשה לספק תשובות נאותות לבאי כוחו של צ'רנוי, עו"ד יעקב וינרוט ועו"ד ירון קוסטליץ, ותשובותיו עוררו אף תמיהה של בית המשפט עצמו. ראשית, כשפיוטרקובסקי נשאל לגבי שמועות שהסתובבו בשוק באותה העת, לפיהן צ'רנוי עומד מאחורי כספי הערבות משווייץ. פיוטרקובסקי העיד בזמנו במשטרה על "שמועות שהסתובבו בשוק... אפשרות מעורבותו של צ'רנוי ושל גורמים אחרים מסוגו". בבית המשפט ניסה פיוטרקובסקי להסביר כי במשטרה דיבר על שמועות שהתייחסו למעורבותו של צ'רנוי בעסקה אחרת בבולגריה. על כך העיר בית המשפט לפיוטרקובסקי, "הסבריך נשמעים מחוץ לקונטקסט".

שנית, בנוגע למכתב מבנק קרדיט סוויס, בו נקבע כי לזאבי הון עצמי של יותר מ-500 מיליון דולר, אמר פיוטרקובסקי במשטרה כי "לא ראה" מכתב זה. בדיון הקודם אמר פיוטרקובסקי כי ליאורה מרידור, מנהלת האשראי לשעבר בבינלאומי, הציגה בפניו מכתב זה לפני גיבוש העסקה. אתמול הסביר פיוטרקובסקי כי המכתב רק הוצג בפניו על ידי מרידור, אך נשאר אצלה ולא "הגיע לידיו". בנוגע לכך שבמשטרה אמר ש"לא ראה" את המכתב, הגיב פיוטרקובסקי כי מדובר ב"טעות תחביר".

עיקר עניינו של וינרוט היה להוכיח כי הבנק כלל לא התעניין במקורות כספי הערבות, ולא ביצע את הבדיקות הנדרשות. לשם כך, הציג וינרוט בפני פיוטרקובסקי שני טפסים שנערכו בשווייץ, לגביהם הוא התבקש להעיד כ"מומחה", ולא כבעל נגיעה ישירה. בטפסים אלה, הוגדר ה"נהנה" בכספי חשבון פיבי שווייץ. הראשון מיום 26 בנובמבר 99' והשני - שלושה ימים לאחר מכן. בעוד שלפי הטופס הראשון הנהנה היה זאבי באופן אישי, בטופס השני הנהנית היתה החברה שפתחה את החשבון ושלאחר מכן התברר כי בעליה הוא צ'רנוי. בטופס השני אף הוספו לצד זאבי שני מורשי חתימה לחשבון מטעם צ'רנוי, ונקבע כי רק חתימת שניים מתוך שלושת מורשי החתימה בחשבון מאפשרת ביצוע פעולות.

"כל פעם מרגיז מחדש"

לשאלת וינרוט אם לא היה בהוספת בעלי זכויות החתימה ובשינוי הנהנה בחשבון כדי לעורר חשד המצדיק בדיקה של הנעשה בחשבון, אישר פיוטרקובסקי כי מסמכים אלה אכן היו צריכים לעורר שאלות בקרב אנשי פיבי שווייץ. "סביר להניח שטפסים אלה היו צריכים להוות סיבה לעריכת בדיקת נאותות של החשבון ולבדיקה מי זו חברת טנידה (Tenida) (נאמנות בבעלות צ'רנוי בליכטנשטיין, ממנה הגיעו כספי הערבות לשווייץ)", אמר.

כאשר הודיע וינרוט לפיוטרקובסקי כי הוא עומד להקריא לו מתוך הודעת עו"ד יגאל ארנון (אז יו"ר הדירקטוריון של הבינלאומי) במשטרה, פיוטרקובסקי הגיב, "אל תעשה לי את זה, כי אתה כל פעם מרגיז אותי מחדש". כשנאמר לו שארנון אמר שלא ידע מה מקור ה-150 מיליון דולר שזאבי העמיד לצורך העסקה, הגיב פיוטרקובסקי בטון ציני, "מה אתה רוצה שאני אגיד? מה אתה אומר על זה?"

"עניין טכני"

בנוגע לטענת ארנון שלא ידע על הוספת מורשי החתימה בחשבון בשווייץ, אמר פיוטרקובסקי, "יגאל ארנון ידע על השינוי, ואין לי מה להוסיף על זה". ובנוגע לטענת ארנון, לפיה המכתב מבנק קרדיט סוויס, בו נקבע כי לזאבי הון עצמי של יותר מ-500 מיליון דולר, הוצג רק לאחר הפגישה ביוני 2000, הגיב פיוטרקובסקי בגיחוך ואמר, "אין לי מה להגיד על זה".

בישיבה קודמת, תיאר פיוטרקובסקי מה עשה כאשר נודע לו על קיומו של מורשה חתימה נוסף (על זאבי) בחשבון בשווייץ ביוני 2000. הוא דרש מזאבי "להעיף" את מורשה החתימה הזה, ולמנות את עו"ד קומיסר כמורשה חתימה תחתיו. זאבי נענה לבקשה, ובכך הסתפק פיוטרקובסקי. מתברר, שזאבי אמנם נענה לבקשה, אך בפועל הוא לא שינה את מורשה החתימה בחשבון במשך כתשעה חודשים, עד התפוצצות הפרשה במארס 2001.

בהסבריו בפני בית המשפט לכך שלא עמד על שינוי מורשה החתימה, אמר פיוטרקובסקי כי תחילה חל עיכוב בשל מחלה בה לקה קומיסר, ולאחר מכן הוא נתן את עיקר החשיבות להבטחה עצמה, כאשר החלפת מורשי החתימה בפועל היתה בעיניו "עניין טכני".

פיוטרקובסקי אמר אמנם בתחילת עדותו כי ההתייחסות לזאבי היתה כאל כל לקוח אחר. ואולם בהמשך עדותו אמר כי "גד זאבי היה לקוח מכובד וראוי של הבנק. את היחסים עם לקוח כזה לא מעלים על שרטון בכל עניין טכני...". פיוטרקובסקי אף חזר על קביעותיו מהישיבה הקודמת, לפיהן לבנק לא היה כל עסק עם צ'רנוי, ואילו היה מתעורר בבנק ספק קל שבקלים לגבי מקור הכסף, "זה לא היה עובר, אלא אם כן היינו מקבלים לכך אישור ממשרד התקשורת".

בחקירה התברר כי פיוטרקובסקי לא עדכן את דירקטוריון הבינלאומי, דירקטוריון פיבי שווייץ או השותפים לקונסורטיום הבנקים, על החששות שצ'רנוי עומד מאחורי הערבות של זאבי מפיבי שווייץ. לטענת עו"ד וינרוט, עדכון כזה גם לא נעשה לאחר התפוצצות הפרשה במארס 2001. פיוטרקובסקי טען כי עידכן את דירקטוריון הבינלאומי בדבר בישיבה מאפריל 2001, אולם פרוטוקול הישיבה לא הצביע על דיווח כזה של פיוטרקובסקי. כל שאמר פיוטרקובסקי לנוכחים בישיבת הדירקטוריון הוא שזאבי הוא "בבחינת אכזבה". אמש בבית המשפט התאמץ פיוטרקובסקי להסביר מדוע אין זכר בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון לדיווח על הישיבה מיוני 2000. לדבריו, "פרוטוקול אינו תמליל, אלא מביא רק את עיקרי הדברים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ