בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סנדלים תנ"כיים

צבי וקלמן רוזנבליט, שנות ה-30

תגובות

משטרת האופנה מחפשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר גדודי צברים חובבי טבע (בלי גרביים) וירושלמים (עם גרביים) שהלכו לאיבוד בשנות ה-50 וה-60. נראו לאחרונה נועלים סנדלים תנ"כיים.

סנדלים הפכו למצרך עוד בקרב אנשי העלייה השלישית והרביעית, שכפרו במוסכמות הלבוש האירופי ואימצו את מראה החלוץ הצנוע, שהתאים לאקלים ולאידיאולוגיה. איילה רז מציינת בספרה "חליפות העתים", שהדלות והמחסור בקיבוץ יצרו אופנה חדשה ומרושלת שהפכה מודל לחיקוי בקרב הבורגנות העירונית. נצחיהו פרנקו, מ"קבוצת חוגים", סיפר לה שהשם "סנדלים חוגיסטיים" הפך שם נרדף לסנדלים בעלי שתי רצועות, שנוצרו על ידי סנדלרים חובבים שחיפשו פתרונות נוחים לחמסינים הארצישראלים.

המיתוג הראשון תחת השם סנדלים תנ"כיים נעשה ככל הנראה בסוף שנות ה-30. צבי וקלמן רוזנבליט, אב ובנו, פתחו סנדלרייה בהולנד בעלת שם תנ"כי, "נמרוד", שזיהה את המוצר עם תקופת האבות. ב-35', בטרם פורענות, ברחה המשפחה לארץ ופתחה סנדלרייה משגשגת ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

הסנדלים יוצרו בהזמנה, לוקסוס גדול לתפרני שנות המנדט והצנע. שיטות השיווק הקדימו את זמנן. "נמרוד, שאל את הסנדלר", המליץ הסלוגן, בשנים שעוד לא היה מונח כזה. בקטלוג החברה, שבינתיים הפכה לאימפריית הנעלה, ניתן למצוא עדיין כמה דגמים קלאסיים בגוני חום-אדמה. (נ"ב)




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו