בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שלום עכשיו"

דוד טרטקובר, 1978

תגובות

הוא עשה את זה בהתנדבות. איש לא הזמין אצלו דבר. את אהדתו לתנועה המחאה שקראה למנחם בגין ללכת בדרך השלום חצי שנה לפני הסכם קמפ-דייוויד, תיעל דוד טרטקובר לעיצוב כרזה עם הכותרת: "שלום עכשיו". הכותרת הפכה לשם התנועה והיתה לסטיקר הפוליטי הראשון בישראל, שגם כיום, כעבור שלושה עשורים, נחשב לאחד הפוליטיים האפקטיוויים ביותר.

הסמליל של "שלום עכשיו" מתקשר אצל טרטקובר לכרזת שנת ה-30 לישראל שעיצב, שבה, על רקע שמים תכולים, נישאה מלה אחת, "שלום", באות קורן התנ"כית (שעוצבה ע"י אליהו קורן בראשית שנות ה-50 כשכלול של אותיות בנוסח ספרדי-איטלקי מהמאה ה-19). "החידוש שהיה בלוגו 'שלום עכשיו'", הוא אומר, "היה השילוב של שני גופנים, קורן ב'שלום' וחיים ב'עכשיו', דבר שהיה מנוגד לכל מה שהתחנכתי עליו בבית הספר לעיצוב באנגליה. החיבור יצר את הזכירות ואת הנוכחות של הלוגו. דווקא החיבור בין אות תנ"כית מסורתית (ב'שלום') לבין הפונט חיים שמן (ב'עכשיו', ע"ע) שזו אות של כותרות בצהרונים, חילונית במובהק, יצר את הקליטות. גם החלוקה לשני צבעים, שחור ואדום, שהם צבעי המהפכה וצבעי הקונסטרוקטיוויזם הרוסי, יצרה בולטות שקיימת עד היום בסמל".

טרטקובר, חתן פרס ישראל בן 62, זוכר שהכרזה הראשונה של "שלום עכשיו" הודפסה בדפוס תקליטי סי-בי-אס. אנשי התנועה אהבו את הלוגו אבל חשבו שצריך גם סמל. "אמרתי להם שלא צריך, שזה הסמל. ולקח זמן עד שהם הבינו שזה הסטיקר הפוליטי הראשון בארץ". (ד"ק)




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו